גינת מצהיר
עורך "ידיעות אחרונות", רפי גינת, כופר בתצהיר שהגיש לבית הדין לעבודה בהאשמות שהטיח בו עורך "7 ימים" לשעבר, ניר בכר
בתצהירו מפרט גינת, פעם נוספת, את התנהלות הדברים, שהובילה לבסוף לפיטורו של בכר. "נאמר לעורכי המוספים בעיתון וביניהם התובע, להעביר לי לאישור את כל עמודי הכתבות לפני הורדתם לדפוס", טוען גינת בתצהיר, "בכר היה העורך היחיד של מוסף בעיתון שהתנגד לכך".
גינת מוסיף, כי "עד מהרה התברר כי הפרת הוראתי המפורשת בעניין אישור כל עמודי הכתבות במוסף לפני הורדתם לדפוס, הייתה רק יריית הפתיחה של התובע בשורה שיטתית של הפרות משמעת והפרות אמונים חמורות שביצע נגד העיתון ונגדי.
"יודגש, בניגוד לרושם שאותו מבקש התובע ליצור בתצהיריו, כי לא היה שום מקרה של תחקיר שהוגש לי על-ידי התובע ולא פורסם. התובע הודה בעובדה זו במפורש בסופו של דבר במסגרת השימוע שנערך לו כמפורט להלן".
בתצהיר מתייחס גינת גם לשימוע שקיים לבכר לאור האמור: "למרבה הצער, התובע לא ניצל את השימוע הנוסף שערכתי לו על מנת להביא הסברים ולהשמיע גירסה שתאפשר בניית אמון מחדש בו, אלא ניצל את השימוע על מנת לתקוף את העיתון ואותי".
תצהירו מכחיש גינת את כל טענותיו של בכר ומבקש להדגיש, כי "ההחלטה על פיטוריו של התובע הייתה שלי בלבד, במסגרת סמכויותיי כעורך ראשי".
בנוגע לתחקיר על אלי לנדאו, טוען גינת בתצהיר ש"סברתי, משיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד (בניגוד למה שמייחס לי התובע בעזות מצח יוצאת דופן), ש'התחקיר' שהוגש לי אינו ראוי לפרסום כפי שהוא, מאחר שהוא בעייתי ורצוף באמירות ומסקנות לא מוכחות דיין... וככזה לא יכול להיחשב 'תחקיר', אלא פרסום ראשון של פרוטוקולים משטרתיים".
עוד בנוגע לתחקיר על לנדאו טוען גינת כי "בכר התנגד לאי פרסום התחקיר ואמר שיש למנוע את מינויו של לנדאו ליו"ר מליאת רשות השידור".
בתצהיר טוען גינת כי, גם ליועץ המשפטי של העיתון, עו"ד מיבי מוזר, היו השגות לגבי התחקיר. "ההחלטה על הכנסת התיקונים ועל פרסום התחקיר לאחר התיקונים הייתה שלי בלבד", הוא מצהיר, "לא התקיימה שום שיחה בין המו"ל וביני בעניין התחקיר, פרטיו ופרסומו".
בתצהירו מוסיף גינת לטעון כי בכר "ניהל מעין חקירה משלו בחיפוש אחר המניעים לפרסום הידיעה, למרות בירור שערך בנושא יואל אסתרון, סגן העורך, בסופו אכן נקבע שמדובר בטעות. על פי הטענה, המשיך
בנוגע לטענות כי בכר הדליף לכתבת הארץ, ענת באלינט את דבר חילקי הדעות ומאבקי הכוחות בינו לבין גינת, הוא כותב: "בתחילת חודש דצמבר 2005, לאחר שפורסמה הידיעה של גב' צימוקי וגב' פלתר, קיבלתי שאלות מכתבת עיתון 'הארץ', גב' ענת באלינט, בעניין המהלכים הפנימיים בעיתון שקדמו כביכול לפרסום התחקיר על מר לנדאו ובעניין הידיעה שפורסמה בעיתון והבירור שנערך. השאלות... שהתובע הטיח בי (ואשר כמובן הוכחשו נמרצות על-ידי כבר אז) בשיחה שהייתה לנו בארבע עיניים ושהיו ידועים רק לשנינו... משכך, לא נותר לי אלא להסיק כי התובע הוא שהדליף לכתבת עיתון 'הארץ' את תוכן שיחותיו עמי".
לסיכום, מסביר גינת, כי "מעשה זה של בכר, הביא למשבר האמון החריף ומכאן לא נותר אלא לפטרו. אילו היה התובע מנסה לשכנע אותי כי אין יסוד לפיטוריו או מתנצל על מעשיו הפסולים, ייתכן שהתוצאה הייתה שונה. אך התובע לא עשה כן ובמקום זאת צעק עליי ואמר שהוא רואה בזה 'הדחה פוליטית'".
נא להמתין לטעינת התגובות
