מהון להון
תמי שמש-קריץ על האזרח הפשוט, שתוהה איך בעצם נהיו מנהיגיו כה עשירים, בעלי דירות יוקרה מדהימות, כשמצבו הכלכלי הולך מדחי אל דחי
אולמרט לא לבד. ברק רכש דירה ב2.6- מיליון דולר, בבניין יוקרתי, נתניהו מחזיק דירת גג ברחביה בעלות של 1.5 מיליון דולר, פלוס וילה בקיסריה, שמוערכת בכ2.6- מיליון דולר. איפה בן-גוריון והבית הצנוע בנגב, גולדה מאיר עם הדירה ברחוב רדינג?
דור המנהיגים החדש, שהצמיחה מדינת ישראל, לא ממש משתדל לנהל חיים צנועים. מכוניות שרד, סיגרים, מסעדות גורמה, כרס קטנה (שאפו לאולמרט על הגזרה החטובה,( נסיעות לחו"ל במחלקה הראשונה, לינה בבתי המלון הכי יקרים - כל אלה הפכו לעניין שבשגרה בקרב נבחרינו. הם כל-כך מקפידים להחזיק בסמלי הסטטוס, להשתייך בכל מחיר לעילית, שנדמה שממש כבר לא אכפת להם מה אנחנו חושבים.
אחת לארבע שנים הם עושים את הסיבוב הידוע בשוקי ישראל, מתחככים בפשוטי העם, אבל אין להם עניין להשתייך לעמך ישראל בימים כתקנם. אפילו למראית עין של עממיות הם לא דואגים. הבוחרים מעניינים אותם רק בקלפי.
מצוקותיו של האזרח הפשוט, שמתקשה לגמור את החודש, רחוקות מהם מרחק רב מזה של השמאל והימין הפוליטי. לעיתים נדמה שהפוליטיקה היא עבורם רק קרש קפיצה בדרכם להצלחה הכלכלית. התפקיד הרם הוא עוד סמל סטטוס. ככה הם יוצרים קשרים, מתקרבים אל הצלחת, מקבלים הון עבור הרצאות בחו"ל, נשכרים על ידי חברות מסחריות כיועצים בשכר גבוה.
אידיאולגיה? הצחקתם אותם
המטרה היא להגיע לפסגה, לראשות הממשלה. כל דבר אחר, נחשב לפחיתות כבוד. לא נאה להם להתלכלך בעסקנות פוליטית שחורה, רק בשביל להיות מספר שתיים (ראה מקרה ברק.(
אידיאולגיה? הצחקתם אותם. דוגמה אישית? נו, באמת, בשביל לעזור לחלשים לא צריך לחיות חיי צנע. ומה שהכי יפה, זה שהעם הפשוט אפילו לא מחזיק את חיי הפאר כנגדם. עמך ישראל מוטרד מהחאמס, מהקסאמים והמשכנתה, אין לו כוח להתעסק בקטנות.
האזרח הפשוט תוהה איך בעצם נהיו מנהיגיו כה עשירים, כשמצבו הכלכלי הולך מדחי אל דחי, אבל את מורת רוחו הוא לא
בעידן בו גיידמאק ולבייב מתחרים ביניהם למי יש יותר כסף, הפכו גם המנהיגים שלנו למעין טייקוני הון. לפחות עמיר פרץ, שמגדיר את עצמו כמנהיג הפועלים, גר בשדרות ומשתדל לא לנקר עיניים. פרץ הוא סוג של קוריוז בנוף הפוליטי העכשווי. למנהיגים של היום לא אכפת להצטייר, כמי שמתעשרים על חשבוננו.
נא להמתין לטעינת התגובות
