היום שבו נחרבה סן-פרנסיסקו
סן-פרנסיסקו מציינת היום 100 שנה לרעידת האדמה העזה שגרמה למותם של כ-3,000 בני אדם, כאשר ברקע החשש המתמיד מרעידה נוספת ובלתי נמנעת
ב-18 באפריל 1906 בשעה 5:12 לפנות בוקר רעדה האדמה בסן-פרנסיסקו למשך כחצי דקה. המדידות הראו כי עוצמתה של הרעידה הגיעה ל-8.25 בסולם ריכטר. בתוך שניות הפכה העיר הגדולה ביותר ממערב לנהר המיסיסיפי לעיי חורבות – בניינים התמוטטו וקברו תחתיהם אנשים, קווי מתח ומים התפוצצו, צינורות גז התבקעו וגרמו לשריפות ענק. המספר הרשמי של ההרוגים עמד על כ-500 בני אדם, אולם הדיווחים הבלתי רשמיים דיברו על לפחות 3,000 הרוגים.
"בתוך שעה, העשן של הבעירה בסן-פרנסיסקו היה כמו מגדל שנראה למרחק של אלפי מיילים", תיאר הסופר ג'ק לונדון את שאירע בעיר מיד לאחר הרעש העז. "במשך שלושה ימים ולילות המגדל הזה כיסה את השמיים,מחשיך את היום וממלא את הארץ בעשן".
כמעט לא היה דבר שיעצור את האש שהתפשטה ברחבי העיר וגבתה את מרבית הקורבנות. תוך זמן קצר הגיעו למקום כוחות צבא וחיל הים שסייעו להשליט סדר ולחלץ את הנפגעים, כאשר 20 אלף איש פונו על גבי אוניית חיל הים "שיקאגו". ראש העיר הכריז על משטר צבאי ברחבי האזור, וניתנה הוראה לירות בכל מי שיפר את החוק. רק לאחר שהצבא פוצץ מבנים הרוסים, נעצרה התפשטות האש.
סן-פרנסיסקו, שערב רעידת האדמה היתה בשיא פריחתה, נאלצה להתמודד עם האסון הקשה. חלקים רבים מהעיר נראו כמו אחרי הפצצה, ועשרות אלפי בני
אולם תושבי העיר לא התייאשו מההרס והחלו במהירות בעבודות השיקום. "ימים אחדים לאחר שהאש כבתה, שמעתי אנשים אומרים שסן-פרנסיסקו תהיה עיר טובה יותר מזו שנהרסה", כתב אחד מהניצולים. והעיר התאוששה במהירות - תשע שנים לאחר רעידת האדמה כבר אירחה העיר יריד בינלאומי, וסימני ההרס כמעט שלא נראו.
היום, יום השנה ה-100 לרעידת האדמה, מגיעה לשיאה שורה של אירועים בסן-פרנסיסקו וברחבי קליפורניה שעומדים בסימן "היציאה מההריסות וההפיכה לכוח כלכלי ומרכז תרבותי". האירועים כוללים תערוכות (הרעידה היתה בין אסונות הטבע הראשונים שזכו לתיעוד מצולם), כנסים מדעיים בנושא רעידות אדמה, כנסים בהשתתפות אחרוני הניצולים מהרעידה ואפילו קונצרט ומופע בלט שנוצרו במיוחד לציון היובל.
אולם מעבר לזיכרון של רעש האדמה הגדול, מסתכלת סן-פרנסיסקו לעבר העתיד. חודשים אחדים לאחר שהטבע שוב הראה את כוחו וגבה את חייהם של אלפים בהוריקן קתרינה בניו-אורלינס, חוששים בעיר כי הם יהיו המוקד לאסון הטבע הבא, כאשר השאלה אינה אם האדמה תרעד שוב, אלא מתי. לפי מחקרים מדעיים, קיים סיכוי של 62% שהאזור ייפגע מרעידה בעוצמה של 6.7 או יותר עד שנת 2032.
מאז רעידת האדמה של 1906 חוותה קליפורניה – שבנויה על כמה קווי שבר גיאולוגיים פעילים - רעידות משמעותיות נוספות, אם כי פחות קטלניות: ב-1971 פגעה רעידת אדמה בדרום המדינה, ב-1989 נהרגו כמה עשרות ברעידת אדמה באזור לומה פריאטה, כאשר אחד הגשרים המרכזיים התמוטט וב-1994 רעדה האדמה בלוס אנג'לס. כל רעידה הזכירה לאנשי קליפורניה עד כמה המצב נזיל.
גורמי ההצלה, ובראשם הסוכנות לטיפול במצבי חירום, ממשיכים בינתיים להכין את התושבים ל"רעידה הגדולה", כאשר על פי נתון שפורסם בשבוע שעבר רק 6% מתוכם אכן מחזיקים ערכה להתמודדות עם אסון טבע. אחד העקרונות המרכזיים שאותם מנחילים לתושבים כלקח מאירועי הסופה קתרינה הוא שבין 24 ל-72 השעות הראשונות הם ייאלצו להסתדר בכוחות עצמם עד שכוחות ההצלה יוכלו לסייע. כחלק מאמצעי ההכנה גויסו 15 אלף מתנדבים שיסייעו לנפגעים והוקם מרכז חירום לחלוקת מים.
"אני לא חושב שסן-פרנסיסקו תהיה אי פעם נאיבית לחשוב שהעיר תהיה אי פעם מוכנה", אומר גרגורי סוהר, סגן מפקד משטרת סן-פרנסיסקו. "אבל אנחנו מכינים את עצמנו כאילו זה יקרה כבר מחר".
נא להמתין לטעינת התגובות
