לוחמת הצדק של בעלי החיים
בגיל 16 היא הצטרפה ל"אנונימוס" והחלה לפעול למען זכויות בעלי חיים. היום, תשע שנים אחרי, רעות הורן - דוברת אנונימוס, לא מרשה לעצמה לנוח על זרי הדפנה לאחר הניצחון במאבק פיטום האווזים והיא מסתכלת קדימה לעבר המאבקים הבאים. לרגל יום האישה: שיחה עם דוברת ארגון שרוב חברי הוועד המנהל שלו - הן בנות.
"כשהייתי בת 18, זמן מה לאחר שעברתי לתל אביב, שמעתי הרצאה בנושא הפיטום. היינו אז ארבעה פעילים שהיו בהרצאה וארבעתנו לקחנו את הנושא והובלנו אותו עד הסוף", היא נזכרת. מאז, עברו המון בג"צים, הפגנות, דיונים בכנסת ובממשלה ובקשות להארכה, אולם הפור נפל ונראה שלחברי "אנונימוס" מסתמן ניצחון גדול במאבקם. הורן מגלה שמחה מאופקת כלפי ההצלחה. "אני עדיין מחכה לראות שהמפטמות אכן נסגרות ב-15 באפריל", היא אומרת, אני לא רוצה לשמוח לחלוטין עד שאדע שזה באמת נגמר".
הורן, בת 25, החלה את פעילותה בארגון כשהייתה כבת 16. היא הפכה לצמחונית כבר בגיל 13. כשהיא נשאלת מדוע, קשה לה להסביר. "זה נראה לי טבעי שהצמחונות מתעוררת בגיל כזה. אני יודעת שהרבה אנשים התחילו את שלב הצמחונות בחייהם בגיל כזה צעיר", היא אומרת, "התחלתי לחשוב על עניין הצמחונות מגיל צעיר ונראה לי שזה הגיל שנעשים פחות אגואיסטים והבחירות שלנו הופכות ליותר עצמאיות". בהמשך, היא התחזקה והפכה לטבעונית.
תחילת השתלבותה בארגון הייתה בפעילויות שונות, לא באופן קבוע. היא זוכרת את משמרות המחאה שערכו היא וחבריה מול חנות זוגלובק בנהרייה. בשלב מסוים הבינה שכדי להגיע לאנשים, היא צריכה לדבר עימם בגובה העיניים. ב"אנונימוס תומכים בחשיבה עצמאית ולכן תמכו בה כשהקימה דוכנים בהם ערכה הסברות וחילקה עלוני מידע לעוברים ולשווים בנושאי צמחונות וזכויות בעלי חיים.
כעבור שנה החליטה הורן להעמיק את פעילותה בארגון ועברה מבית הוריה שבבוסתן הגליל, מושב הסמוך לעכו, לדירת פעילים של "אנונימוס". שם שהתה כשלוש שנים, במהלכה עסקה בפעילות אינטנסיבית בארגון בתמורה למגורים. בין הפעילויות, עברו גם הפעילים הצעירים הכשרות למיניהן שמטרתן, בסופו של דבר, להעביר את השרביט לדור הבא.
"בתקופה היא היינו פחות ידועים ומגובשים", היא מספרת, "בהכשרות לימדו אותנו כיצד להגיע לאנשים בצורה יעילה, באמצעות הסברה, דוכנים והפגנות". בין הקמפיינים שהובילה "אנונימוס אז, היא זוכרת את הקמפיין נגד שימוש בחיות בקרקסים, דוגמת קרקס מדראנו, שהופיע במקומות רבים בארץ ומאבק הארגון הביא לאיסור הבאתו לערים דוגמת הרצליה, באר שבע ותל אביב, שראשי עריהם אסרו את כניסת המופע לעיר עם חיות.
מאבק נוסף בו ניצחה העמותה היה נגד קיבוץ אור הנר שבנגב, בו רצו להקים חווה להרביית קופים למטרות ניסויים (בדומה לחוות מזור). "אנונימוס", ביחד עם ארגונים נוספים, הצליחו למנוע את הקמת החווה. לדברי הורן התשתיות פורקו תוך שנתיים, אולם בעלי החווה השתכנעו תוך כמה חודשים שלא להקים את החווה, בזכות עזרתם האדיבה של חברי "אנונימוס" והקמפיין בו יצאו.
במהלך שלוש השנים הללו, הקימו הפעילים תשתיות, כמו אתר אינטרנט, המגזין השבועי שיוצא בכל שבוע באינטרנט, עלוני מידע, איסוף חומרים ממשרד החקלאות וגופים נוספים ותחקירים רבים.
"בשנים 2001 ו-2002 יצאנו להמון סיורים במשקים, כדי לראות מה מתרחש בשטח", מספרת הורן, היו הרבה אנשים שנשברו וחלקם אף הפסיקו את פעילותם בארגון כיוון שלא יכלו לשאת את המראות שנגלו לנו בסיורי המשקים. לראות ארבעים אלף אפרוחים גוססים בתוך פח אשפה נידח או תרנגולות מורעבות שאוכלות אחת את השנייה בכלובי תעשיית הביצים – זה דבר שלא עוזב אותך גם כשאת שוטפת מעצמך את סירחון הלול.
