גרמניה תפתח את ארכיון השואה
אחרי 20 שנות התנגדות הודיעה שרת המשפטים כי תחשוף מיליוני מסמכים המתעדים את השואה
אחרי למעלה מעשרים שנה, שבהם היא נמנעת מנקיטת עמדה בנושא, עשתה היום גרמניה צעד חשוב. שרת המשפטים הגרמנית הודיעה כי תאפשר גישה להיסטוריונים לארכיונים המכילים מידע לגבי 17 מיליון יהודים וקורבנות השואה. כמו כן תתאפשר גישה לקרובי משפחה שירצו לקבל מידע ולגלות מה עלה בגורל יקיריהם.
גרמניה למעשה הסכימה לעבוד עם ארה"ב, במסגרת ועידה של 11 מדינות, כדי להבטיח את פתיחת הארכיונים הממוקמים בעיר הגרמנית באד-ארולסן. מלבד גרמניה וארה"ב, תשע המדינות הנוספות המרכיבות את הגוף שיקבע את עתידם של המסמכים הן: בלגיה, בריטניה, צרפת, יוון, איטליה, לוקסמבורג, הולנד, פולין, וישראל.
כל המדינות יפגשו בחודש הבא בלוקסמבורג כדי לדון בדרך יצירת הגישה למסמכים המצויים בארכיונים. להערכת מומחים, בארכיון נמצאים בין 30 ל-50 מיליון מסמכים, אשר אליהם נאסרה הגישה משנת 1955.
"יש לנו עדיין משא ומתן לקיים", אמר נציגה של ארה"ב בועדה, אדוארד אוקונול, בראיון שקיים. "מטרתנו היא להשיג הסכמה מוקדם ככל שיתאפשר". הסכמה שכזו תתאפשר רק אם כל המדינות יסכימו, ויתכן שבתי הפרלמנט במדינות הללו יצטרכו גם הם לתת את הסכמתם לנושא.
במסיבת עיתונאים שקיימו אתמול במוזיאון השואה בארה"ב, אמרה שרת המשפטים הגרמנית, בריג'יט זיפריס, כי גרמניה תעבוד עם ארה"ב כדי לאפשר את פתיחת הארכיונים. "עד עתה התנגדה גרמניה לפתיחת הארכיונים מתוך חשש לפגיעה בפרטיות", הסבירה.
בירושלים לא ממהרים להתלהב. מומחה השואה שלמה אהרונסון , היסטוריון מהאוניברסיטה העברית, אמר בתגובה: "הם הראו רצון טוב, אבל זה לא אומר שהבעיה נפתרה". אהרונסון אמר כי הארכיונים צפויים להכיל את כל השמות של אלו שמתו במלחמת העולם השנייה, יהודים ולא יהודים.
הצהרתה של זיפריס הביאה לסיומם, מאמצים בני 20 שנה מטעם מוזיאון השואה, ומדינות רבות בדרישה
בפגישה אתמול עם מנהלת המוזיאון, שרה בלומפילד, אמרה זיפריס כי "גרמניה שינתה את עמדתה ותמצא פתרון מיידי לנושא". היא הוסיפה כי להערכתה התהליך "לא יארך יותר משישה חודשים".
פתיחתם של הארכיונים תאפשר לניצולים רבים, ומשפחות של קורבנות של הנאצים, למצוא פרטים שיאפשרו לשפוך אור על מה שאירע לקרובי משפחתם. "אנו מאבדים את הניצולים והאנטישמיות בעלייה", אמרה בלומפילד. "כך שאסור שהמהלך הזה יתעכב. זהו מהלך חשוב מבחינה מוסרית ומבחינה היסטורית".
פול שפירו, מנהל המרכז ללימודי שואה במוזיאון, עמד על חשיבות המידע שייחשף. "מעל הכל זה מאפשר ללמוד הרבה על גורלם של אנשים רבים, ועל השואה עצמה – מחנות הריכוז, הגירוש והניסויים שנערכו", אמר.
"אנו מסכימים עתה לפתוח את מאגר המידע בעיר באד-אורלסן בגרמניה", אמרה שרת המשפטים זיפריס בנאומה ההיסטורי. "אנו מניחים שהמידע יהיה מוגן בידי המדינות שיעתיקו את החומר וישתמשו בו", אמרה.
"זו התקדמות אדירה, זהו צעד מאוד חשוב", בירכה בלומפילד על הצהרתה של שרת המשפטים. "אני אהיה מאוד נרגשת כשאוכל לראשונה לגשת למידע שמוחזק שם שנים בארכיונים".
במשך 60 שנה, רק ארגון הצלב האדום העולמי הורשה להשתמש במידע, כדי לאתר יהודים שנעדרו והוצאו להורג, על ידי גרמניה הנאצית ובעלות בריתה. מדובר במקרים שארעו במרכז ומזרח אירופה, לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה.
דוברת ארגון הצלב האדום העולמי, אנטונלה נוטארי, אמרה כי ארגונה איננו חלק מהמדינות שיקבעו את עתידם של המסמכים, אך הם מאמינים כי מידע אישי צריך להיות מטופל ברגישות הראויה. "הארכיונים ככל הנראה יפתחו למחקרים היסטוריים, ויש דרכים לעשות זאת בצורה מכובדת ולצורך מידע אישי בלבד", אמרה נוטארי.
נא להמתין לטעינת התגובות
