הסטפה של סטף
כל הראיונות, כל הרגעים וכל האנקדוטות סביב העסקה שריגשה את המדינה יותר מכיבוש הר הבית. וגם: איך קוראים לשר הביטחון ומה רוצות ממני המסז'יסטיות שיושבות לי על הווישר?
אני רוצה רק לתקן כמה טעויות. זין אנחנו נרוויח מזה כסף. ז'תומרת, יכול להיות שאנשי ישקר הרוויחו מאוד, אבל אני, אתם והשכנה ממול יכולים להמשיך ולהוריק מקנאה אל מול כיסיו המתנפחים של ורטהיימר. אני גם חושב שלא קיבלנו מספיק אינפורמציה על כל המעורבים בעסקה כולה, עוד לא קראנו מספיק ראיונות עם כל נשות עורכי הדין וילדיהם שהיו ממש סנטימטרים אחדים מאיתן ורטהיימר ברגע החתימה, ולכן המדור גאה להגיש לכם "צפיחית בקבס": כל הראיונות, כל הרגעים וכל האנקדוטות סביב העסקה שריגשה את המדינה יותר מכיבוש הר הבית. במקרה הזה גם בצדק. אין דבר מרגש בהר הבית, יש משהו מרגש מאוד בערמות גדולות של דולרים נוצצים ומבהיקים! נתחיל.
יוסי חשב שהוא מתחיל סתם עוד יום עבודה שגרתי כשומר במשרד עורכי הדין "רקטום את חור
מה בעצם ראית?
יוסי: אני כבר 20 שנה אומר כל בוקר "בוקר טוב" ליעקב, אבל הבוקר קלטתי שמשהו שונה.
מה בעצם היה שונה?
יוסי: מר חלחולת הגיע כרגיל וזרק לי חמישה אירו לרצפה. אני כרגיל קפצתי עליהם והחזרתי לו את זה בפה. ככה אנחנו אוהבים כל בוקר.
אז מה היה בעצם שונה כל כך?
יוסי: הוא השאיר לי את הכסף בפה ולא בעט בי בכלל.
טוב, יוסי ביקש להפסיק את הריאיון כי דמעות חנקו את גרונו. כיבדתי אותו, זרקתי לו שקל והלכתי.
כל השבוע רצוף בסיפורים מרגשים כאלה. מה שמקסים זה שכל הנוגעים בדבר, ובכללם בת אחותה של אשתו של איתן, ממשיכים את חייהם כאילו לא קרה דבר. הנה למשל סיפורה של שושה, בתו של רואה החשבון סחטני את סחטיקי, האיש שניסח את מספרי העמודים של ההסכם בניב הרומי העתיק. אנחנו פוגשים את שושה ברומא בדיוק ברגע שסיימה לרכוש את הוותיקן.
אני מניח שגם אביך גזר קופון גדול מהעסקה, איך את רואה את חייך מרגע זה?
שושה: לא אני ולא אבא נשתנה. לפני העסקה קנינו שכונה קטנה בירושלים, והיום אנחנו רוכשים את הוותיקן. אגב, לא מציאה גדולה, עיצוב מזעזע והכול מתפורר, לא ממליצה.
מי המרוויח הגדול מהעסקה לדעתך?
שושה: עם ישראל ואלוהים כמובן.
למה אלוהים?
שושה: ברווחים של אבא מהעסקה אנחנו מתכוונים לשפץ את הכותל ולהעביר אותו לכרמיאל.
אני חייב להפסיק רגע את הריאיון המרתק עם שושה, בתו של רואה החשבון סחטני, כי מודיעים לי שברגעים אלה איתן ורטהיימר נכנס להשתין בפעם ראשונה מאז נחתמה העסקה.
האם זה נכון, סבר שטרסלר?
סבר: כן, גם אני לא מאמין, גם אני נרגש, ברגעים אלה איתן נכנס להשתין ואנחנו מדברים על השתנה של אחרי החתימה כמובן, ולפיכך לא מדובר בשתן אלא בנוזל שמימי שלא יסולא בפז. ברשותכם, אני רוצה להפסיק לדקה את הדיווח.
