העולם המערבי החל לחלוק מכוניות
עסקי שירותי מכוניות משותפות החלו לצבור תאוצה באירופה ובאמריקה. במקום לקנות מכונית בערים הגדולות והעמוסות, ניתן לשכור רכב לכמה שעות. האם יש סיכוי שזה יגיע לישראל בעתיד הקרוב? רז גודלניק מטיל בכך ספק
אז מה עושים? האם יש אלטרנטיבה עדיפה יותר על קניית רכב למי שלא מעוניין להסתמך אך ורק על תחבורה ציבורית? מתברר שכמה מאות אלפי אירופאים ועשרות אלפי אמריקאים חושבים שכן. הם משתמשים במשותף במכוניות באמצעות שירות של שיתוף מכוניות (car sharing) במקום לקנות כלי רכב. זהו אחד העסקים הירוקים שתופסים תאוצה משמעותית בשנים האחרונות, והיום ננסה להבין איך מה שהיה חלק אינטגרלי מהקיבוץ של פעם, נעשה יותר ויותר פופולרי בגירסה המודרנית שלו באירופה ובארה"ב.
הרעיון עצמו פשוט למדי ולמעשה מדובר בהשכרת רכב משודרגת, שבה אפשר להשכיר רכב לפי שעה ולא בהכרח ליום שלם. מי שמצטרף לשירותי אחת החברות, שמעניקה שירותי שיתוף מכוניות, נהנה מהאפשרות להשתמש למספר שעות (או ימים, לפי בחירתו) באחת המכוניות המשותפות של החברה.
בדרך כלל מדובר במרכזים עירוניים גדולים, שבהם חונות המכוניות במקומות קבועים. כל מה שנדרש הוא להזמין מראש מכונית באמצעות הטלפון או האינטרנט, לקבל אינפורמציה לגבי מיקום המכונית, להגיע אליה, לפתוח באמצעות מפתח מיוחד שקיבלתם מראש ולנסוע לשלום. בסוף הנסיעה, צריך להחזיר את המכונית למקום החנייה שלה. החשבון כבר יישלח אליכם הביתה. השירות מאד היי-טקי וידידותי למשתמש. גם המגוון של המכוניות מכובד – יש הרבה מכוניות היברידיות, מיני קופר, BMW, מיני-ואן, פיק-אפ, SUV, מכוניות ספורט וכו'.
הכל התחיל בשוויץ ב-1987 עם חברת Mobility, שנחשבת כיום לחברה הגדולה בעולם בתחום, עם 1,750 מכוניות. ב-1988 הוקמה החברה הראשונה בגרמניה ולאחר מכן התפשט השירות לכל רחבי אירופה. לארצות הברית יובא הרעיון בשנות ה-90 על ידי מספר יזמים ירוקים, שהרעיון מצא חן בעיניהם וראו בו הזדמנות עסקית. כיום, ההערכות הן כי כ-300,000 בני אדם ברחבי העולם משתמשים בשירותי המכוניות המשותפות, כאשר מרביתם נמצאים באירופה.
בארה"ב, פועלים כיום כ-17 חברות עסקיות וארגונים ללא מטרות רווח שמפעילים שירותי מכוניות משותפות, כאשר החברות הגדולות ביותר הן ZipCar (פועלת כיום בתשע ערים, כולל: בוסטון, שיקגו, ניו יורק, וושינגטון וסאן פרנסיסקו) ו-Flaxcar (פועלת כיום בשבע ערים, כולל: סיאטל, וושינגטון, סאן פרנסיסקו, לוס אנג'לס וסאן דייגו), שביחד שולטות ברוב מוחלט של השוק.
כיום השירות מתמקד בערים הגדולות, והחברות משתדלות למקם את המכוניות, כך שכמעט בכל רחוב מרכזי תהיה לפחות מכונית משותפת אחת וללקוח לא ייקח יותר ממספר דקות הליכה בממוצע להגיע למכונית המבוקשת. ההתמקדות בערים הגדולות טבעית, היות ובפרברים לחיות בלי אוטו זה לא מציאותי. בנוסף, הערים הגדולות מצוידות ברשתות של תחבורה ציבורית, שנדרשת למשימות כמו הגעה לעבודה, שמכונית משותפת לבדה היא עדיין לא הפתרון האופטימלי בשבילן. ערים גדולות, על קשיי החנייה שלהן והפקקים שבהן, מייצרות באופן טבעי את הצורך לחלופה מהסוג של מכונית משותפת, כך שעבור עכברי העיר זהו בהחלט פיתרון טבעי למצוקותיהם התחבורתיות.
היתרונות
מלבד החיסכון הכספי, גם חוסכים את כל הכאב ראש שכרוך בתיקונים, מציאת חנייה (משימה לא פשוטה בהרבה ערים אמריקאיות), קנייה/מכירה וכו'. ואכן, על פי המחקר של פרופ' שאהין, 11%-26% מהאמריקאים שהחלו להשתמש במכוניות משותפות, מכרו את המכוניות שלהם. בין 12%-68% החליטו לדחות או ויתרו לחלוטין על רכישת מכונית.
