אני לא מאמין
שרב ראשי בישראל יכול לנצל את מעמדו הרם והנישא ולקבל טובות הנאה. אני לא מאמין שרבנים ראשיים לדורותיהם עורכים טקסי חיתון בארץ ובחו"ל ובכאילו שזה לא הולך לכיסם עושים בוכטות של ירוקים. וגם: המדור מאושר שנציג העדה האתיופית לא יהיה חבר כנסת
אני לא מאמין שרב ראשי בישראל לא יודע שבתוך ביתו מתבצעות עברות אלימות חמורות של חטיפה, גרימת חבלה גופנית, סחיטה באיומים וכו'...
אני לא מאמין שרבנים ראשיים לדורותיהם עורכים טקסי חיתון בארץ ובחו"ל ובכאילו שזה לא הולך ישירות לכיסם עושים בוכטות של ירוקים.
אני לא מאמין שרבנים ראשיים (בדימוס) קוראים לצאן מרעיתם להפר את חוקי המדינה ולסרב לדינא דמלכותא.
אני רוצה להאמין שרבנים ראשיים בישראל הם אנשים חפים וזכים מכל עוון, מכל מחשבה על חטא, שהם צדיקים, ענווים וצנועים, גדולים בתורה וקטנים בדאווין.
אני לא רוצה להאמין שראש ממשלה בישראל בעתיד, בהווה ובעבר ניצל את מעמדו הפוליטי לעשות בוכטות של ירוקים לכיסו.
אני לא רוצה להאמין שראשי ממשלות ידעו או יודעים, או עושים או מתכננים, חושבים או מקמבנים לעשות למען אחרים דברים שאינם עומדים בקו ישר עם החוק ומעקמים אותו כדי לקדם את ענייניהם בהווה או בעתיד.
אני לא רוצה להאמין שראשי מפלגות בישראל, מנהיגים בכירים, שרים בעבר, בהווה או בעתיד קשורים לגורמים כאלו ואחרים שיש נגדם חקירות פליליות בארץ ובארצות אחרות בעולם הגדול.
אני ממש משתדל להאמין לכל אותם שרים שאומרים במבט ישיר למצלמה שמעולם לא עשו מינויים פוליטיים, ושכל האנשים שמונו לעבודה במשרדיהם קיבלו את המינוי שלהם בצדק וביושר ועל פי התקשי"ר. ואני מרגיש שאני מסמיק בשבילם כשאני כותב את זה.
אני לא מאמין שיש קשר ישיר בין ההטבות המפליגות שמקבלות המפלגות כשהן לוקחות הלוואות בבנקים לבין העובדה שלוביסטים של הבנקים משכנעים את חברי הכנסת להצביע עבור הצעות שמיטיבות עם הבנקים.
אני לא מאמין שעיתונאים וכתבים בכירים נוסעים על חשבון אנשי עסקים לחו"ל לשמחות פרטיות ולא מסמיקים כשהם מספרים על זה.
אחרי שקראתי את מה שכתב היועץ המשפטי לממשלה מזוז על הרב הראשי האשכנזי, יונה מצגר, אני לא מאמין שאצטרך במסים שלי לשלם לו את הפנסיה, דמי ההסתגלות, הלשכה, הטלפון והמינוי השנתי של העיתון.
אני מאמין שאם אאמין במה שאני לא רוצה להאמין יגידו שאני טמבל, ויהיו הרבה אנשים שיאמרו לי שכל האנשים שהזכרתי, באופן ישיר או ברמז, יודעים בדיוק את כל מה שאני לא רוצה להאמין שהם עושים.
כי הם עושים
אני לא מאמין שעונת הרחצה בחופי ת"א-יפו תיפתח בתאריך שנקבע לה בלי שתפרוץ שביתת מצילים, ממש באותו יום.
אני לא מאמין שראש הממשלה המיועד יעשה את הטעות הפטאלית וימנה לשר משפטים את עבריין התנועה הסדרתי, השחצן חיים רמון.
לאור כל זאת אני מכריז על עצמי קבל עם ועדה, שבכל מה שקשור לענייני אמונה אני טמבל גמור ללא תקנה.
אין כל קשר בין הדברים שכתבתי לבין האדונים הנכבדים אריק שרון, אהוד אולמרט, אהוד ברק, בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן, חיים רמון, הרב לאו, הרב מצגר, הרב אליהו, הרב עמאר ועוד כל מיני אנשים חשובים אוכלי כשר וטרף, מנהיגים בעבר, מנהיגים עם סיכוי טוב להנהיג בעתיד, גבוהים, נמוכים, שמנים, רזים, אשכנזים, ספרדים.
שיט, אין ביניהם אף אחד ג'ינג'י.

בשבוע שעבר קיבלתי מכתב ממשרד הבריאות עם סמל המנורה בראשו, ובהמשכו דרישת תשלום עבור אשפוזו של אבי, יעקב זהבי, במרכז הגריאטרי המשולב גבעת-השלושה.
