"הבנו שמשהו מסוכן הולך לקרות"
בצמרת הרשות מרוצים פחות ממבצע צה"ל ביריחו, אשר נתפס בעיניהם כהשפלה בוטה. 'חזרנו לנקודת ההתחלה, למעגל האלימות', הם אומרים. היום שאחרי
מה שקרה אחר כך כבר מוכר וידוע לכולם. נציגי דובר צה"ל שעברו בין העיתונאים הרבים בגבעה של ורד יריחו שמשקיפה לעיר עצמה ואחר כך אלוף פיקוד המרכז יאיר נווה, תיארו זאת כלא פחות מהמהדורה השנייה של מבצע "אביב נעורים" בביירות. תפקוד הירואי של לוחמי הימ"מ, גבורה של חיילי הנח"ל, ותצוגת תכלית מרשימה של לוחמי השריון ודחפורי ה-D9. בסיום, עבודה נקייה - רוצחי זאבי ופואד שובכי בידינו וכל זה בלי נפגעים.
אבל בשטח סדרי הכוחות לא היו באמת מאוזנים וחוסני מצייר תמונה אחרת. "בהתחלה השומרים של הכלא עוד לא הבינו מה קורה אז הם השיבו באש, אבל הם הפסיקו מיד כשראו שאין טעם להתנגד באופן אקטיבי", הוא מספר. "בסך הכל היו בכלא 10 סוהרים חמושים עם כמה אקדחים וכמה רובים ובמוקטעה הסמוכה, שם נמצאת מפקדת מנגנון הביטחון הלאומי, היו עוד כמה חיילים עם נשק, אבל זה הכל".
12 שעות אחרי שנטשו את משמרתם בכלא יריחו, כבר לא היו הפקחים בישראל. דאגו להבריח אותם מכאן במהירות האפשרית. אמנם רובם גרים בירושלים, אך כמה מהם ברמאללה והיה חשש כבד שהם יהיו יעד מועדף לפגיעה. בהנחיות שקיבלו באותו בוקר נאמר להם לארוז במהירות את חפציהם ולהגיע לנמל התעופה בן-גוריון. משם הם המריאו ללונדון בכמה טיסות נפרדות.
אבו-מאזן קיבל את הדיווח על האירועים כששהה באוסטריה בפגישות עם ראשי האיחוד האירופי. היו"ר נתקף חלחלה. כמה ימים קודם לכן עדכנו אותו שהבריטים הגישו מכתב תלונה נוסף על הפרות הנהלים בכלא יריחו, אבל הוא מעולם לא תיאר לעצמו שזו תהיה התוצאה ועוד כשהוא נמצא בחו"ל.
ראש לשכתו, רפיק חוסייני, ביטל במהירות את הפגישות ואת הנאום המתוכנן בפני שרי החוץ האירופים. אבו-מאזן התפנה לטפל במשבר, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. מה שנשאר לו זה לשוחח בטלפון עם שר החוץ הבריטי ג'ק סטרו ועם תת-מזכיר המדינה האמריקאי דיוויד וולש. היו"ר מחה בכעס, אך זכה בתשובות יבשות ולקוניות. "הזהרנו אותך", אמרו לו. "אתה אשם".
יום לאחר מכן כבר חזר אבו-מאזן לשטחים ומיהר ליריחו לבחון את הנזקים. הוא פחות התרגש מהריסות
הלך הרוח של אנשי אבו-מאזן הוא ששולט בצמרת הרשות וגם ברחוב הפלשתיני. המבצע ביריחו נתפס אצלם כהשפלה בוטה וצעד מכין להריסה מוחלטת וסופית של הרשות. גם מהאמריקנים ומהבריטים מאוכזבים מאוד ברמאללה. בסביבתו של אבו-מאזן לא חוששים להגדיר את המצב כאווירת משבר אמיתית ביחסים.
"אנחנו לא רוצים להפנות אצבע מאשימה, אבל אנחנו לחלוטין לא מקבלים את דרך הפעולה שבה האמריקנים והבריטים נקטו", אומר לנו ראש מחלקת המשא ומתן סאיב עריקאת.
