מלח הארץ האמיתי
דנה לוי חושבת שכבר הגיע הזמן שתקום מפלגה של אנשים צעירים שתדאג לגמלאים. מחר זה אנחנו
אם ישנו דבר קבוע במערכות בחירות, זו המפלגה הקיקיונית התורנית שמצליחה "לחמם" לרגע את מערכת הבחירות, אך למזלנו לא מגרדת את אחוז החסימה.
בבחירות הקודמות היתה זו "ישראל אחרת" - חבורה של בחורים צעירים שכל רצונם היה להשיב את ישבנם הוורדרד על כיסא חבר כנסת ולצווח סיסמאות נבובות על כך שכל חברי הכנסת מושחתים ובעד גיוס שווה.
המשעשע הוא שאחד ממנהיגי אותה מפלגה קיקיונית מחזיק בתואר של המבוקר הצעיר ביותר בדוח מבקר המדינה, ולפי חשיפות העיתונים גם לא עשה יותר מיום מילואים בודד וגלמוד מאז שחרורו. אכן גיוס שווה.
ובל נשכח את "עלה ירוק", שרוצים לעשות לגליזציה לסמים קלים. למרות גילי הצעיר (יחסית) אני חושבת שכדאי להם לצאת מ"הסטלה" לרגע, ולחשוב שוב האם הם באמת רוצים שילדים צעירים ומתלהבים, כולל הילדים שלהם, יגיעו לבית הספר יפי בלורית ואדומי עיניים.
כל זאת הביא אותי למסקנה שסוג אחד של מפלגה עדין לא ניסו- "מפלגת הצעירים למען הגמלאים". אני מודה שזה לא נשמע כל כך סקסי, אבל אם נחשוב על זה קצת יותר לעומק - אז למה בעצם לא?
התקשרתי לסבתא שלי (שתזכה לחיים ארוכים) ושאלתי אותה אם היא מתכוונת להצביע ולאיזו מפלגה. כיהודיה אמיתית, היא הפנתה אלי את השאלה בחזרה ושאלה אותי לאיזו מפלגה חשוב לי שהיא תצביע.
מצד אחד רציתי מאוד להגיד לה להצביע למפלגת הגמלאים. הרי אני רוצה שידאגו לצרכים שלה. אך מצד שני, הם לא באמת הצליחו לשכנע אותי שיש להם את הפלפל והיכולת האמיתית להפוך עולמות בשביל לדאוג לה.
סבתא שלי כבר השלימה עם העובדה הכואבת שאף אחד לא ידאג לה, אבל אני עדיין לא. בישראל 2006 מתייחסים לקשישים כאל מטרד לאומי. לא יפתיע אותי אם נגיע ליום שהממשלה תחליט לאמץ את מנהג האסקימואים באנטרקטיקה, ולשלוח את ישישיה לערבות הקרח למות בקור.
הקשישים לא יכולים לאגד את הכוח העצום שלהם ולצאת להפגנות, לשבות רעב ולהעסיק את טובי יועצי התקשורת שידאגו לאינטרסים שלהם פשוט כי הם קמים כל בוקר למלחמה קיומית חדשה.
לכן,
מפלגה כזאת, בניגוד למפלגת הגמלאים ששרויה בתרדמת עמוקה, יכולה להפיך קצת רוח חיים במערכת הפוליטית. ועם עבודה נכונה, ועם כמה אמרות הומניות של ח"כ רוחמה אברהם שסביר להניח לא תצליח להתאפק מלומר "אם אין כסף לתיונים שישתו מים עם נענע", אפילו לעבור את אחוז החסימה. אז סוף סוף בדיוני המליאה ידברו על הדברים החשובים באמת- הסבים והסבתות שלנו – אנחנו בעוד מספר שנים.
אולי סבתא שלי כבר לא תעבוד בקמפיין בחירות שכזה, אבל אני מתחייבת שאני אעבוד בשבילה, כי אם יש משהו שאני יודעת זה שהזקנה זקוקה לכה מעט – אבל למעט הזה היא זקוקה כל כך הרבה.
הכותבת היא בעלת משרד לייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. לשעבר דוברת מפלגת האיחוד הלאומי
נא להמתין לטעינת התגובות