דרישת התשלום, כפי שמופיעה בחשבון שנשלח, היא לתקופה שבין ה-1 בפברואר 2006 ל-28 בפברואר 2006.
בתחתית החשבון נכתב שאפשר לשלם את החשבון רק בבנק הדואר ואם לא אשלם את החשבון עד ה-24 בחודש מרס יחייבו אותי בריבית ובהצמדה למדד יוקר המחיה.
כאן המקום לציין שבמשך חודשים ארוכים שילמתי מדי חודש בחודשו בסניף בנק הדואר ברחוב ויצמן בת"א את חשבון האשפוז של אבי, ומעולם לא פיגרתי או איחרתי בתשלום.
הבעיה בחשבון שנשלח אליי היא שבתאריכים שעליהם אני נדרש לשלם עבור אשפוזו של אבי במרכז הגריאטרי גבעת-השלושה, נמצא אבי בעומק שני מטרים מתחת למצבה הנושאת את שמו בבית הקברות בחולון.
מבירור שעשיתי עם גורמים דתיים בכירים נאמר לי מפורשות שהמשיח לא הגיע ולא הייתה תחיית מתים. ייתכן שהייתי לוקח את העניין הזה כטעות מקרית, אבל אז נזכרתי שלאחר מות אבי הייתי צריך להסדיר עניינים כאלו ואחרים הקשורים למותו וביקשתי שתשלח אליי תעודת הפטירה שנחתמה כדת וכדין במשרד הבריאות בפתח-תקוה. אמרו שלי שהיא תגיע אליי תוך שבועיים. עברו שבועיים, שלושה, ארבעה, חמישה וכו', עד שנמאס לי. עשיתי טלפונים שגזלו לי חצי יום עד שהגעתי למי שאמור היה לשלוח לי את תעודת הפטירה, ואז נאמר לי שהתעודה נשלחה לרחוב ז'בוטינסקי 115 בת"א.
אני מעיד כאן בשבועה שלא היה לי או לאבי או לאמי מעולם שום קשר או עניין לבית שברחוב ז'בוטינסקי 115, ולכן התשובה הזו הדהימה אותי, הרי גופת המנוח ותעודת הזהות שלו ובה כתובתו של המנוח הועברו למשרד הבריאות בפתח-תקוה שעתיים אחרי מותו ושם נחתמה תעודת הפטירה. אז איך הגיעו לרחוב ז'בוטינסקי לכל הרוחות?
סיפרתי על הקטע המביך ברדיו, ואז החלו להתקשר אליי אנשים ולספר לי שגם הם מקבלים חשבונות לתשלום עבור קרובי משפחה שלהם שמתו.
גברת י"ס, שכועסת על העניין במיוחד, כתבה לי: "אמי נפטרה ב-7 בינואר 2006, ומשרד הבריאות ממשיך לשלוח חשבונות עם איומים לכפל קנס. אי אפשר להשיג אותם בטלפון. אז מה עושים?".
גברת י"ס, תעשי כמוני. תתפללי שהמשיח יבוא במהרה בימינו ותהיה תחיית מתים ואימא שלך תחזור בריאה ושלמה ואבא שלי גם, ואז נשלח למשרד הבריאות כל חשבון שיבקשו וגם נצרף להם ריבית ודמי הצמדה למדד.
אני לא מאמין על עצמי שאני כותב את השורה הבאה: "אני שמח שחבר הכנסת היחידי שהיה אמור להיות ליוצאי אתיופיה בישראל לא יהיה חבר כנסת".
אני מאוד אוהב את בני העדה האתיופית ולא מעט פעמים נחלצתי לעזרתם במקרים כאלו ואחרים. אני גם חושב שדמות כריזמטית ובעלת יכולות שכנוע וביצוע של אחד מבני העדה היה יכול לשנות עוולות רבות שנגרמות לבני הקהילה הזו.
מי שהיה רגל אחת בכנסת מבני העדה הוא מזור בהיינה, מועמד מספר 13 של ש"ס.
אחרי שנבדקו קולות החיילים הסתבר שש"ס לא להיט בצה"ל, והחיילים לא רוצים להגיע לפנטהאוז בגן עדן. כתוצאה מספירת הקולות ירדה ש"ס מ-13 חברי כנסת ל-12, ובהיינה מצא עצמו בחוץ.
בשיחה עם צבי אלוש השיב בהיינה המתוסכל לשאלה: "אתה מצפה ששלמה בניזרי שעומד למשפט יחליט לפרוש?", בדיוק כך: "לא, בעצם אני לא מצפה לכלום. אבל יש לי הרגשה ויש לי חלום כזה שאני נכנס לכנסת עוד בקדנציה הזאת. בעצם זה לא חלום שלי. מישהו בא וסיפר לי שהוא חלם שאני יושב עם כתר מלכות על הראש ולידי יושב מנהיגנו הגדול, הרב עובדיה יוסף. אם זו לא הוכחה לכך שאני צריך להיות חבר כנסת, אז אני לא יודע מה זו הוכחה?".
הבנתם למה אני שמח שהוא לא חבר כנסת? שבת שלום.