צורכים עולם: שוקולד
לתעשיית השוקולד השפעות חיוביות ושליליות על עולמנו. מצד אחד ניתן לגדל את עצי הקקאו מבלי לפגוע ביערות הגשם, אך מצד שני לא תמיד עושים זאת. ההכנסות מהגידולים מספקות פרנסה לחקלאי העולם השלישי, אך במקרים רבים רובם המוחלט של הרווחים נשאר בידי תאגידי הענק. קצת תשומת לב שלנו כצרכנים תבטיח שהשוקולד יעשה מתוק לא רק בפה, אלא גם בלב
השוקולד מגיע אלינו מזרעיו של עץ קטן הגדל ביערות הגשם - הקקאו (Theobroma cacao). מולדתו של הקקאו היא דרום אמריקה, ואולי דרום מרכז אמריקה. גודלו של הפרי הוא כשל מֶלון קטן, והוא מלא בזרעים – פולי הקקאו - המעובדים בדרכים שונות בכדי לייצר קקאו, חמאת קקאו ושוקולד.
הקקאו מגודל בצורה מסחרית בכמעט שישים ארצות, אך הייצור מתרכז רק במדינות ספורות מתוכן. חוף השנהב, היצרנית המובילה, הייתה אחראית ל-35% מיבול פולי הקקאו בשנת 2002, לאחר שירדה משיאה, 41% ב-1999 וב-2001. חמש היצרניות הגדולות ב-2002 – חוף השנהב, גאנה, אינדונזיה, ניגריה וברזיל – אחראיות ל-79% מהייצור העולמי. כיום מוקדשים לייצור הקקאו בעולם 70,000 קמ"ר, שטח שהנו גדול רק מעט יותר מזה של אירלנד. שטח הייצור גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות, ומאז 1990 הוא גדל בכמעט רבע.
כיוון שעץ הקקאו דורש אספקת מים תמידית ושופעת, ניתן לגדל אותו בצורה מסחרית אך ורק בביום (סביבה אקולוגית) של יערות-גשם. מגבלה זו הנה מעין ברכה אקולוגית: לא ניתן לצמצם את תרומתו של הקקאו לשטחי יערות הגשם באמצעות גידולו באזורים אחרים. יש לו חשיבות גם בשימור, משום שכל האזורים העיקריים בהם הוא גדל – בקריביים, במרכז אמריקה ודרומה, בארכיפלג האינדונזי-מלזי ובמערב אפריקה – הנם אזורים "לוהטים" מבחינת המגוון הביולוגי שלהם, כלומר אזורים שזוהו כבעלי עדיפות ראשונה במעלה לשימור בשל המגוון הביולוגי העשיר שלהם, שעומד בסכנת הכחדה גבוהה. קקאו הוא גידול "לוהט" מבחינה זו.
עץ הקקאו עמיד לצל, ולכן ניתן לגדל אותו תחת חופת עצי היער. באזורי יערות הגשם גורמת החקלאות בדרך-כלל לדחיקת היער, אך הקקאו מאפשר לחקלאים להרוויח למחייתם תחת העצים, או לפחות תחת עצים מסוימים (ניתן להגיע ליבולים תוך שימור 60%-50% מחופת היער המקורית). לרוע המזל, רוב הקקאו בעולם גדל באדמות שאיבדו זה מכבר את חופתן המקורית – לטובת הקקאו עצמו או בשל פעילות אחרת שקדמה לייצורו. באינדונזיה, למשל, מתבצע גידול קקאו רק לאחר כריתת היער המקורי. כך שלמרות סובלנותו לצל קידם עץ הקקאו תכופות בירוא יערות, גם אם בירוא "קל" יחסית.
מבחינה גלובלית, תרומתו של הקקאו לבירוא היערות הטרופיים היא מזערית – אולי שליש אחוז משטח שכוסה בעבר ביער טרופי משמש לגידול קקאו כיום. אך מבחינה אזורית, גידול הקקאו היה כוח משמעותי בשינוי פני הנוף. כך למשל, הקקאו תופס 13% משטח היערות המקורי של חוף השנהב, והוא ממשיך לכרסם ביערות הנמצאים בחלקים שונים במערב אפריקה ובאינדונזיה. אך פני הדברים אינם חייבים להיראות כך. בכמה מקומות הפך גידול הקקאו למערכת שימור. בבהיה, ברזיל, לדוגמה, מגדלים את הקקאו ביערות מקוריים מדולדלים, באזורים שבהם נותר מעט יער בלבד. בפועל, מעצם העניין, הפכו החוות ליערות.
