מחאת האזרח הקטן
הגיעה העת הגיע הזמן לבזות את הפוליטיקאים! לדחות בשאט נפש את כל המפלגות ולצאת ולהכריז בתופים וברעם שהמפלגות גנבו לנו את המדינה, את חזוננו, את עתידנו ד הגיע הזמן הגיעה העת להחליף את השלטון מיסודו ולתת לנו - העם - לכוון ולנהל את אוצר תרבותנו וארצנו
מצד שני, כקורא נאמן של עיתון "המודיע" אני רואה פנייה נרגשת במודעה ענקית שבה גדולי הרבנים, בראשות גדול הפוסקים הרב אלישיב, שגם הוא מצהיר "מי לה' אליי". גם כאן יקבל המצביע לאגודת ישראל-יהדות התורה נקודות זיכוי על הצבעתו.
בעוד אני מתלבט החילותי לפתע לפזם בלי משים את שירו של חיים נחמן ביאליק "שתי בנות". חס וחלילה איני מייחס לרב עובדיה או לרב אלישיב תכונות של בנות, רחמנא ליצלן, אבל הלבטים הקשים הם שהזכירו לי את השיר שאת מילותיו אני מביא בפניכם:
"בנות שתיים, בובתיים,
צילי וגילי עמי פה -
מי משתיהן יפה יותר,
אמרו דודים: זו או זו?
אינכם יודעים, חה חה דודים,
אינכם יודעים, לא ולא!
שתיהן, שתיהן יפות יותר,
צילי וגילי, זו וזו.
את מי אהבתי יותר -
אמרו דודים: זו או זו?
חה חה, דודים, אינכם יודעים,
חה חה, דודים, לא ולא!
שתיהן, שתיהן אוהב יותר,
גם את זו וגם את זו.
שתיהן אשא בחיקי תמיד,
צילי פה וגילי פה.
עכשיו אני צריך להחליט מי חכם יותר, יפה יותר, חמוד יותר, מי יסדר לי מקום טוב יותר בגן עדן, מי יפנק אותי בצ'אפחה ויעשה לי כבוד.
חה חה, אינכם יודעים. גם אני לא.
בעוד אני מתלבט שמעתי את הצליל המסמן כי מגיע פקס. הפקס היה מרותי מגבעתיים, והוא מיועד למתלבטים עבור מי להצביע. אשכרה הגיע בזמן. וזו לשון הפקס:
"האם כבר החלטת למי אתה מצביע? אם אתה מהסס, אז אולי אפשר שיחד-במרצ ניגש לעבודה על מנת ליצור מחד"ש מעט ליכוד בעם, ויחד ללכת קדימה בראש חץ על מנת ליצור תפנית ולבנות בימינו את האיחוד הלאומי כרע"ם ביום בהיר ולהבטיח שבאמת תהיה מדינת ישראל ביתנו הבטוח לילדינו ונכדינו, ואז לא יהיה צורך להתכסות בעלה ירוק ונתגאה שיש צדק לכל".
בשנים האחרונות אני קרוב לנושא סל התרופות. הייתי יכול להביא בפניכם רשימה אין-סופית של אנשים שקרובי משפחתם במצב סופני שפנו אליי בניסיון אחד מני רבים להשיג תרופות מצילות חיים או מקילות סבל ליקיריהם.
בלי להיכנס לשמות המחלות ושמות התרופות, אפשר לומר בנחרצות שבשוק התרופות העולמי ישנן היום תרופות שעובדתית הוכח כי גורמות לחולים שהיו סופניים לקבל עוד כמה שנות חיים ומקילות על סבלם של חולים אחרים.
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאנשים רוצים לחיות, שחולי סרטן מקווים-חולמים להחלים, שחולי סוכרת, פסוריאזיס, אפילפסיה ועוד מחלות שונות ומגוונות רוצים להישאר כמה שיותר זמן בעולמנו המחורבן לפני שיצביעו ש"ס ויעברו לגן עדן.
מדינת ישראל, ראשי ממשלתה, שרי האוצר על פקידיהם ושרי הבריאות על מנכ"ליהם, חברי הכנסת על עכוזיהם, כולם יחד וכל אחד לחוד אשמים במותם בטרם עת של אנשים שהיו יכולים לחיות עדיין בגין אי הגדלת סל התרופות לפחות פי חמישה מערכו היום.
