מישהו פה התחרפן
קובי אריאלי יוצא להגנת אריאל זילבר, שכולם רואים בו איזה משוגינער
כך אומרת י', המעצבת שעובדת איתי זה זמן רב. טוב, היא שמאלנית אדוקה שמפגינה במחסומים נגד הכיבוש והפגיעה בפלשתינים. ברור שהיא תחשוב שזילבר התחרפן בכך שהוא הפך לאחד הסמלים הבולטים של המאבק בהתנתקות ובכך שהוא מסייע עכשיו לברוך מרזל ולמפלגתו הימנית הקיצונית.
גם ד' חושב שאריאל זילבר התחרפן. ד' הוא לא ממש שמאלני. הוא טוען שהוא יצביע קדימה, הוא בעד יציאה מכמה שיותר שטחים אבל לא חושב שצריך להעביר את הכסף לחמאס. מכאן, שדי טבעי שהוא יחשוב כך על אריאל זילבר, שהיה זמר פופולרי ופתאום הפך לזמר הבית של ברוך מרזל הקיצוני. ש', ליכודניק גאה שמתנגד כל כולו להתנתקות, גם חושב שזילבר התחרפן וכך גם ו', ר' ו-ז'. בוא נעזוב רגע את האותיות ונגיע לווידוי עצמו: אני עצמי חושב שאריאל זילבר מחורפן. אני מסתכל עליו כמי שנסתתרה בינתו ובכל פעם שיש תמונה שלו עם סרט כתום או עם ברוך מרזל במחנה יהודה, אני אומר לעצמי מה שכל ישראלי מאילת ועד עמונה אומר לעצמו: האיש השתגע.
ואז אני שואל את עצמי את השאלה שימניים אוהבים לשאול, שאלה שבדרך כלל היא מאוד טיפשית אבל כאן ראוי לה שתישאל, להבנת העניין: מה היה אם זה היה הפוך. כלומר, מה היה לו זמר כלשהו, סתם איש ללא דעות מוגדרות, היה נכנס פתאום לתהליך שבסופו הוא היה מוצא את עצמו מקליט שיר מחאה למען קבוצת "האנרכיסטים נגד הגדר" שמפגינים בבילעין או למען כל קבוצה שמאלנית רדיקלית אנטי-ישראלית, הזויה וסהרורית ככל שתהיה? גם אז היינו מסתכלים עליו כמי שנסתתרה בינתו? התשובה המוחלטת לכך, ואל נא נשקר את עצמנו, היא לאו. במקרה כזה היינו מתייחסים לעניין כמעט בטבעיות.
והשאלה היא למה. מה גורם לנו, לכולנו, לחשוב כך. כולם יודעים שמרזל עצמו הוא מחורפן, אבל מנגד כולם יודעים גם שהשמאלנים הקיצוניים (ואולי גם העובדה שלא הצלחתי בשום אופן למצוא דוגמה שמית לעניין גם היא אומרת משהו), הם מחורפנים. ובכל זאת, אם אריאל זילבר היה שובר חזק שמאלה, היינו כולנו אומרים שהוא שמאלני שבסך הכל לקח את השמאלנות שלו צעד אחד יותר מדי, ואילו כשהוא שבר ימינה בקיצוניות, כולנו מבינים שמדובר במשוגינער.
התשובה לכך, לצערי, היא לא מה שהימניים רוצים לשמוע. התהליך הזה לא מתרחש בגלל הטרור התרבותי בן השנים שגורם לכך שמוקדי התרבות וקובעי טעם הקהל הקולקטיבי בנושאי תרבות מצויים בשמאל. שטויות. השמאל הקיצוני כבר נמצא מזמן במיעוט, הרבה יותר במיעוט מהימין הקיצוני. התשובה לכך מצויה, אולי, בקביעה העגומה שכבר נכתבה כאן אינספור פעמים, והיא הולכת ומתבררת יותר ויותר מיום ליום: אין ימין חילוני. אין פשוט דבר כזה. או שאתה ימני לאומני כחלק משבט דתי, מאמין, ואז גם אם אתה קיצוני ולא צודק, יש
לך לפחות טקסטים מחייבים שמעגנים את האמונה שלך, או שאתה סתם נודניק.
אריאל זילבר מחורפן לחלוטין בגלל שהוא תומך ומזוהה עם הימין ועם הימין הקיצוני כחילוני. כולם, גם ימניים דתיים ואפילו ימניים קיצוניים דתיים, יודעים שמי שתומך במאבק הימני הקיצוני שלא מנקודת מוצא אמונית ומשיחית-יהודית הוא לא אידאליסט אלא נמצא בבעיה. זו כל התורה כולה על רגל אחת בסנדל.
(אלא מה תגידו: אריאל זילבר שב בתשובה? אם כך, ברור שהוא התחרפן: לחזור בתשובה שלמה וליפול בידיים של ברוך מרזל?)
kobia@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