עריקאת היה זה שניהל מטעם אבו-מאזן את רוב המגעים עם משרד החוץ הבריטי ומחלקת המדינה בוושינגטון סביב סוגיית יריחו. אחרי שהגיעה הפניה הבריטית האחרונה ב-8 במרס, נערכה בלשכת היו"ר התייעצות במהלכה נוסחה הצעה חדשה לטיפול בסעדאת, שובאכי ויתר המבוקשים. "הגשנו לארה"ב ובריטניה הצעה בכתב לפיה נעביר אותם למוקטעה ברמאללה שם הם יהיו תחת חסותו של הנשיא, מה שגם אומר שממשלת החמאס לא תוכל לשחרר אותם", מגלה עריקאת. "אבל התשובה שקיבלנו היתה פינוי הפקחים מהכלא".
ביומיים האחרונים מסתובב עריקאת לכל פגישה עם התקשורת או עם דיפלומטים זרים עם קלסר עב קרס ובתוכו כל התכתובות המדיניות בנושא מבוקשי יריחו. "מאז מאי 2002, אחרי שהם נכלאו ביריחו, נשלחו אלינו 196 מכתבים בנושא מארה"ב ובריטניה", הוא מציין. "בכל פעם הם כתבו לנו מה לא בסדר בכלא ואנחנו שיפרנו את זה, לכן לא הבנו מה היתה הסיבה לצעד הזה".
יריחו היא המגרש הביתי של עריקאת, שנחשב לאיש החזק בעיר. נושא המבוקשים שבכלא תפס חלק נכבד בלוח הזמנים שלו. "הייתי מבקר שם לפחות 4 פעמים בשבוע כדי לראות אישית שהכל בסדר גם עם האסירים וגם עם הפקחים הזרים", הוא מדגיש. "מעולם לא שמעתי שמישהו איים עליהם מילולית או פיזית".
כשעריקאת שומע את הטענות על כך שבית הכלא היה בעצם סוג של "קאנטרי קלאב" או מפקדה של החזית העממית הוא זועם. "אני לא הייתי שורד בכלא הזה אפילו יום אחד ואני מציע למי שמזלזל בזה לבוא ולנסות", הוא אומר בכעס. "אלה לא אסירים רגילים. אחד מהם הוא מנהיג של אחת המפלגות הבולטות ברשות והשני חבר בכיר בפת"ח. אתם חושבים שהיה קל להם להיות שם או שלנו היה קל לשים אותם בכלא?"
אחד המסמכים בקלסר של עריקאת מכיל את רשימת הפרות הנהלים שאותה שלחו הפקחים הבריטים אחת לחודש לרשות, לישראל לבריטניה ולארה"ב. ניתן למצוא שם טענות כגון ביקורים של האסירים אחרי השעות המותרות, טלפונים ניידים שהוכנסו לכלא, מסיבות עיתונאים וראיונות לתקשורת שנערכו בין כותלי הכלא ואפילו טענה כי הותקנו מזגנים בתאי האסירים.
"תשים לב שבשום מקום אין תלונה שאומרת שהם עזבו את הכלא", מציין עריקאת. "מדברים כאן על דברים קטנוניים כמו ראיונות לתקשורת. ישראל לא נתנה לברגותי להתראיין בכלא לפני הבחירות? או סוגיית המזגנים – הפקחים היו אלה שבאו אלי וביקשו ממני שאדאג להתקנת מזגנים כי הטמפרטורה מגיעה ל-50 מעלות חום והתנאים לא אנושיים. במצב כזה גם חתולים צריכים מיזוג, לא כל שכן בני-אדם".
אבל מה שאולי ייחקק יותר מכל בזיכרונם של הפלשתינים מהמבצע הזה הן תמונות השוטרים הפלשתינים שמופשטים ממדיהם ומובלים בתחתונים למעצר. דווקא ביריחו, שבה נחשב התיאום הביטחוני לטוב ביותר, לא תיארו לעצמם מפקדי כוחות הביטחון הפלשתינים שיושפלו בצורה חריפה כל כך על ידי צה"ל.
"אני מקווה שזו היתה הוראה של מפקד בשטח ולא מדיניות מלמעלה", מפטיר בתסכול הגנרל חוסני. "השפלה מהסוג הזה היא שמייצרת את המתאבדים הבאים. אתם מתגאים כבר 50 שנה שאתם המודל לתרבות עבור כל המזרח התיכון? למה אתם מתנהגים ככה? חזרנו לנקודת ההתחלה ולמעגל האלימות. תאמין לי שזה לא משרת את ישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