למה?
סבר: אני אנסה להיכנס לשירותים לראות אם נשארה איזו טיפה על הקרש למזכרת.
טוב, אני מבין אותו. גם אני לא הייתי עומד מנגד לו הייתי יודע שממש לידי איתן ורטהיימר משתין. אני שומע שיש דיווחים מהארץ על עוד רכישה של משפחת ורטהיימר. נעבור ברשותכם למבזק חדשות:
השעה 14:00, והרי החדשות מקול ורטהיימר. ברגעים אלה נמסר שנכדתו של ורטהיימר, אשר קיבלה חצי אחוז מהעסקה, קנתה את שר האוצר הירשזון, והיא מתכוונת לשחק אתו בשבתות. לא היה אפש לקבל את תגובתו של הירשזון כי הוא בדיוק עובר חיסונים.
ברגעים אלה נמסר למדור שגם יהורם גאון לא עומד מנגד והחליט להקדיש שיר למשפחת ורטהיימר לדורותיה. סליחה, קבלו תיקון, יהורם גאון מקדיש תוכנית שלמה למשפחה שתצולם בבירת ישראל, הלו היא סטפה. סליחה, עדכון.
אני מצטער שהדברים הודלפו מגרושתו של יהורם גאון, אבל אכן התקבלה החלטה על ידי אולמרט, דליה איציק והרופא של שרון שירושלים, בירתה הנצחית של ישראל תיקרא מהיום "סטפה", שזה גם על שם סטף וגם כמובן שם שמתכתב עם גודל החבילה של המשפחה. נחזור לשיר של יהורם.
אני מבטיח לך,
ילדה שלי קטנה
שגם אני אביא לך פעם חבילה.
תודה ליהורם גאון שהרגע הודיע שהוא תורם את הקריירה שלו לעשיר ההוא מאמריקה לצורך ניסויים מדעיים. העשיר מאמריקה הודיע עכשיו שהוא קיבל את הקריירה ולא בא לו.
לסיום האושר הגדול של כולנו, קיבלנו כמה ברכות, ואנחנו שמחים לפרסם אותן.
סטף, איתן, אמרתי לכם שיהיה בסדר? אמרתי לכם. הורדתי לכם את המסים? הורדתי. עצרתי את שכר המינימום? עצרתי. אז מה עם איזה עצם לביבי'לה ושר'לה? לא מגיע לנו? נשמח לבוא לבקר בפלזה בניו-יורק אם הבנת אותי, ותעשה את זה מהר כי כל היום אני יושב ליד לימור לבנת, ואני לא יכול לכתוב את הספר שלי. אגב, שם הספר יהיה: "הבית אמיתי שלי - בית השחי הקסום של סטף".
אני שבאתי מהתחתית והגעתי למה שהגעתי אלוהים יודע איך, מאוד מאושרת בשבילכם ואל תשכחו מי אמרה לכם פעם "מה העניינים? זאת דליה". בלי זה, לא הייתם מגיעים למה שהגעתם.
אפשר וצריך למחוק את איראן, עכשיו גם יש הכסף איך לעשות את זה. כל טוב.
אז מה אם יש לכם יותר כסף מאשר לשרי שלי? למה, מישהו מכם לכאורה ליטף ישבן לאחות רחמנייה שני סנטימטרים מאשתו?
פרס קרא את מה שכתוב פה שלוש שורות למעלה וביקש להבהיר שראשית, מדובר במשנה לראש הממשלה מר פרס ולא סתם פרס. שנית, המשנה לא התכוון ממש למחוק את איראן, אלא למחוף את איראן שאין לזה שום משמעות, אבל כנראה שגם לפרס כבר לא.
שיו! אני מתה! ארבעה מיליארד? בשחור? אה... או קיי, גם טוב, רוצה מסקרה במקום? רוצה שפתון איכותי לאישה ובמקום תיתן לי מניות? רוצה שאני אבוא אליך עכשיו??? תודה.