מלבד היתרונות האופרטיביים והפיננסיים למשתמש, הרי ששיתוף מכוניות הוא עסק ירוק עם יתרונות סביבתיים חשובים:
1. פחות מכוניות על הכביש – מחקרים מצאו כי כל מכונית משותפת 'הורידה' מהכביש כ-14 מכוניות פרטיות בממוצע בארה"ב ובין 6 ל-10 מכוניות פרטיות באירופה.
2. פחות זיהום אויר - ראשית, מכוניות משותפות בדרך כלל חדשות יותר מהמכוניות הפרטיות שהן מחליפות על הכביש ולכן הן יעילות יותר בניצול הדלק שלהן. חלק גדל מהמכוניות המשותפות הן מכוניות היברידיות, מה שמגדיל באופן משמעותי את החיסכון בזיהום אויר. בנוסף, נמצא במחקרים שמי שמשתמש במכוניות שיתופיות מקטין באופן משמעותי את מספר הקילומטרים שהוא נוסע ברכב (44% הפחתה ממוצעת בארה"ב ובקנדה ו-28%-45% באירופה). הסיבות לכך הן מודעות גדולה יותר לעלויות הנסיעה שגורמת לאנשים לחשוב היטב על הצורך בכל נסיעה ונסיעה וגם שימוש רב יותר באלטרנטיבות כגון תחבורה ציבורית, אופניים ואפילו הליכה ברגל. באירופה חישבו ומצאו שבממוצע פליטת פחמן דו חמצני של משתמש פוחתת ב-40%-50%.
3. נדרשים פחות מקומות חנייה – בממוצע, יותר מ-50% מהשטח האורבני בארה"ב משמש לחנייה של מכוניות. בנוסף, פיתוח של מקומות חנייה חדשים הוא מאד יקר – ב-Zipcar נוקבים במחיר של 35,000-75,000 דולר לפיתוח של מקום חנייה חדש במרכזים אורבניים. השימוש במכוניות משותפות מאפשר חיסכון גם במשאב קרקע יקר ביותר וגם בכסף רב ומאפשר לערים להשקיע יותר ברווחת כלל הציבור (הסבה של מקומות חניה לשטחים פתוחים לדוגמא).
4. עלייה במודעות הסביבתית של המשתמשים – משתמשים במכוניות משותפות דיווחו על עלייה במודעות שלהם לנושאים ירוקים, מה שמוביל במקרים רבים גם לאימוץ דרכי התנהגות ידידותיות יותר לסביבה גם במישורים אחרים בחייהם.
למכוניות משותפות ישנם גם מספר חסרונות בעייתיים – ראשית, כרוך מאמץ מסוים בשימוש בהן – צריך להזמין רכב, לקוות שיהיה אחד קרוב לבית וגם להגיע אליו. בנוסף, צריך להזמין את המכונית מראש (רוב החברות טוענות שאין בעיה מבחינת זמינות ואפשר להזמין גם באותו יום), מה שלא מאפשר נסיעות ספונטניות לחבר, לבילוי או סתם לנקות את הראש. יש צורך להגיד מראש לכמה זמן אתה צריך את האוטו, מה שמכניס אותך למסגרת זמן קשיחה משהו, כי אם תאחר זה גם יעלה לך בקנס.
זה גם לא האוטו שלכם ולכן יש חוקים מסוימים שצריך לנהוג לפיהם – אסור לעשן באוטו (גם אם תעלימו את הבדלים, יש סיכוי טוב שיעלו עליכם), אסור להכניס בעלי חיים ללא כלוב, אסור להשאיר את האוטו מלוכלך ואסור להשאיר את האוטו ללא דלק. לכל איסור שכזה מוצמד קנס (בדרך כלל כמה עשרות דולרים) שייתן את המוטיבציה הנדרשת להתנהגות טובה.
עם כל החסרונות הללו, הרי שיותר ויותר אנשים חושבים שהשורה התחתונה נוטה לזכות ולא לחובה ומספר המשתמשים גדל בהתאם. במיוחד בארה"ב, שם המספרים מדברים בעד עצמם. אם בשנת 2002 רק 12,100 אמריקאים השתמשו במכוניות משותפות (455 מכוניות), הרי שב-2005 המספר צמח ל-76,500 משתמשים (1,192 מכוניות).
גם ההכנסות גדלות במקביל, כאשר ZipCar חזתה שב-2005 הכנסותיה יגיעו ל-15 מיליון דולר, לעומת 7 מיליון דולר ב-2004 ו-4 מיליון דולר ב-2003. החברה דיווחה כי רק ב-2004 התאזנה ועברה לרווחיות. Flaxcar לא פרסמה נתונים לגבי הכנסותיה, אך ידוע כי היא עדיין לא הגיעה לרווחיות מפעילותה. מבחינה כלכלית, כרגע מדובר בתחום בעל נפח פעילות שולי לעומת תעשיית השכרת הרכב שמגלגלת 15 מיליארד דולר לשנה, כאשר החברות המובילות נאבקות לתרגם את הצמיחה בפעילות לאיזון תפעולי ולרווחים.
