גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


מי ישמור על הסוסים?

בישראל אין אף מתקן מוגן מוסדר שיקלוט סוסים וחמורים חסרי בית. הרשויות מעדיפות להתעלם או להפיל את החיות הגדולות על העמותות השונות. שני מתקנים ניבנו בארץ לצורך אחזקת חיות גדולות, אולם כרגע הם לא בשימוש. דובר הווטרינרים הרשותיים: "לצערנו העובדות נכונות ואין כרגע פתרון לבעיה".

עדי כץ | 30/3/2006 10:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
באורווה הקטנה של אגודת צער בעלי חיים תל אביב, רובץ בימים האחרונים סוס יפהפה בצבעי חום ולבן. רק כשהוא קם לרגע מרבצו, ניתן להבחין שאחת מרגליו פרוקה ושכל תנועה גורמת לו כאב נורא. הסוס, שבתחילה חשבו לגאול אותו מייסוריו בהמתה אך לבסוף נמצא לו בית, הובא לאגודה לאחר שנמצא עם סוס נוסף, גם הוא במצב קשה, משוטט בפרדסים באזור השרון.

בירור העלה שהסוסים הועברו על ידי מועצה אזורית באזור לבעל חוות סוסים פרטית, כי אין כיום פתרון אחר, והוא הניח להם להסתובב ללא טיפול והשגחה.

ומדוע מקבל מגדל סוסים פרטי, מפוקפק במקרה זה, סוסים המפונים על ידי הרשויות? מכיוון שאין בישראל מתקן מוגן מוסדר, שתפקידו לקלוט סוסים וחמורים חסרי בית. הללו מופנים לחוות פרטיות, המקבלות לצורך העניין מעמד זמני של מתקן מוגן (מתקן שמועברים אליו בע"ח שנתפסו בחשד לעבירה על חוק צער בעלי חיים - ע.כ.). הסוסים, שלחלקם עבר של הזנחה והתעללות, משתקמים ובחלק גדול מהמקרים נמכרים הלאה לכל דורש.

בעמותת "תנו לחיות לחיות" החליטו לאחרונה לעתור לבג"ץ, בנושא היעדר מתקנים מוגנים לחיות גדולות. "ידוע לנו שיש בישראל שני מתקנים כאלה, אחד במרכז הארץ ואחד בדרום, שהוקמו כדי לאכלס חיות גדולות", אומרת אתי אלטמן, דוברת העמותה, "אבל הם עומדים שוממים בגלל בעיות בירוקרטיות, למרות שהושקעו שם כספים שלי ושלך.

בינתיים משרד החקלאות לא יכול לעשות תפיסות של חיות גדולות, כי אין איפה לשים אותן. כשהחרימו בזמנו את הסוסים שעברו התעללות בפרדס דקא, אני הייתי צריכה למצוא להם פתרון בחווה של חברים.

למזלנו, אנחנו מקבלים מימון חלקי לפינוי סוסים מהמשרד לאיכות הסביבה, אבל את הפתרונות אנחנו צריכים לאלתר בעצמנו. הסיפור הזה מוזנח כל השנים כי לאף אחד לא אכפת, והכי נוח להפיל הכול על העמותות".

 
פינוי סוסים וחמורים מפרדס דקא ביפו. צילום: שרון חכים, עיתון חי
פינוי סוסים וחמורים מפרדס דקא ביפו. צילום: שרון חכים, עיתון חי שרון חכים, עיתון חי
"ווטרינרים רשותיים מתעלמים מהבעיה"

לצער בעלי חיים תל אביב יש אמנם מתחם קטן לסוסים וחמורים, אך הוא צר מלהכיל את כל חסרי הבית. "מכיוון שאין מתקנים מסודרים לסוסים וחמורים", אומר מנהל האגודה דר' צחי נבו, "הם מגיעים לאנשים שלא תמיד יודעים איך לטפל בהם. ובכלל, יש לדעתי במסירת סוסים לאנשים פרטיים על ידי רשויות המדינה, טעם לפגם. מיותר לציין, שכשנגנב סוס, אין לבעלים איפה לחפש אותו כי אין רישום. הממשלה צריכה לסמן סוסים כמו שמסמנים כלבים, כך יהיה קשה יותר לסחור בסוסים גנובים".

