אספן כלבי המזחלות
כבר 30 שנה אוסף עו"ד אריק שוורץ בולים, גלויות ושאר מוצרי דואר נלווים, עליהם מוטבעים כלבי מזחלות. במאי הוא יציג את האוסף בתערוכת הבולים הבינלאומית בירושלים. שוורץ מספר כי כילד לא הרשו לו לגדל כלב אמיתי. את אהבתו לכלבי ההאסקי סיבירי מימש בעזרת הבולים
זה 30 שנה שהוא אוסף בולים העוסקים בכלבים המדהימים האלה, ומי שיגיע לתערוכת הבולים הבינלאומית שתיערך ב-8-11 במאי בבנייני האומה בירושלים, יוכל לצפות באוסף הנדיר שלו. שוורץ יציג שם בולים שהונפקו החל מהמאה ה-19, בדרך כלל על ידי מדינות מושלגות שהכלבים הללו הם חלק מתרבותן, אבל גם בולי מזחלות שהונפקו באוגנדה ואפילו בול ישראלי, שהוא עצמו צייר.
שוורץ, בן 43, אוסף בולים מילדות, בימים שזה היה תחביב נפוץ ופופולרי. די מהר הוא החל להתמקד בבולי כלבים (והיום יש לו אלפים כאלה). לגדל כלב אמיתי לא הרשו לו. רק אחרי שירותו הצבאי הגשים את חלומו לאמץ כלב והיה זה, איך לא, האסקי סיבירי. הגזע השעיר וכחול העיניים משך אותו בגלל שאין להם ריח (ושוורץ לא שכח למה אימא לא הרשתה להכניס כלב הביתה), בגלל המראה המרשים וההתנהגות הטבעית, הקרובה לזו של הזאבים. "משך אותי גם האתגר שהכלבים האלה מציבים. הם לא עושים מה שאתה רוצה. הם עושים מה שהם רוצים ואתה צריך ללמוד להתאים בין השניים".
לפני כעשר שנים הוא החל להציג את אוספיו בתערוכות בולים והאוסף הראשון שהציג היה של בולי כלבים. "מדינות מנפיקות בולי כלבים הרבה פעמים לרגל תערוכות כלבים בינלאומיות. במונקו למשל, מנפיקים בול כזה כל שנה לקראת תערוכת הכלבים, הנערכת בחסות בית המלוכה. מדינות הצפון מנפיקות מדי פעם בולים עם כלבי מזחלות, כי זה חלק מהתרבות שם ונושא הכלבנות בכלל מאוד מפותח. בפינלנד, שגודל האוכלוסייה בה דומה לזה שבישראל, יש פי עשרים יותר כלבים".
בהדרגה החל להתמקד בבולים של כלבי מזחלות. "היום אני יכול לספר, באמצעות האוסף, את סיפורם של האסקימואים וכלבי המזחלות לאורך ההיסטוריה. סביבת המגורים, ההתאמה של הכלבים לסביבה ולעבודה, סוגי הכלבים, התפתחות המזחלות והשימושים השונים של כלבי המזחלות בשירות האדם".
הבול הראשון שדמות כלב התנוססה עליו, הונפק ב-1896 בניו פאונדלנד. שווי הבול היה חצי סנט, עם ראש של כלב, מגזע ניו פאונדלנד כמובן. הבול הראשון של מזחלת כלבים, הונפק ב-1927 בקנדה. "זה היה בול שיועד למשלוח מיוחד, מצוירת עליו רכבת, שמאחוריה מזחלת כלבים קטנה".
באוסף של שוורץ שיוצג בתערוכה, יהיו מלבד הבולים גם פריטי דואר אחרים. "יש לי גם מכתבים ללא בולים, שהועברו בדואר מזחלות באלסקה וקנדה במאה ה-19, עוד לפני המצאת הבולים. אלה מעטפות מאוד קטנות ולפעמים היו שולחים את המכתב עצמו מקופל או מגולגל ללא מעטפה. המזחלות שימשו להעברת דואר במקומות שלא הייתה בהם תחבורה אחרת, בעיקר בחורף המושלג".
אבל למה בכלל להנציח מזחלות כלבים על בולים? שוורץ מסביר, שעל פי הוראות ארגון הדואר העולמי, תוכנם של בולים שמדינה מנפיקה צריך להיות קשור לתרבות המקומית. במדינות מושלגות אך טבעי, אם כן, שיופיעו על בולים מזחלות כלבים, שהן חלק כל כך אינטגרלי מהחיים. אבל מה לאוגנדה, מדינה שחונה בעליל, ולכלי הרכב הזה? שום דבר, ועדיין הונפקו שם כמה בולי מזחלות, ומאוד יפים אפילו, בשנות ה-70. כך עשו, אגב, גם מדינות כמו סין, יפן ואחרות. "זה נעשה כדי שאספנים יקנו ויכניסו כסף לקופת המדינה, כי אנחנו האספנים לא בוחלים בשום דבר, למרות שבולים כאלה שווים פחות".
בהזדמנות זו מגלה שוורץ, שגם בישראל הונפק, לפני שנתיים, בול מזחלות. "לרגל תערוכת הבולים של אותה שנה, הדואר אפשר לאספנים לצייר
שוורץ לא מוותר גם על התנסויות על רטוב וקר, ופעם בשנה הוא עוזב את העבודה, האישה והילדים ונוסע לשלושה שבועות במחנה אימונים בצפון ויסקונסין, ארה"ב, כדי לקרוע את השלג על גבי מזחלת.
"אנחנו חבורה קבועה. כולם מלבדי אמריקאים וכולם מגדלי כלבי מזחלות, לרוב מגזע מלמוט, והם מגיעים לשם לחופשת הכריסטמס עם כלביהם ומזחלותיהם. לי יש מזחלת משלי שנמצאת שם. כלבים אין לי משלי, לצערי, ולכן אני נוסע עם כלבים של אחרים. המחנה נמצא ביער ציורי על גדת אגם קפוא. אנחנו גרים בבקתה גדולה, קמים כל בוקר, רותמים כלבים למזחלות ויוצאים ליער".
כבר קרה לו שנתקע לבד בשלג והערב ירד, אבל הכלבים הנאמנים תמיד הצליחו להביא אותו בחזרה, גם כשדיבר אליהם בעברית. למרות תקלות כאלה פה ושם, הוא לא חולם לוותר על התענוג. "זאת חוויה אדירה. החיבור לטבע, הנוף הלבן, היער, האוויר הקר והשקט שמופר רק על ידי נשימות הכלבים. אבל הדבר העיקרי הוא בעלי החיים האלה, שמתוך רצון ענק עושים בדיוק את מה שאתה רוצה ונהנים מכל רגע ביחד איתך".
נא להמתין לטעינת התגובות