איזה קטע, בדיוק ביום המאה או משהו להולדתי הגיעה גם חבילת הדולרים הזו, ואני חושב שזה ממש קסום ומלא משמעות. אמרתי לא פעם שאם תרצו אין זו אגדה וכיהודים אתם עושים את זה מצוין:
רוצים, רוצים, רוצים! עוד ועוד-ועוד-ועוד רוצים! בשביל זה הבאנו אתכם מאירופה (אני יודע שהגיעו גם כמה חבר'ה ממרוקו, לא התכוונתי ולא רציתי, סליחה), והיום, כשאני רואה את השמחה בעיניים של כולכם אל מול החבילה שהביא סטף, אני יודע שהיה שווה הכול: מלחמת העצמאות, רצח רבין רוחמה אברהם - הכול היה שווה בשביל הרגע המאושר הזה! אז בבזל הקמתי את מדינת היהודים והכנסתי את השאריות לכספת. לילה טוב.
באמת המון הצלחה, מזל טוב וכל מה שתרצה לשר הפיטחון אמיר פרץ... שר הביחטון אפיץ קרם... שר הפיתלוש אמום מרץ... שר הפיתיון מעור זרג... רגע... שר הבלבלון נעים חמץ... שנייה, הנה זה בא לי... שק המולומולולו עציץ פוץ פוץ... טוב מה אני אעשה... נורא קשה להתרגל להגיד את זה נכון. על כל פנים, מזל טוב, ושאלוהים או סטף יעזרו לנו.
אגב, תודו שפרץ הביא כבר על ההתחלה אחלה החלטה סוציאל-דמוקרטית כשר ביטחון וחיסל חמישה פלשתינים. נכון שזה חיסול חברתי חמוד?
ועוד יותר בהצלחה, כל טוב באמת מכל הלב ליו"ר הכנסת החדשה דליה לאמה... דק לה ציק-ציק... שנייה, דלידה מיצמיץ... אי-אפשר, אי-אפשר להגיד את הצירופים האלה. יאללה, נו מזל טוב להיא שבואו נקווה שזאת ההתקדמות האחרונה שלה.
השבוע שמעתי ריאיון מרגש מאוד עם היועץ לשעבר של אריק שרון, חורב משהו קוראים לו, שסיפר בהתרגשות רבה על הרגישות המדהימה של אולמרט בנושא הכיסא הרגיש של שרון. אולמרט מרוב רגישות לא העז לשבת על הכיסא ושלח אותו באופן מרוגש לחוות השקמים המרגשת ולעצמו הביא כיסא חדש. איזו רגישות. היועץ חורב כמעט בכה מרוב התרגשות כשהוא סיפר על זה. באמת מרגש.
שנייה שלפני שאולמרט עטף ברגישות את הכיסא ושלח אותו לחווה, הוא ישב על איזשהו כיסא והעלה את מחירי הלחם. תודו שיהיה מרגש לראות איך הרבה אנשים יתאמצו עכשיו בשביל לקנות לחם. אין ספק, אנחנו בתקופה מרגשת. אגב, כמה כסף עלה להעביר את הפאקינג כיסא הקדוש של שרון לחוות השקמים? אני יודע שזה קטנוני, אבל לדעתי זה עלה לפחות כמו לחם לחודש לקשיש רגיש שבדיוק אין לו לחם לחודש. קטנוני, אבל אני גם באופן מאוד בלתי רגיש לא יודע בדיוק בשביל מה שרון צריך כיסא. לא שאני רוצה להביא את הבשורות הרעות, אבל נראה לי ששרון לא הולך לשבת בקרוב. מה שלא מדויק בנוגע לבן שלו.
מה תהיה ההחלטה האחרונה של ממשלה שההחלטה הראשונה שלה הייתה להעלות את מחיר הלחם?