קופות החולים שתפקידן להציל חיי אדם - וזה הרווח הגדול שלהן - מתרכזות למרבה הצער יותר בהגדלת רווחיהן הכספיים ופחות בהגדלת הרווח האמיתי שלהן: הצלת חיי אדם.
לפני שבועיים הצעתי למפלגות גדולות וקטנות לחסוך מאתנו את הזבל הפרסומי שבו הן מלעיטות אותנו באמצעות שלטי רחוב מגעילים, סטיקרים אינפנטיליים ותשדירי בחירות מעוררי פלצות ובחילה, ואת תקציבי הענק שברשותן, שהם כספי ציבור נטו, יחזירו לציבור
לפני כמה שנים הצעתי למסות את הפרסים הגדולים מהימורי הלוטו, הפיס והטוטו ולהזרים את כספי המס הלא מתוכנן הזה ישירות לסל הבריאות להצלת חיי אדם. ההצעה למסות את הפרסים עברה, ההצעה שהכסף יוזרם לסל הבריאות ויהווה תוספת קבועה להקצבת הממשלה לסל הבריאות נשכחה.
החולים ובני משפחותיהם ממשיכים יום יום, שעה שעה, דקה דקה לנסות לגרד עוד כמה שקלים לקניית התרופות שהוכח כי הן עוזרות ומקילות, מוכרים תכשיטים, פותחים תוכניות חיסכון, ממשכנים דירות, מבצעים התרמות ופונים לאמצעי התקשורת בבקשה לגייס כסף להצלת חיים.
אחרי כמה שנים שאני חזק בתמונה, אין לי בעיה לקבוע נחרצות שממשלת ישראל ומשרד האוצר על פקידיו הבכירים אחראים ישירות למותם של חולים רבים בטרם עת. ממשלת ישראל והאוצר אחראים להרס אלפי משפחות של חולים. ממשלת ישראל, שקיבלה החלטות על קיצוץ קצבאות הקשישים, גרמה ישירות לסבל ומוות של קשישים רבים בכך שמנעה מהם תרופות כשגזלה את מעט הכסף שנותר להם לקניית מזון, הממשלה האחרונה בראשות שרון וביבי עם שותפיהם ממפלגת העבודה ושינוי אחראית ישירות לכך שקשישים קפאו מקור כי חסכו חשמל ושבוני הארץ הזו נאלצו לבחור בין לחם לתרופות.
במאבק הזה למען חולים וקשישים במצוקה, שנערך בדרך כלל מחוץ לשעות העבודה המקובלות והרחק מזרקורי התקשורת, יש רגעים של אושר.
ביום שני בבוקר שוחחתי עם א', שבעלה חולה סרטן שאם לא היה מקבל תרופה מסוימת יותר מסביר להניח שהיה ברשימת הז"לים. א', אשת חיל שנאבקה בחירוף נפש להציל את חיי בעלה, סיפרה לי שהודיעו לה כי לא יספקו לה יותר את התרופה אף שכל הרופאים של בעלה ציינו את השיפור שחל במצבו ובתפקודו. א' אמרה לי, בקול מרוסק, שכנראה קופת חולים לא האמינה שבעלה יחזיק מעמד ומצבו ישתפר, וכעת כשזה קורה השיקול הפיננסי יותר חשוב להם מערך חייו.
לא תמיד שיטות המאבק שלי להצלת חיי אדם נקיות. כשהתחלתי את המאבק למען א' ובעלה בנובמבר 2005, בעזרתם של לילך נאמן ברזילי (חדשות הוט) ושגיב שטיינברג (רדיו ללא הפסקה), היינו מאושרים כאשר הצלחנו בשלב הראשון. כששוחחנו עם א' ביום שני בבוקר קיללתי את הממשלה, את שר האוצר, את היועץ המשפטי לממשלה, את פקידי האוצר ואת מי לא. שגיב ולילך, ששפתם מעודנת יותר, שמעו כמה שיחות טלפון שניהלתי שבחלקן גבלו בפלילים. אני מדגיש, גבלו. התוצאה נודעה לי רק בערב. א' קיבלה את התרופה עבור בעלה. אין לי הרבה רגעים של אושר בעבודתי המחורבנת בתקשורת. כשהודיעו לי שהתרופה הגיעה הייתי מאושר. ישבתי בפינת הבר בשילה וחיסלתי חצי בקבוק וויסקי. האורחים במקום נדהמו כשבהופעה חד פעמית שרתי את השיר של ברכט-וייל "מקי סכינאי".