לקקאו יש גם פוטנציאל חברתי חשוב. פרט לברזיל ולמלזיה, שבהן גדל הקקאו בחוות גדולות, קקאו הנו לרוב נחלתם של מגָדלים קטנים. ישנן אלפי חוות קקאו במערב אפריקה ששטחן אינו עולה על עשרה דונם, וגודלה הממוצע של חוות הקקאו בחוף השנהב הוא 30 דונם בלבד. הקקאו מתאים במיוחד לגידולים בקנה-מידה קטן משום ערכו הגבוה, ומשום שהוא מגיב היטב לטיפול מרובה.
מגדלים קטנים ומנוסים, שמטעי הקקאו שלהם קטנים דיים להיקרא "גן", יכולים להגיע לשיעורי יבול גבוהים בהרבה מאלה של החוות הגדולות, שאינן יכולות לאפשר לעצמן, בשל מספר העצים הרב, טיפול אישי בכל אחד מהם. לקקאו יש, לכל הפחות, את האפשרות להעניק תמורה הולמת לעבודה.
אך מנקודת המבט של החקלאים, תמורה זו אינה מחולקת כיאות. ברמה הקמעונאית, שווים עסקי השוקולד 60-42 מיליארד דולר בשנה (תלוי כיצד מתייחסים להגדרה "מוצר שוקולד").
עם זאת, לכלכלת הקקאו, כמו לאקולוגיה שלו, יש גם צד אפל. מסתבר שניצול כוח עבודה נפוץ מאוד באזור גידול הקקאו בחוף השנהב. דיווחים חוזרים ונשנים על חקלאים שמשעבדים אלפי ילדים של מהגרי עבודה עוררו גל נרחב של ביקורת על הענף. בשנת 2002 הגיבה חוף השנהב לטענות אלה באמצעות אּשרור אמנה נגד ניצול עבודת ילדים, וחברות השוקולד הגדולות השיקו יוזמה שמטרתה לוודא שהשוקולד שמקורו בחוף השנהב הוא "נטול עבדות" עד 2005 (לא ברור איזו השפעה תהיה למלחמת האזרחים במדינה על יעד זה).
מה ראוי לו לצרכן לעשות בנוגע לסוגיות אלה? בפעם הבאה שמתחשק לכם לפנק את חוש הטעם שלכם בשוקולד, כדאי לכם לחפש על המדפים סוג שיבטיח לכם שלושה דברים: ראשית, חפשו את שיעור הקקאו הגבוה ביותר. באופן כללי, יותר קקאו משמעו איכות גבוהה יותר, ולפחות באופן פוטנציאלי, הכנסה גבוהה יותר לחקלאים. שנית, חפשו מוצר שנסחר ב"סחר הוגן" או סימון כלשהו שמצביע על כך שהיצרן פועל בצורה אחראית מבחינה חברתית. ועל אף שלרוב אין אישור לכך שהקקאו "גדל בצֵל", כדאי לבדוק אם הוא אורגני. אחד מחומרי ההדברה הנפוצים ביותר בגידול קקאו הוא לינדיין (lindane), קרוב אורגנו-כלורי של DDT. סילוקם של כימיקלים מעין אלה ייטיב הן עם החקלאים והן עם היער.
הפרק "צורכים עולם: שוקולד" מתפרסם בספר "צורכים עולם: תרבות הצריכה – הערכת מצב" במסגרת פרויקט Worldwatch ישראל. ניתן לרכוש את הספר בחנויות הספרים המובחרות.
Worldwatch ישראל הוא שיתוף פעולה בין מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, מכון ירושלים לחקר ישראל והוצאת בבל. מטרת הפרויקט לספק מידע אמין ומעודכן על מגמות סביבתיות וחברתיות בארץ ובעולם.
פרקים נוזפים שפורסמו:
"צורכים עולם: שקיות פלסטיק"
נא להמתין לטעינת התגובות