יש לי תחושה שגם אתם עברתם את זה. אתם מגיעים לאוטו ועל שמשת הנהג מודבקת תמונה של בחורה מפתה שעושה גם מסז' וגם גרוע מזה. והנה הדילמה: מצד אחד אתה לא תזרוק את הבחורה לרחוב, למדרכה, כי זה מלכלך את הסביבה, ואתה לא רוצה שסטף או איתן יכעסו עליך שאתה מזהם להם את הרכוש. מצד אחר אני לא בטוח שזה נורא חוקי לנסוע באוטו שיש בו 100 או 150 תמונות של בחורות שמביאות לפורקן משמח. דילמה. צלצלתי למר פרס, המשנה לראש הממשלה, להתייעץ, והוא אמר שאי-אפשר יותר להתכופף וצריך לתקוע את כל הבחורות באיראן. הסברתי לו שיש גם נערות מחבר העמים, אבל הוא כבר היה בדרך לדימונה לבדוק איך עושים בום-בום, כלומר על פי כל מיני דיווחים זרים.
כל שבוע אני מפרסם פה ובתוכנית הרדיו שלי ושל אורלי וילנאי את מעלליו של אסף רג'ואן, סטודנט שהחליט להירתם למאבקם של ניצולי השואה העניים. הנה מה שהוא אומר השבוע:
"החלו הדיונים על תקציב הממשלה. הניצולים שלנו, אזרחי מדינת ישראל, חיים מקצבאות, מביטוח לאומי, מקצתם על סף רעב. מלבד מצבם הכלכלי, אלו הם אנשים עם בעיות מיוחדות המצריכות טיפול ותשומת לב מהמדינה. אנו דורשים מהממשלה להעביר לקרן לרווחת נפגעי השואה את התקציב הדרוש לה!
היכנסו לעצומה: www.petitiononline.com ,חתמו עליה והעבירו אותה הלאה.
באופן מפתיע, הצבא. אני לא ממש חשוד בחיבה עמוקה למתנחלים ולבני משפחתם, אבל הסיפור של לחיצת היד שלא הייתה בין החייל המצטיין עם כבוד הרמטכ"ל של סטף ורטהיימר קצת הוציאה אותי מהדעת. ראשית, אתה, החייל המצטיין, לך תצטיין! מי ביקש ממך? לך, יא מצטיין, מי ביקש ממך בכלל להצטיין פה? מה, אתה עורך דין? רואה חשבון? שנית, מה קרה? אז הוא לא רצה ללחוץ לחלוץ את היד, אז מה נהיה? האיש המצטיין קצת גדול על המדינה, אז החלטתם להשפיל אותו ולקחת לו את ההצטיינות? איפה כתוב בפקודות מטכ"ל שחייבים לגעת ברמטכ"ל כשהוא מבקש? אני אומר שהמסקנה מכל זה שלא חייבים להצטיין כי אחר כך המדינה באה ובועטת לך בתחת. אגב, התבקשתי להודיע שבשנה הבאה יתקיים הטקס בבית הנשיא בגוש תפן ואיתן ילחץ את היד למצטיינים וסטף למצטיינות.
1. ישראל טוויטו חזר לכיכר הלחם, מה שאומר שמעכשיו ממש לא יקרה דבר.
2. אסירים יתחילו לדגמן בגדים. זה איזו החלטה שבשב"ס בודקים עכשיו. מעניין מה תדגמן נעמי בלומנטל. היא כבר התפשטה בסרט אחד. תמיד נשמח לראות את הסיקוול.
3. הערה קטנה: הנציב הולנדר לא מוצא חן בעיניי. לא יודע למה, אבל הוא לא.
4. ובהמשך ישיר: מבקר המדינה טוען שרשות השידור לא פועלת לפי הנהלים. תגיד, זה מה שמפריע לך ברשות השידור? כאילו כל השאר בסדר? אני מתכוון כל השידורים, התוכניות, כל זה בסדר ולך יש בעיה עם הנהלים? אולי אני כן מעדיף את הולנדר?
5. לא ממש התעסקתי בדוח מבקר המדינה כי גם המדינה כל שנה לא ממש מתעסקת בדו"ח. כותבים על זה, מרכלים על זה, מתרגשים מזה וזורקים את זה. עד לדוח הבא.
6. הבן החייל של אורנה שעובדת אתי ביקש לספר שים המלח כמעט כבר לא קיים, נשארה שלולית. זה נכנס לאג'נדה הסוציאל- דמוקרטית או הנאו-פשיסטית?