עם זאת, קיים כאן פוטנציאל עסקי לא מבוטל, בהתחשב בכך שכרגע רק כ-76,000 מתוך למעלה ממאה מיליון אנשים שגרים במרכזים העירוניים בארה"ב משתמשים במכוניות משותפות. גם גורמים נוספים, כמו האפשרויות להגדיל את היקף הפעילות במגזר העסקי ובשירות הציבורי (רשויות מקומיות, אוניברסיטאות, סוכנויות ממשלתיות) והסכום הפעוט שהוזכר כאן של 15 מיליארד דולר, שמתגלגלים בתעשיית השכרת הרכב, ש-Flaxcar, ZipCar ושאר החברות בתחום רוצות לנעוץ בו שיניים יותר חדות, הופכות את התחום לאטרקטיבי ביותר.
לא רק החברות זיהו כאן פוטנציאל, כי אם גם כמה כרישי עסקים. קרן ההשקעות Revolution של סטיב קייס, מייסד AOL, רכשה באוגוסט 2005 את השליטה ב-Flaxcar, אחרי שקייס השתמש בשירותיה מספר חודשים קודם לכן בוושינגטון והרעיון מצא חן בעיניו. חודש לפני כן, השקיעה קרן ההון סיכון Benchmark Capital עשרה מיליון דולר ב-Zipcar, מה שמראה שגם אנשי ההשקעות בסיליקון ואלי רואים את התחום כאטרקטיבי מבחינה עסקית.
המודל של שיתוף מכוניות הוא עוד שלב בהתפתחות האלטרנטיבות למכונית הפרטית. בהרבה מקרים, אין זה מוצר תחליפי מושלם ולהרבה אנשים הוא יותר מתאים בתור מוצר משלים (תחליף למכונית שנייה למשל). נכון שגם אין לו פוטנציאל ממשי מחוץ למרכזים אורבניים, שיש בהם תשתית רצינית של תחבורה ציבורית. אך עם זאת, מדובר במודל עסקי ירוק אמיתי שמצליח לייצר מחד יתרונות כלכליים וסביבתיים עבור מאות אלפי משתמשים באירופה ובארה"ב בהווה ומיליונים, על פי התחזיות בעתיד, ומאידך פוטנציאל הכנסות לא מבוטל לחברות שפועלות בתחום.
אני בספק אם בישראל זה יכול להצליח, גם מבחינה כלכלית (שוק קטן מדי) וגם מבחינה תרבותית, אך בכל שמדובר על העולם הגדול, פוטנציאל ההצלחה אינו מבוטל. בהנחה שהרשויות, הדואגות להתפוצצות האוכלוסין על הכבישים ולהשלכות הסביבתיות של השימוש בכלי רכב פרטיים, יתנו למכוניות משותפות יחס מועדף כמו לתחבורה ציבורית ולנסיעה משותפת של מספר אנשים במכונית אחת ( carpool ) וביחד עם העלייה בנוחות השימוש במכוניות משותפות - לא ירחק היום בו מכונית משותפת תהיה אופציה מקובלת ותזכה לאהבתנו, ממש כמו מכונית פרטית.
רז גודלניק הוא כלכלן, בעל תואר שני במנהל עסקים, יועץ לשעבר לשר הפנים ועוסק בפיתוח עסקי של עסקים ירוקים בהווה. כתבות קודמות של רז גודלניק:
הפרח הלאומי של דרום אפריקה: על הבעיה העולמית של עודף שקיות מניילון, חומר שלא מתכלה. בעולם ישנן מספר גישות שונות לנסיונות התמודדות עם המטרד המזיק
עבדות, חירות, ומה שביניהן: ניתוח של "סטארבקס", תאגיד ענק המתנדנד בין תפקידו כשטן גלובאליזציה למלאך סחר הוגן
פחד גבהים: עם הגידול הקבוע בכמות הטיסות הופך זיהום האויר ממטוסים לבעיה רצינית יותר ויותר. אז מה עושים?
היהפוך נמר עורו: עסקים ירוקים מוכרים עצמם לתאגידי ענק. האם הם בוגדים או שליחי המהפכה? ומה מחפשים הרוכשים: "עלה תאנה" ירוק או הפנמה אמיתית של ערכים ירוקים?
חתונה ירוקה:אם שמירה על הסביבה חשובה לכם, אל תשכחו אותה דווקא ביום החשוב בחייכם. רז גודלניק מסביר איך לגרום לאמא אדמה לשמוח בשמחתכם
כתבות נוספות>>
נא להמתין לטעינת התגובות
