לא עוצר בירוק
איך קרה שרשות הטבע והגנים הפכה להיות יריבה מובהקת של מדעני הסביבה והארגונים הירוקים?. אם תשאלו את אנשי הסביבה, הכול בגלל מנכ"ל הרשות, תא"ל (מיל') אלי אמיתי, שמוכן לעשות הכול למען הפיתוח והגדלת ההכנסות של הרשות - גם אם זה אומר להרוס את הטבע. אמיתי מצדו לא מבין על מה המהומה: הוא את המטרות שלו משיג ולטבע לא קורה כלום בינתיים
הסיבה לאנומליה המוזרה הזו, לפחות על פי הארגונים הירוקים, היא מנכ"ל רשות הטבע והגנים: תא"ל (מיל') אלי אמיתי, שנכנס לתפקיד לפני כשלוש שנים וחצי. באחרונה עלה העימות מדרגה בעקבות הדלפת פרוטוקול ישיבת הנהלת הרט"ג לידי הארגונים הירוקים.
בישיבה, שעסקה במיצוב הרט"ג ובצורך לבסס את מעמדה בציבור, אמר אמיתי "...יש אדישות בקרב ההנהלה למאבקים שהרשות מקיימת, וחמור לא פחות מכך הוא הקרדיט שמתחלק מול יריבים על ההישגים שלנו. הרשות חייבת להתעורר ולצאת למאבק על המקום שלה ולהשגת ההישגים. יש לדחוק ולסלק פולשים מתחומים רלוונטיים.דחיקת היריב בנויה בשלבים,החל מחינוך בני הנוער, אם לא בכיתות אז להביא את הכיתות לאתרים".
אל ההצהרות הללו הצטרפה גם הנחיה של המנכ"ל לאנשי ארגונו שלא להופיע בפני מליאת רשות הגנים - הגוף שמפקח על הרשות וכולל נציגים ממשרדי הממשלה, מגופי שמירת טבע, מהאקדמיה ומרשויות מקומיות.
מבחינת האירגונים הירוקים הצהרותיו של אמיתי היו הכרזת מלחמה גלויה - והם החליטו להגיב. בימים האחרונים נחתה על שולחנו של השר לאיכות הסביבה, גדעון עזרא, מכתב עליו חתומים 36 חוקרים בכירים בתחומי הטבע והסביבה, הדורשים לבדוק לעומק את התנהלות מנכ"ל הרט"ג. "המאבק שעליו מכריז מנכ"ל רשות הטבע והגנים אינו נגד הפוגעים בטבע, אלא דווקא כנגד הארגונים הפועלים למען שמירת הטבע והחינוך להכרתו.
"שמות 'היריבים' ו-'הפולשים', שאותם מורה המנכ"ל 'למגר ולדחוק', אמנם אינם מוזכרים במפורש, אולם למיטב הבנתנו הדברים מכוונים בראש ובראשונה נגד החברה להגנת הטבע, וכן כלפי מדענים וארגונים אחרים אשר'העזו' להעלות השגות על פעולות של הרשות, שלדעתם עמדו בסתירה לתפקידיה".

כדי להבין את אחרית המאבק כדאי להכיר את ראשיתו. אמיתי הגיע לתפקיד מנכ"ל רשות הטבע והגנים לאחר שנים ארוכות של שירות בצה"ל במגוון תפקידים מבצעיים, בהם כמפקד חטיבת הנח"ל וכמפקד יחידת הקישור ללבנון. הוא גם נפצע פעמיים בעת שירותו בלבנון. אולם הפציעה הקשה באמת קרתה לו דווקא על ההגה: הוא נפגע קשה בתאונת דרכים. לאחר תקופת שיקום ארוכה הוא החלים ועבר לתפקיד ראש חטיבת המבצעים בצה"ל - תפקידו הצבאי האחרון.
אל רשות הטבע והגנים הגיע כמינוי של השר לאיכות הסביבה דאז, צחי הנגבי. היה זה לאחר שהרשות נקלעה לגירעון של 80 מיליון שקל בשל ירידה של 80 אחוז במספר המבקרים בשמורות בשל המצב הביטחוני. הנגבי האשים את המנכ"ל הקודם, אהרון ורדי, בכישלון הכלכלי של הרשות ודרש ממנו לעזוב את התפקיד. אמיתי, כאמור, מונה במקומו והמטרה היתה: שיקום כלכלי של הרשות.