7. צו גיוס ראשון הגיע לבן השני שלי. צו "נמאס לי" ראשון שלי בדרך אליכם.
8. רשויות הרווחה מחפשות הורים מאמצים לשבעת הילדים האתיופים מאור יהודה שאביהם רצח את אמם. אני דווקא מכיר זוג שממש רוצה ילדים, לאריסה ויגאל עמיר. אני בטוח שהם ישקיעו בילדים ויגדלו דור למופת וגם לנו תיחסך הברחות הזרע של יגאל מהכלא. במחשבה שנייה, היתומים האלה סבלו מספיק.
9. הייתי בהופעה החדשה של שלום חנוך ששמה "חיות לילה". הוא, רוני פיטרסון, משה לוי אשר פדי וזיו הרפז מנגנים רק רוק במועדון הבארבי. חוויה גדולה עברתי שם. בשנייה אתה שוכח הכול. כמעט הכול.
10. עבר שבוע מאז כינון הממשלה, ועדיין אין שר רווחה.
השבוע התפרסם ב"מעריב" סקר שהתגלה בו כי 44% ישמחו לפגוש את נינט.
החלטתי לערוך גם אני סקר ולבדוק את מי אנשים רוצים לפגוש.
12% מהמלצריות רוצות לפגוש את כל מי שחשב שהשירות כלול ולא השאיר טיפ.
10% רוצים לפגוש את "מי שחלם".
47% מהעובדים הזרים היו שמחים לפגוש את המשפחות שלהם פעם בחמש שנים לפחות.
35% מעם ישראל היה רוצה לפגוש לחם, בשר, חשבון חשמל משולם ומחשב לילדים.
כנראה נורא לא טוב להגיד "דתי מניאק!" לחוזר בתשובה שמסתובב בקריית עקרון עם סכין נורא גדולה. מתברר שזה יכול להיגמר באבו כביר.
להלן פתרון בחינת הבגרות בחינוך גופני:
ברך שמאל.
לא. אלא אם זה קורה באמצע גלגלון.
החמור אינו חי. אז אין סיבה.
אם יהיה תירס בצואה.
זו תיחשב כמות מוגזמת רק אם צומחים שדיים.
ביום שני השבוע התהפך ג'יפ בנצרת עילית. פראמדיקים שהגיעו לעזור קיבלו מכות מהפצועים.
בעקבות המקרה המדור חושף לראשונה את הארגון הלוחמני: אנ"מ - אזרחים נגד מד"א.
רוב חברי הארגון הם פצועים לשעבר שהחליטו לקחת את העניינים לידיים.
מתברר שאזרחים רבים אינם מוכנים לקבל עוד את השחצנות של אנשי מד"א.
"דבר ראשון שעושים במד"א הוא להזיז את כולם הצדה. מה קרה? למה דווקא הם יכולים להסתכל על הפצועים ואנחנו לא? מה, אנחנו אזרחים סוג ב'?", מספר ג' שעצר ליד תאונה בכביש החוף וסולק מהמקום.
"פראמדיק מגיע ושואל אותי איך אתה מרגיש? שאני אספור לו את האצבעות... מה, אני מטומטם? מה הוא בא להסתלבט?", מספר א', נהג משאית, שמתהפך באופן קבוע עקב מטען חורג של חומרים מסוכנים שהוא נוהג להעביר לאשדוד.
ראש הארגון בתגובה: "מד"א שחצנים. הרבה אנשים יכולים לטפל בפצועים, הם רק לא עושים מזה עניין!".
המדור ימשיך לעקוב אחר הארגון החדשני.
בעקבות הפרסום כי מצית הדקלים הסדרתי חזר לפעול, המשטרה חוששת שבעקבותיו ישובו לפעול עוד עבריינים סדרתיים שיצאו לפגרה כמו "פורם שטיחוני הדלת הקטלני", "מלקק תיבות הדואר המסתורי", "מתחזה מעברי החצייה" ו"חונק פחי הזבל מהדרום". אך החשש הגדול מכול הוא ש"מאונן התמרורים המרושל" יכה שנית.
שבת שלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