בבוקר יום שלישי שמעתי את הפקיד הבכיר באוצר, אדון בכר, אומר ברדיו שסל התרופות הפך לסל פוליטי. הוא שאל בציניות אם שווה להשקיע 200 מיליון שקל בדחיית מותו של אדם בחודשיים.
ביום שלישי בבוקר שמעתי שנדחתה העתירה לזמן את ועדת הסל לקבל החלטות לפני הבחירות.
ביום שלישי בבוקר הגעתי לתובנה שמדינת ישראל והעומדים בראשה משתינים על אזרחי ישראל, בריאותם, ביטחונם ורווחתם.
ביום שלישי קינאתי באזרחים הצרפתים שיודעים להיאבק על זכויותיהם כנגד ממשלתם.
ביום שלישי בבוקר השתנתי בעצב את הוויסקי ששתיתי בשמחה ביום שני בלילה, וממימי האסלה ניבטו אלי פרצופיהם של ביבי, זליכה, בכר, נוה, מזוז, פרס, פרץ, אולמרט, עושים לי אצבע משולשת, כמו אומרים: "אזרח קטן ומושתן".
השבוע נתן לי היוצר יהודה עתי את יצירתו "עסקת חבילה" - ספר שירה חדש ובו פסיפס שירי מחאה, ציורים וצילומים של יוצרים מעולים.
בשל הבחירות הבאות עלינו לרעה בשבוע הבא בחרתי לפרסם מתוך המבחר העשיר את קריאתו של עתי תחת הכותרת:
הגיעה העת! הגיע הזמן!
"הגיע זמן חדש. זמן אשר בו אנחנו, כולנו, כל אחד ואחת מאתנו, ניקח אלינו-לידינו את האחריות לחיינו, חזרה אלינו מכל 120 חברי הכנסת והממשלה את זכותנו להחליט עכשיו, בימים אלו ממש, להחליט איזה אנשים אנחנו, כאן בארץ הזו, להחליט ולקבל ולכוון את זהותנו קדימה.
"אנחנו דורשים עכשיו את פירוק מבנה שלטון המפלגות! כל המפלגות חלשות! הן הפכו למקום מאבק של אנשים לכוח וכבוד, ואין הן מסוגלות לסלול לנו דרך חיים.
"לפיכך אנו דורשים בחירה ישירה של נציגי העם לכנסת באופן שווה לכולם, כך שיהיה באפשרותו של כל אזרח לפנות ישירות לנציגי אזורו בכנסת ללא תיווך של מפלגות...
"הגיעה העת הגיע הזמן לבזות את הפוליטיקאים! לדחות בשאט נפש את כל המפלגות ולצאת ולהכריז בתופים וברעם שהמפלגות גנבו לנו את המדינה, את חזוננו, את עתידנו...
"בואו נדרוש עכשיו בחירות דמוקרטיות אזוריות ישירות לכנסת. המפלגות מפלגות אותנו, משניאות אותנו, אין לנו צורך בהן, אין הן משרתות את צרכינו, אין הן קובעות את עתידנו, אלא גובות מאתנו יום יום ורגע רגע דם וכסף.
"הגיע הזמן הגיעה העת להחליף את השלטון מיסודו ולתת לנו - העם - לכוון ולנהל את אוצר תרבותנו וארצנו ולסלול לנו דרך בתקופה חדשה הבאה אלינו".
ביום ראשון ה-26 במרס 2006 בשעה 21:00, יממה לפני הבחירות, יערכו בתאטרון הסמטה ביפו העתיקה יהודה עתי וחבריו ערב שירת מחאה נגד שחיתות, פערי מעמדות, עוולות, דיכוי, כיבוש, הרס, טשטוש זהות וחוסר יכולת לחיות חיים הוגנים.
המארגנים מבטיחים שבערב הזה לא יהיו נוכחים רוחמה אברהם, גילה גמליאל, אורלי ויינרמן, יהודה סעדו, הראל סקעת, יובל שטייניץ, פנינה רוזנבלום, מאיה בוסקילה, רוני סופרסטאר וצביקה פיק.
שם הערב: "בוחרים שירה".
נא להמתין לטעינת התגובות
