בתי הספר גובים תשלום כפול מהמותר
למרות הנחיות משרד החינוך שקובעות אלו סכומים מותר לגבות מההורים, 80% מהמנהלים מצפצפים. בשנה שעברה הגיעו חלק מהתשלומים ל-4,000 שקל. רק 9 מנהלים שחרגו זכו לנזיפה
"למרבה הצער, הנתונים מלמדים שמנהלי בתי הספר עושים הרבה פעמים כל מה שברצונם בנושא תשלומי ההורים", אמר גורם בכיר במשרד החינוך שקיבל לידיו את הדוח. שרת החינוך החדשה, פרופ' יולי תמיר, הוסיפה: "הממצאים מדאיגים, ואנו נמצא את הדרכים המתאימות לאכיפת הוראות המשרד".
הביקורת על תשלומי הורים נערכה בשנת הלימודים הקודמת, והקיפה 256 בתי ספר במחוזות ובמגזרים שונים. מדובר בביקורת הרחבה ביותר שנעשתה עד כה במערכת החינוך.
מניתוח הממצאים לפי כיתות עולה כי הסכום הממוצע שנדרשו ההורים לשלם גבוה פי שניים ויותר מהסכום המירבי שמותר לגבות (ראו טבלה מפורטת בהמשך). הורי הילדים בכיתות א' שילמו בממוצע 1,153 שקל בשנה, בעוד שהסכום המקסימלי שמותר לגבות הוא 503 שקל. סכום הגבייה הממוצע בכיתות ז' היה 1,903 שקל לתלמיד, בשעה שהסכום המותר אינו עולה 811 שקל. הורי התלמידים בכיתות י"ב נתבקשו לשלם 2,330 שקל בממוצע, בעוד שהסכום המותר 1,339 שקל.
החריגות הגדולות ביותר נמצאו במינהל החינוך העירוני בירושלים (מנח"י). הסכום הממוצע שנדרשו ההורים בירושלים לשלם היה 3,099 שקל לתלמיד בשנה - כפול מהמותר. גם בבתי הספר של החינוך ההתיישבותי ובמחוז המרכז היתה הדרישה הממוצעת מההורים גבוהה מהמותר. לעומת זאת, במגזר הלא-יהודי היו תשלומי ההורים נמוכים באופן משמעותי מהסכום המירבי המותר, והסתכמו ב-495 שקל בממוצע לשנה.
חריגות גדולות במיוחד נתגלו במגזר הממלכתי-דתי. בכיתות א' במגזר הדתי נדרשו ההורים לשלם 1,677 שקל לתלמיד בממוצע, בעוד שהסכום המירבי שמותר לגבות הוא כ-500 שקל . בכיתות י', שבהן
דוח הביקורת מציין שורה של דוגמאות לתשלומים לא חוקיים, הנהוגים בבתי ספר רבים: רכישת מזגנים או מחשבים והשתתפות בתשלום על שירותי האחזקה שלהם, מימון יועצים פדגוגיים, אחות רפואית או סייעת, השתתפות במימון שומרים ועובדי ניקיון ועוד.
לעתים נדרשים ההורים לשלם תוספת של כ-100 שקל על הטיול השנתי מעבר לסכום המותר, 70 שקל על תחזוקת מחשבים או 40 שקל על ספריית עיון בית ספרית.
בשנה שעברה טיפל משרד החינוך בכ-50 תלונות בלבד על תשלומי הורים חריגים, ורק תשעה מנהלים ננזפו. "לאף אחד אין אינטרס לפגוע במנהלים שמצליחים לגייס כספים נוספים, במיוחד על רקע הקיצוצים בשנים האחרונות", אמר גורם במשרד החינוך. "התוצאה היא שרק במקרים חריגים ממש נעשית פעולה כלשהי, וגם זו מסתיימת בדרך כלל באזהרה סתמית".
אתי בנימין מארגון ההורים הארצי אמרה בתגובה לנתונים: "שרת החינוך צריכה לאמץ את המלצות ועדת החינוך של הכנסת ולהפסיק בהדרגה את כל תשלומי ההורים, כך שחוק חינוך חינם ייושם באמת. ציבור ההורים הוא הפתרון הקל לקיצוצים שעברה מערכת החינוך, אבל זו אחריות המדינה לממן את הסכומים האלה".
יושב ראש איגוד מנהלי מחלקות החינוך בשלטון המקומי, אבי קמינסקי, מציע לשנות את דרך המימון של הפעילות החברתית והערכית בבתי הספר. "צריך לבטל את התשלומים מההורים, ובמקומם להנהיג מנגנון אחיד, למשל דרך הביטוח הלאומי, שיפריש את הסכומים לכל בתי הספר בצורה שוויונית ומכובדת".
ממשרד החינוך נמסר כי "הנתונים מצביעים על חריגה משמעותית בגביית תשלומי הורים והם יוגשו למנהלי המחוזות בשבוע הקרוב, כדי שיוכלו לטפל בנושא באופן רציני ומסודר מול בתי הספר. עם כניסתם לתפקיד של שרת החינוך יולי תמיר ומנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, הוגשו להם ממצאי הדוח. השרה מסרה כי מדובר בממצאים מדאיגים וכי בכוונתה לקיים בהקדם דיון בנושא, על מנת למצוא דרכים מתאימות לאכיפת הוראות המשרד".