כמו איש צבא אמיתי הסתער אמיתי על הפרויקט, זיהה את המטרות ופעל להשגתן; אלא שהמחיר, לטענת רבים, היה כבד מדי. תחילה פנה אמיתי לפעולות ייעול שונות, כמו סגירת משרדי הרשות ברמת גן והעברתם לשטחי הגן הלאומי אפק - צעד שחסך לרשות אלפי דולרים בדמי שכירות.
אחר כך פנה להגדיל את ההכנסות של הרשות. איך? באמצעות גביית תשלום
מחלוקת אחת היתה סביב תוכניתו של אמיתי לבנות גשר תלוי בבניאס, שישמש כשביל מבקרים. בארגונים הסביבתיים היו רבים שהתנגדו למהלך בטענה שהוא יגרום הרס לטבע. לדברי עו"ד עמית ברכה מעמותת "אדם,טבע ודין", אפילו האדריכל של רשות הטבע והגנים נתן חוות דעת נגד בניית הגשר, אולם אמיתי הצליח להוביל את המהלך הזה על אף ההתנגדות - והגשר הוקם.
מחלוקת אחרת היתה סביב הרצון להקים יישוב באזור שמורת האירוסים בגלבוע. אמיתי הסכים לתמוך בהצעה,שלפיה 300 דונם יופקעו מהשמורה לטובת הבנייה, בתמורה לכך שהרשות תקבל כ-60 אלף דונם כשמורה מאושרת. רשות הטבע והגנים כבר קיבלה החלטה בדומה לעמדת אמיתי, אולם מליאת הרשות - הגוף שמעליה - הפך בינתיים את ההחלטה.

בקרב מדעני הסביבה ואנשי שמירת הטבע התפתחה תחושה, כי הרשות הופכת לאט לאט מגוף שמופקד על שמירת הטבע לגוף תיירותי לכל דבר, שמוכן להגמיש את השמירה על הטבע לטובת ההכנסה. הדברים הגיעו לשיא כשבינואר התפטר המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, פרופ' אלי זמסקי.
זמסקי הואשם על ידי אמיתי בכך שנכשל בתפקידו, בין היתר משום שמחקרי חטיבת המדע ברשות, לטענת אמיתי, לא תורגמו להנחיות בשטח. בתגובה השיב זמסקי לאמיתי במכתב שבו נאמר: "אלי, אתה נדרש לחשבון נפש. היחס שלך לחטיבת המדע אינו נובע מהתנהלות החטיבה, אלא מתפיסה שלפיה חטיבת המדע היא אבן נגף לתהליכי הפיתוח ברשות. מה שנראה לי כהצלחה של חטיבת המדע בשמירה על הטבע, כגון מניעת הקמת בריכת שכשוך בבניאס או מניעת פעילות אירוח בלילה במבואה של עמק החולה, מתפרש אצלך כמטרד המעכב פיתוח והכנסות כספיות. לכן אין זה משנה מי יעמוד בראש חטיבת המדע. חוסר שביעות הרצון שלך מתפקוד החטיבה הוא דבר מובנה אצלך, כל עוד הפיתוח הוא בראש מעייניך.
"חטיבת המדע, ואני בתוכה, אינה כליל השלמות, אך יש בה נושאי תפקידים שהם מומחים גדולים בתחומם. אין תמה כי כל נושאי התפקידים בחטיבת המדע חשים כי 'לא סופרים אותם'. פיתוח הוא נושא הדגל של הרשות, לא המדע. מצבת כוח האדם בחטיבת התכנון והפיתוח היא בערך פי ארבעה. תקציבי חטיבת התכנון והפיתוח עולים עשרות מונים על אלה של חטיבת המדע. מה אתה מסיק מכך?".
לדברי עו"ד עמית ברכה מעמותת "אדם, טבע ודין", " מאז שאלי אמיתי נכנס לתפקיד המנכ"ל הרשות הפכה לחברה מסחרית, גם במובן של פיתוח יתר נדל"ני בשמורות והאתרים שהיא מפעילה, וגם מהכיוון של גביית כסף מהציבור שמגיע אל השמורות. לשיטתו של אמיתי, זה חשוב והכרחי לפיתוח. אנחנו מציינים היום את שבוע האהבה לטבע ולמים, ואמיתי הולך להניח את אבן הפינה לסגירת עין בוקק - סגירת הטבע בפני קבוצות אוכלוסייה מעוטות יכולת.
"מבחינה משפטית זו עזות מצח ממדרגה ראשונה. כיום אין לרשות הנחיות וקריטריונים ברורים בסוגיית גביית תשלום מאזרחים. מצד שני, שימועים שהם מחויבים לערוך על פי חוק לפני החלטות פיתוח למיניהן - לא מתקיימים בהתאם לכללי מינהל תקינים.