"מאז ומתמיד הייתה בעיה של מקום לסוסים והחמורים", אומר אבי סעד, המחלץ חיות גדולות עבור עמותות ורשויות מקומיות, "ולכן לא טורחים לחלץ או להחרים אותם. גם לווטרינרים הרשותיים אין פתרון והם מעדיפים להתעלם מהבעיה. כשהם מזמינים אותי לפנות חמור או סוס, ברור שהבעיה לאן לקחת אותו, היא שלי".

אסתר גולן

מ"העמותה להגנת הסוס" מספרת שיש בעולם בתי מחסה לסוסים המתוחזקים על ידי המדינה. "זה נורא שבארץ אף אחד לא דואג לחיות המסכנות האלה, שמשרתות אותנו כל ימיהן".

עו"ד זוהר שקלים, האחראית על אגף ההגנה על בעלי חיים במשרד לאיכות הסביבה, מאשרת את דברי אלטמן לגבי המתקנים העומדים ללא שימוש. "אחד מהם, במרכז הארץ, נבנה במיוחד לצורך העניין. כבר הקצינו לו תקציב ואנחנו מקווים להפעיל אותו ביחד עם משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים.

מקום נוסף בדרום, שימש בעבר כתחנת הסגר לחיות גדולות ואנחנו מעוניינים להפעיל גם אותו. הפנינו בקשה לשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות להכריז עליו כעל מתקן מוגן, אבל זה תקוע. שני המקומות האלה יכולים לתת מענה ללא מעט חיות משק חסרות בית ויאפשרו להחרים בעלי חיים במצב של הזנחה, שהיום לא מחרימים כי אין לאן להעביר אותם". 

חקיקה לרישוי על סוסים

דר' דגנית בן דב, האחראית על חוק צער בעלי חיים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, אמרה בתגובה שהחוק מתיר להכיר במתקנים חיצוניים כבמתקנים מוגנים. "במדינות באירופה המתקנים המוגנים שייכים לעמותות ההתנדבותיות וממומנים על ידיהן, כשהמדינה מספקת רק הכרה חוקית. בישראל המדינה גם מממנת הובלה וטיפול לתקופת ההתאוששות. אחר כך הסוסים נשארים בחווה הפרטית שאליה הובאו ולפעמים נמכרים".

אז עקרונית יתכן שהסוס יגיע שוב לבעלים מתעללים?
"אי אפשר למנוע את זה. גם כשמוסרים כלב לאימוץ אי אפשר לדעת מה יעלה בגורלו. המגזרים הבעייתיים הם חוות הרכיבה הלא מקצועיות והעגלונים ולכן צריך לקדם חקיקה ולחייב רישוי של סוסים".

וכיום איך אדם שנגנב לו סוס יכול להוכיח בעלות?
"אפשר לסמן סוסים באמצעות שבב. כרגע אין מאגר מידע רשמי על סוסים, אבל מספיק שהסוס יהיה רשום אצל הווטרינר ששיבב אותו".

כדי שחווה פרטית תוכר כמתקן מוגן, עליה לעמוד ברשימת קריטריונים, בהם מתן טיפול רפואי, מרווח מחיה, תנאי אוורור, מזון ושתייה. הרשויות המקומיות, אגב, מעבירות סוסים גם לחוות שאינן מוכרות כמתקן מוגן. "אני מאמינה", אומרת בן דב, "שהם בודקים למי הם מעבירים אותם".  

לדבריה אכן קיימים בארץ שני מתקנים שיכולים לשמש לאכלוס חיות גדולות, אך זה שבדרום מתאים להחזקת חיות רק לפרקי זמן קצרים וזה שבמרכז נבנה קרוב מדי לרפתות חלב, ולכן לא ניתן להשתמש בו. "מדי פעם יש דיבורים על הקמת בית מחסה לסוסים ואני אשמח אם המדינה תקצה לזה משאבים".

דובר הווטרינרים הרשותיים אופיר שפיגל אמר בתגובה: "לצערנו העובדות נכונות ואין כרגע פתרון לבעיה".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים