"מוכנים להתפשר ולוותר על חלקים מא"י"
אחרי שעבר בכותל, הגיע רה"מ המיועד למטה המפלגה והודה לפעילים. "ברגע הזה אני נושא את עיניי לביה"ח הדסה, לאיש אשר התחיל הכל". התחייב לפעול לאחדות העם לפני השלום. הנאום המלא בווידיאו
- בחירות 2006 - התוצאות: סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
לאחר היוודע תוצאות מדגמי הבחירות, שהעניקו ל"קדימה" 29-32 מנדטים, יצא אולמרט מביתו בירושלים לכותל המערבי, שם הטמין פתק. לאחר מכן המשיך למטה המפלגה והתקבל בקריאות שמחה.
אולמרט הקדיש את תחילת נאומו לראש הממשלה, אריאל שרון. "ברגע זה אני נושא את עיניי וליבי לבית החולים הדסה בירושלים, לאיש אשר התחיל את הכל, ראש הממשלה אריאל שרון, לאיש שהיה לו אומץ הלב, הכוח, הרצון והעקשנות לראות דברים אחרת ולשנות".
לצפייה בנאומו של אולמרט באדיבות ערוץ הכנסת - ערוץ 99 לחצו PLAY
לאחר מכן החל אולמרט לדבר על חזונו: "הערב נחתם פרק היסטורי, רב חשיבות, בחיי המדינה. ראשית, נשאף לאחדות העם. עוד בטרם נדע לעצב את השלום עם שכנינו. הגיע הזמן לעשות את השלום בתוכנו, בסובלנות, בשלום הדדי ובאהבה. הבה נשים בצד את כל המחלוקות בין ישראל הראשונה לשנייה; שלמה ומחולקת; של דתיים מול חילוניים; אשכזנים ומזרחיים; עולים חדשים מול אזרחים ותיקים. כולנו ישראל מאוחדת, ראשונה, חזקה, משגשגת ומפויסת עם עצמה.
"לעולם לא ניפרד מהמיית הלב למקומות שהיו ערש תרבותינו ושבהם טמונים הזיכרונות היקרים ביותר שלנו כעם. אך מתוך הכרת המציאות והבנת הנסיבות, אנחנו מוכנים להתפשר ולוותר על חלקים מארץ ישראל האהובה. בתקופה הקרובה נשאף להביא לעיצוב גבולות הקבע של ישראל כמדינה יהודית עם רוב יהודי קבוע וכמדינה דמוקרטית. נפעל לעשות כל זאת במו"מ, בהסכם עם שכנינו הפלשתינים. זו משאלתנו, זו גם תפילתנו".
בהמשך נאומו פנה אולמרט ליו"ר הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן: "במשך אלפי שנים נשאנו אנו את חלום ארץ ישראל השלמה בליבנו. כעת הגיע הזמן שהציבור הפלשתיני ומנהיגיו יתאימו חלומותיהם למציאות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לצדם. הגיע הזמן שהפלשתינים
"אני אומר את הדברים כאן ועכשיו מתוך אמונה בכוחה האדיר של ישראל, והאומץ של חייליה וכוחות הביטחון שלה להכות כל אויב ולהכריע כל טרוריסט. מתוך תחושת עולמה זו אנו חייבים לפעול בכל כוחינו ליצור תקווה לדור הצעיר. אני הולך בדרכם של בן-גוריון, בגין, רבין, פרס, ברק ושרון - כולם מנהיגים שנשאו באחריות העליונה לגורל ישראל, להתפשר ולהתפייס כדי להגיע לשלום.
"אני שואב עידוד מהדוגמה האישית של מוחמד סאדאת (כאן ביצע אולמרט את שגיאתו הראשונה, כאשר התבלל בשמו של נשיא מצרים לשעבר אנואר סאדאת, א"ש) וחוסיין וממשיכיהם מובארק והמלך עבדאללה השני.
"עתה הגיע הזמן שהפלשתינים יחצבו מתוך האתוס שלהם את הכוחות הדרושים לאותה פשרה שאין בילתה, ומוטב שהדברים יתרחשו מוקדם ומהר. אם התנאים יבשילו, נשב לשולחן המו''מ כדי לעצב מציאות חדשה. אם לא ניקח את גורלנו בידינו על בסיס של הבנה עמוקה עם ידידנו בעולם ובראשם ארה''ב ובוש, נפעל גם בהיעדר הסכמה אתם. לא נמתין עד בלי די. הגיע הזמן לפעול".
לאחר מכן עבר אולמרט לדבר על החברה הישראלית. "בשנים האחרונות עשתה ישראל צעדים חשובים בכיוון של צמיחה. תרם להם לא מעט שר האוצר נתניהו בממשלת שרון ובגיבויו. אך החברה הישראלית של היום עדיין מיטלטלת בין עשיריה לרעבים ללחם.
"אוי לה למדינה שבה אזרחים מלקטים שאריות מזון בפחי אשפה. רע לה למדינה שאינה יודעת לנהוג חמלה בענייה ומתעלמת מילדי עובדי זרים הנידונים לחיות חסרי זכויות. זו איננה דרכנו. אין אפשרות לתקן כל זאת לא בשנה ואפילו לא בשלוש שנים, אך בכוונתי לפעול בכל העוצמה לצמצום פערים.
"כבר בקרוב אציג תוכנית שתחייב את כולנו לשלם מחיר ולשנס מותניים כדי לחיות בחברה צודקת יותר. נפעל לתקן את המעוות בסל הבריאות ונניח את היסוד למתן הזדמנות שווה לכל האזרחים. זכויות המיעוטים בישראל משוועות למימוש.
"נאבק בשחיתות, ובראש ובראשונה במערכות השלטון. ניתן גיבוי לכל מערכות אכיפת החוק. נאבק נגד הפשיעה ונגן על הביטחון האישי של כל אזרח. נערך למערכה הגדולה והחשובה ביותר – קידום מערכות החינוך מהגיל הרך ביותר ועד החינוך האקדמי. נקצה משאבים נחולל שינויים בהידברות ובתיאום ונעלה את החינוך על ראש גאוותינו".
בסיום נאומו הודה אולמרט לכל מי שסייע לו בחודשים האחרונים. "היו אלה שלושה חודשים קשים ומורכבים, מאז אותו לילה של ה-4 בינואר", הודה. "בכל הזמן הזה לא נותרתי לבד. הייתי מוקף באהבה רצון טוב ונכונות אין ספק לסייע לי לנהל את מדינת ישראל.
"אני מבקש להודות לכל מי שעזר לי: לעוזרות ולעוזרים הנאמנים שמלווים אותי שנים אין קץ, לעובדי לשכת ראש הממשלה, למזכירות הממשלה והמזכיר בראשם. לאנשי קדימה שהובילו לניצחון בבחירות, לכל הפעילים הרבים שהתנדבו במסירות עצומה - תודה מעומק הלב".
לאחר מכן הודה לאשתו עליזה ולילדיו. "במשך שנים סירבה משפחתי להיות חלק מהאחריות הציבורית. זו היתה בחירתם, ואני שאוהב אותם כל כך כיבדתי את בחירתם ואת זכאותם לפרטיות. במערכה זו בחרו יריביי להעלות אותם לקידמת הבמה. צר לי על כך. חשבתי שכבר בגרנו דיינו להגדיר גבולות של ראוי ובלתי ראוי.
"ברגע מרגש זה אני נוצר בליבי את זכרם של הורי בלה ומרדכי. ציונים טובים, הורים אהובים, שעלו מסין הרחוקה. אני רוצה להגיד לאחיי האהובים, ובעיקר לילדי אהוביי מיכל, דנה, שאול, אריאל ושולה - תודה מעומק הלב".
נא להמתין לטעינת התגובות
