יש ביטחון, אין לחם
יניב הלפגוט סבור שפרץ זנח את העניים ובניגוד לעמדתו המוצהרת הפך לחסיד תקציב הביטחון
ההחלטה למנות את יו"ר העבודה לתפקיד שר הביטחון מסתמנת יותר ויותר כ"מלכודת דבש". בדיוק כמו מינויו של נתניהו לשר האוצר בממשלתו השנייה של שרון. פרץ במשרד הביטחון, ועוד ללא סגן שר, יטבע בים העבודה שמחכה על שולחנו, ויזנח את האג'נדה החברתית שעל בסיסה הוא נבחר. אחר-כך יבוא החשבון עם הבוחר.
אבל גם הסקפטיים ביותר לא יכלו לשער שכל-כך מהר ייפול פרץ במלכודת. עוד לפני ישיבת המטכ"ל הראשונה, ולפני קבלת מפתחות המשרד, הוכיח פרץ כי הוא מפנה עורף לאלו שרוממו אותו עד ללשכת שר הביטחון הנחשקת.
אותם אנשים קשי יום, שזנחו את הליכוד בגלל מדיניותם של נתניהו ושרון, והצליחו למרות היד הרועדת להשחיל את האותיות אמת לקלפי, לא זכו בסוף השבוע האחרון לשמוע את קולו. הוא פשוט נדם. מה שכן זכינו לשמוע, היה שבאותו זמן חתם פרץ על החיסול הראשון שלו, תוך דאגה לכך שלא ייפגעו חפים מפשע. נפגעי גזרת הלחם לא עניינו באותה שעה את השר הטרי. הוא כבר במקום אחר.
חומת המגן של מערכת הביטחון
אבל אסור להתבלבל. זאת לא הפעם הראשונה שקולו של פרץ לא נשמע במהלך הדיון הציבורי על ייקור מחירי הלחם. בישיבתה ה-285 של הכנסת ה-16 עלתה לדיון סוגיית ייקור הלחם. גם אז, לא טעיתם, קולו של פרץ לא נשמע. דממה. היו אלו הח"כים אלי ישי, גילה פינקלשטיין, רן כהן ואחרים, שתפסו את המשבצת החברתית, ומחו בצדק על ההחלטה להעלות ב-6% את מחירו של הלחם האחיד.
פרץ, שהביע מאוחר יותר באותו היום את עמדתו בסוגיה אחרת - צירוף השרים לממשלת שרון השנייה - לא טרח להשמיע את קולו ולמחות על ההחלטה, שפגעה יותר מכל בציבור שהוא כמה לייצג. פשוט שתק.
את החותמת הסופית, שהופכת את "עמיר החברתי" ללא יותר מפארסה, נתן שלשום פרץ, כאשר התארח
לראשונה כשר הביטחון בפורום המטכ"ל. השר הטרי, שמודע לביקורת שנשמעת בחדרי חדרים על מינויו, כמו גם לחוסר האמון הציבורי, הבהיר לחברים, כי הוא רואה עצמו כ"חומת המגן" של מערכת הביטחון בכל הדיונים הציבוריים, ובעיקר בסוגיית התקציב.
תשכחו מקריאה להסטת תקציבים מהביטחון לחברה ולרווחה. הגנרל פרץ לא ייתן לאיש להכניס לו את היד לקופה. "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", כתב לפני שנים שלום חנוך. מאז הפך פרץ מיו"ר הסתדרות מקרטעת למועמד לראשות הממשלה ולשר בכיר. והציבור, הוא כבר הוכיח שמטומטם הוא לא.