במשך חודשים הסתובבתי עם הצרחות של האווזים כשמכונות הפיטום מתקרבות אליהם. המראות, הקולות והריחות היו קשים, אולם אותי אישית זה בכל זאת דירבן להמשיך במאבק. אמנם יש בכך גם דברים שגורמים
לאחר שעזבה את הדירה, המשיכה הורן להתגורר בתל אביב ולפעול ב"אנונימוס" באופן אינטנסיבי. לפני כחמש שנים הפכה לחברת וועד, תפקיד שכלל את ניהול העמותה והתווית קו אידיאולוגי ואסטרטגי. לפני כשנה לקחה על עצמה את תפקיד הדוברת של "אנונימוס". "חשבתי שאני מסוגלת לעשות את התפקיד", היא אומרת, "זה קצת הפחיד אותי, אבל די מהר התחלתי להיכנס לעניינים".
בנוסף לתפקיד כבד המשקל, ולהיותה סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה, הורן גם משמשת כרכזת פעילים וכלוביסטית לעת מצוא. "אני אמנם לא מקצועית בתחום, אבל אני משתדלת להיות כמה שיותר בקשר עם חברי כנסת ואישי ציבור", היא מציינת, "למדתי המון מהלוביסטית המדהימה שעבדה איתנו על פיטום אווזים, ענת קראוס, שהיא ממש מודל מבחינתי לאישה שיודעת להפוך עולמות בשביל להשיג את המטרות שלה. בקדנציה הזו היה שיתוף פעולה מוצלח בינינו לבין חברי הכנסת". ודרך אגב, כל תפקידיה של הורן הם בהתנדבות. התרומות שמגיעות לארגון, שמורות לקמפיינים ולמאבקים בעיקר.
ובהקשר ליום האישה הבינלאומי שחל היום (ד') הורן מציינת כי ארבע מתוך חמישה חברי וועד ב"אנונימוס", הן נשים. באנונימוס פועלים בצוותים, שלכל צוות רכז אחראי. הורן מציינת כי רוב הרכזים הללו, הן נשים. "אנחנו רואים שגם בארגונים אחרים זה כך, דוגמת נשיאת ארגון "PETA" ואתי אלטמן מ'תנו לחיות לחיות", היא מוסיפה.
מלבד פיטום האווזים, הורן גאה גם במאבקי העמותה בקרקסים. "אני רואה היום איך הכוח של 'אנונימוס' הולך וגובר, בדומה לכוחם של ארגונים אחרים לזכויות בעלי חיים. כשנכנסתי לעמותה המקסימום שיכלתי לעשות הוא להפגין מול הקרקס, אולם אני חושבת שבהדרגה הצלחנו להשפיע על ראשי עיר וחברי מועצה שלא לתמוך בקרקס. גייסנו אנשים רבים למאבק וכשראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, או חבר מועצה אחר הופצצו במכתבים נגד הקרקס, זה השפיע על דעתם. אם היו חברי מועצה שממש התנגדו לנו, הם פשוט לא הגיעו לישיבת המועצה בנושא הקרקס או שלא הביעו את דעתם".
מאבק נוסף מהימים האחרונים בו היא גאה, הוא ירי היונים בדגון (מפעל תבואה בחיפה) בו הצליחה העמותה להילחם בירי הבלתי פוסק ביונים כאמצעי לסילוקם. הם ערכו תחקיר ומצאו שהפיתרון הכי יעיל לסלקן מבלי לפגוע בהן הוא פשוט לנקות את השטח. "בתחילה המנכ"ל סרב להיפגש איתי ונשמע מאוד מזלזל איתנו והחלטנו לפנות לתקשורת. כעבור יומיים , לאחר שנחשף התחקיר שלנו בטלוויזיה, הוא הודיע שנתן הוראה להפסיק את הירי ביונים".
הורן חשה גם בשינוי בדעת הקהל. "נראה שלציבור יותר איכפת. זה נותן סיפוק שעבודת השטח משתלמת. אם בתחילת הדרך זה היה מייאש לעמוד בדוכנים ולהרגיש שאנשים לא מתייחסים, היום אני חשה שהעבודה כן השתלמה והיתה לנו השפעה מסוימת על הציבור".
למרות זאת, הורן מסרבת להיכנס לשאננות. "המצב של בעלי חיים בעולם עדיין גרוע, אבל כשהתחלנו הוא היה גרוע בהרבה", היא אומרת, "אם הצלחנו לגרום לממשלה להפנות גב לאחד מחברי סיעתה בעניין פיטום האווזים ולתמוך באיסור ההתעללות פה אחד – כולל ראש הממשלה שרון שהוא חקלאי בעצמו, אני חושבת שעשינו עבודה נפלאה".
ולמרות ההצלחות, אין רגע דל. בצד ההצלחות מתכננת הורן להמשיך ולהתמיד בתחום ההסברה ולנסות להסביר לאנשים שטבעונות זו הדרך הנכונה עבורם. ומה ההורים אומרים? "בהתחלה הם התייחסו לכך כאל שיגעון נעורים חולף, אולם כשבאו לשתי עצרות שהפקתי בתל אביב בנושא פיטום האווזים וראו את כמות האנשים וחברי הכנסת שהגיעו, הם מאד התרשמו והבינו שאני רצינית".
נא להמתין לטעינת התגובות