"כיום אנחנו לא בקשר עם אמיתי, אנחנו בקשר אך ורק עם אורי אור, יו"ר הרשות, כגורם מתווך לשינוי", מוסיף ברכה, "לעניות דעתי יש כיום רשות של אדם אחד. אין זה עניין של מה בכך שארגון סביבתי יעתור לבג"ץ נגד הרשות שממונה על שמירת הסביבה; אבל אנחנו לא מוציאים מכלל אפשרות שבעתיד הקרוב ניאלץ לפנות לערכאות, אם מליאת רשות הטבע והגנים לא תעשה אצלה סדר ולא תורה על אמות מידה וכללים ברורים באשר לאופן ההתנהלות של הרשות".

אלי אמיתי דוחה את ההאשמות נגדו. "כל החלטה שאני מקבל נובעת רק אחרי שאני מתייעץ עם אנשי הרשות, שאיתם אני מחויב בהתייעצות. אין החלטות שאני מקבל בעצמי", הוא אומר, "אני מנהל ארגון שעוסק בשמירת טבע, בפיתוח, בקהל, בחינוך, ואני פועל על פי מה שקבע המחוקק. בשנת 2005 קפץ מספר המטיילים באתרים בתשלום ליותר משישה מיליון מבקרים. זה מבשר על תחושה של ביטחון והנאה של הציבור, וזה קשור גם לפיתוח".
מה לגבי הגשר התלוי בבניאס?
"זו החלטה ניהולית שהתקבלה לאחר שמיעת כל הצדדים. אחרי שלא השתכנעתי, יצאתי אל האפיק והשתלשלתי מחבל כדי לראות בעיניים מה הנזקים. כל הכוונה בשביל, שאורכו 120 מטר בתוך ערוץ של קילומטרים, היא לגרום למטיילים להיחשף ולאהוב את הטבע, מתוך כוונה שכך הם גם ישמרו עליו. לשמחתי הגדולה, היום אחרי שנה, האקולוגים שלי מצאו שלא נהרס כלום.
"כך גם בגלבוע. על מה היתה הצעקה? אנחנו הסכמנו לוותר על 300 דונם כדי לקבל 60 אלף דונם של שמורה מאושרת: נחל הקיבוצים, מורדות הגלבוע, נחל תבור ונחל יששכר. כל בר דעת יבין שזה הישג גדול ומשמעותי לשמירת הטבע.
"אנחנו מבינים שככל שיהיו יותר שטחים ברשותנו, זה יהיה הישג לטבע. שבוע לאחר שזכיתי ב-20 אלף דונם מתוך ה-60, הגיעה חברה שרצתה להניח צינור תשתית גדול. אילולא השטח היה אצלי, היינו מקבלים כיעור נופי במורדות הגלבוע".
מאשימים אותך שאתה הולך נגד הטבע ונגד הארגונים הירוקים.
"אנחנו לא עושים מאבק נגד ארגונים, אלא בעד הטבע. לכן אנחנו צריכים שהציבור יתפוס אותנו כמי שעושה את מלאכתו ומה מקומנו. אני אמרתי בישיבה שלושה דברים: האחד הוא כניסה לוואקום. מה הם הדברים שלא נעשים כיום, כמו מתן דוח שנתי לממשלה על מצב הטבע. זה משהו שלא נעשה וזה התפקיד שלנו.
"הנושא השני הוא לגרום לכך שהציבור יזהה אותנו עם הפעולות שלנו. זה בדיוק המושג 'דחיקת היריב'. מה לעשות, הייתי 30 שנה בצבא, ככה אני מדבר, זו גאוות היחידה. אנחנו ניאבק שיכירו בכך שאנחנו מגינים על חיות הבר. זכות הטבע למים, למשל, מזוהה כיום עם מישהו אחר, וצריך לדחוק אותו.
הנושא השלישי הוא שותפות הציבור. כדי שיהיה לנו קל במאבקים, אנחנו חייבים את הציבור וזה מתחיל מחינוך. מכיוון שעל שמירת הטבע צריך להיות מאבק בלתי פוסק ויקר, ולי אין כסף, הלכנו לאוצר והשגנו קרוב ל-18 מיליון שקל לטובת שימור הטבע. כל המדענים במסמך הזה שלחו לי מכתב תודה על הגדלת התקציב. זה לא שמירת טבע? עוד שטח זה לא שמירת טבע? חינוך זה לא שמירת טבע? ".