פולי שלי
מיכל עמיר-קצב כותבת לחבר שלה שנהרג על הזמן שעבר מאז שהלך
תשע שנים חלפו מאז אותו יום שחור, היום בו הודיעו לי שכבר לא תחזור. אתה איתי בליבי, בכל יום מאז, ולעולם לא תעזוב. ארבע וחצי השנים שלנו ביחד היו נפלאות ואני נוצרת אותם בליבי עמוק עמוק, לא רוצה לעולם לשכוח. היית עבורי בן זוג, ידיד, בוס שלא עשה הנחות, היית הכל. כל החלומות שלי היו איתך.
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ב-NRG מעריב
תקופה ארוכה כעסתי, כאבתי, הרגשתי בודדה, ותהיתי איך יכולת לעשות לי את זה, להשאיר אותי כך לבד?. תקופה לא קצרה חשבתי לעצמי איך המוות שיטה בך הפעם והצליח לקחת אותך מאיתנו, למה אלוהים החליט באותו הלילה לקחת 73 חיילים, ילדים של החיים, ולהרוס כל כך הרבה משפחות שגם היום עדיין כל כך כואבות.
בעיני תמיד היית שיא השלמות, אבל ידעתי שעליי להמשיך הלאה, גם אם קשה נורא לראות את העתיד בלעדיך. מיד אחרי השלושים חזרתי ללימודים, שהיו חשובים לך לא פחות מאשר לי, ולו רק על מנת שתראה, אי שם מלמעלה, שלא הזנחתי את עצמי ואת מה שהבטחתי לך תמיד, ואסיים את הלימודים ויהי מה.
ידעתי תמיד שכל מה שאתה רוצה באמת זה שנמשיך לצחוק, צחוק בריא ומשוחרר. שנמשיך לחיות את המחר הכי טוב שאפשר, מבלי שנפסיק פתאום כי נזכרנו בך ובמה שאתה אוהב. ומתחילים להזיל דמעות. אשקר אם אומר שהיה קל, קל לחזור לשגרה חדשה, שגרה בה אתה כבר לא נוטל חלק.
נסגר מעגל
אבל אספתי את עצמי. אחרי כשלוש שנים נישאתי, והיום אני חובקת בעל מדהים ושני ילדים נהדרים, בת ובן. המשפחה שלך כמובן חלקה איתי את שמחתי ביום חתונתי, הרגשתי כאילו שאתה נמצא שם איתנו. ערן, בעלי, איש יקר, בעל תכונות שקיימות לדעתי רק למלאכים, כל כך מבין את העבר שלך ושלי ולא העז מעולם לנעוץ יתד במה שנצור בליבי , בזכרוני.
כשהלכת, אמא שלי הייתה עמוד התווך שלי. היא זו שהצליחה בדרך האימהית והחברית
שלה, להחזיר אותי לאיתני. היא הבינה, שעל אף הכאב, אני חייבת להמשיך הלאה והייתה האדם היחיד כמעט שהצליח לעודד אותי בתקופה כה קשה.
לצערי, גם היא כבר לא איתנו ומסרה נשמתה לבורא עולם לפני ארבע שנים, מה אני מספרת לך, אתם בוודאי כבר נפגשתם שם למעלה. האבסורד הוא שכשהיא הלכה ערן היה עמוד התווך שלי. הוא פעל בדיוק כפי שהיא פעלה כשהייתי צריכה להתמודד עם מותך.
כנראה שנסגר מעגל מסויים.
רב סמל ראשון פול ביבס ז"ל
רב סמל ראשון פול ביבס ז"ל נהרג ב-4.2.1997 ב"אסון המסוקים" בשאר יישוב, כאשר שני מסוקי יסעור, ועליהם 73 לוחמים, התנגשו באוויר. ביבס, בן 26 במותו, היה מכונאי מוטס במסוקים כבדים.