טרייד-אין סביבתי
מוצרי חשמל מהדור החדש יעילים וחסכוניים הרבה יותר מאלו הישנים. דוח חדש של אט"ד מגלה כי תוכנית לאומית לחידוש המיכשור בבתי האב תחסוך מיליארדי שקלים למשק, תשפר את רמת החיים ואפילו תועיל לסביבה
על פי ממצאי הדוח, החלפתם של מכשירי חשמל ביתיים ישנים (מכונות כביסה, מזגנים וכו') הנפוצים היום ברוב בתי האב בדגמים חדשים שהינם יעילים יותר וחסכוניים בחשמל תוביל להקטנה של כ-30% בצריכת החשמל. המשמעות מבחינה כלכלית הינה חסכון של 1.7 מיליארד שקל בחשבון החשמל של משקי הבית בישראל וכמיליארד נוספים בהוצאות של מבני ציבור.
"מהניתוח הכלכלי שמובא בדוח עולה כי יש לנקוט בתוכנית לעידוד הציבור להחלפת המכשירים הישנים ביעילים", אומרים מחברי הדוח - הכלכלן אורן עזריה מ"אדם טבע ודין" וד"ר ניר בקר מאוניברסיטת חיפה, "על משרד התשתיות להפסיק לקדם הקמת תחנות כוח פחמיות הפוגעות בסביבה ובבריאות הציבור (בניסיון לעמוד בביקוש הגובר לחשמל, א.א.) אלא להשקיע בשימור וחיסכון באנרגיה - כשאחת מהדרכים להשיג זאת הינה תכנית גריטה".
לדברי עזריה ובקר על ישראל לעבור מגישה של "ניהול ייצור" - כלומר ניסיון לייצר עוד ועוד חשמל על מנת לעמוד בביקוש הגובר, אל גישה של "ניהול צריכה" - כלומר ניסיון לייעל בצורה מקסימלית את הדרישה לאנרגיה. המעבר לתפיסת "ניהול צריכה" היא חלק מהשינוי שעובר על מדינות רבות בעולם המערבי בעשורים האחרונים ותוכניות ברוח זו (כמו MEEA,WEEA, Energy Star Program) מראות תוצאות מרשימות.

מנתוני הדוח עולה תמונה עגומה למדי של מצב משק האנרגיה והתנהלות הרשויות בטיפול בנושא. "בישראל המתפתחת מטפס קצב צריכת החשמל במדרון תלול ומסוכן - מכ-7 מיליארד קוט"ש בשנת 1970 לכ-50 מיליארד קוט"ש בשנת 2004. נתוני צריכה אלה גובים מחיר גבוה בנזקים הבריאותיים והסביבתיים הנגרמים מהייצור וכן בסיכונים האסטרטגיים הכרוכים בתלות גוברת בדלק פוסילי ממקורות חיצוניים", קובע הדוח.
לא פחות מדאיגה היא העובדה כי משרד התשתיות, על אף ש'חרט על דגלו' לפעול לצמצום הצריכה, כמעט ולא נעשה דבר בשטח. תוכנית האב למשק האנרגיה לא אושרה והמשרד מתרכז בקידום הקמת תחנות פחמות נוספות. כל אגף שימור האנרגיה ופיתוח אנרגיות חלופיות במשרד התשתיות זכה לתקציב המגוחך של 8.5 מיליון ₪, כלומר כ-1.5 ש"ח לנפש, כאשר התקציב המקובל בעולם המפותח
עזריה ובקר מזכירים בעבודתם כי ישראל מחויבת, על פי חתימתה על הסכם קיוטו, לצמצם את כמות גזי החממה שהיא פולטת לרמה הזהה לזו של 1990ומסבירים כי דוח מפורט שנערך בנושא פיתוח בר-קיימא במשק האנרגיה מעריך כי על ישראל להפחית ביותר מ-46% את שריפת הדלק כדי לעמוד בהתחייבות זו. צימצום שכזה, מסבירים עורכי הדוח, מחייב מציאת פתרונות יצירתיים כגון מעבר מאסיבי למכשירי חשמל יעילים.
אולם לא מדובר בהתחייבויות בינלאומיות בלבד אלא בכדאיות כלכלית הן ברמת הצרכן (צמצום חשבון החשמל) וברמה הלאומית (צמצום ייצור החשמל יביא לצמצום ההוצאות במטבע חוץ, לדוגמא, או צמצום הוצאות המערכת הרפואית על טיפול במחלות שנגרמו כתוצאה מהזיהום.

חשוב לציין, לא מדובר בפיתוח טכנולוגיות חדשות אלא עידוד השימוש והמעבר לטכנולוגיות קיימות כמו מערכות תאורה בעלות עצימות גבוהה טכנולוגיית HySave(מייעלת מערכות קירור), מערכות לשימוש בחום שיורי ואגירת קור וכו'.
הממצאים המתייחסים למשקי הבית בישראלמגלים, לדוגמא כי כל המזגנים שיוצרו עד שנת 1999 הינם בעלי יעילות אנרגטית הנמוכה לפחות ב-30% מזו של מזגן חדש, וישנם כמיליון כאלה שעדיין נמצאים בשימוש. תהליך הדרגתי של החלפת המזגנים הללו לאורך עשר שנים יחסוך למשק כ- 254 מיליון בשנה הראשונה ועד כ-722.9 מיליון ₪ בשנה העשירית - ובסה"כ מעל לשלושה מיליארד ש"ח.
חשוב לציין שרובם של המזגנים החדשים שיחליפו את אלו הישנים ייוצר בארץ כך שמדובר בהגדלת התל"ג ויצירת מקומות עבודה.
על פי אותו הגיון כלכלי-סביבתי מבקשים עורכי הדוח להתחיל בתהליך של גריטת 450,000 (חסכון כולל של כ-72 מיליון ש"ח), 150,000 מדיחי כלים חסכון של 15 מיליון ש"ח.
על מנת להצליח ביישום תהליך גריטה רחב היקף ממליץ הדוח על שורה של צעדים החל מהקמת רשות לחסכון בחשמל ועד התקנת תקנות פשוטות יחסית שמטרתן לעזור לצרכן לקבל החלטות מושכלות בעת רכישת מוצרי חשמל. תקנות שכאלו כוללות דרישה ליעילות מינימלית מכל מכשיר חשמל הנמכר בארץ, דירוג המכשירים על פי מידת חסכנותם, סיבסוד מכשירים בהתאם למידת יעילותם ושורת צעדים נוספים שחייבו את המגזר הציבורי מעבר למכשירים חסכוניים.