אבל מה הסיטי?
מה ההבדל הגדול בין מחלקי הנקניקיות במרכז הליכוד לבין לילה עלוב בסיטי טאואר? מה ההבדל בין הגועל הכללי לבין בלומנטל? אני אגיד לכם: נעמי בלומנטל יותר מצחיקה. זה הכל. כל השאר אותו חרא
בוקר שלם הקדשתי לעבריינית בלומנטל השבוע. חשבתי נבוא לבית המשפט, השופטת תגיד שהיא חרא של בן אדם ונלך הביתה. מסתבר שהשופטת הייתה חמה על בלומנטל כמו שחנן יובל מתחמם כל פעם שזמר או פזמונאי חדש מחזיר את נשמתו לבורא בעיר.
המוני צלמים הגיעו לצלם
אני מאוד מאוד מחבב את עידן רייכל, שלא תהיה טעות. אני רק אומר לעצמי, אני, כשמישהו קרוב לי מת, אני לא מתראיין על זה לכל ערוץ כולל אל-ג'זירה. אני כשמישהו קרוב לי מת בא לי לשבת בבית או עם חברים ולא להתחלק עם דנה וייס על התחושות שלי. מצד שני, עוד לא רצו לדבר אתי אף פעם כשמישהו מת, אז אולי אני לא מבין את תחושת ה"עוד לא התקררה הגופה, אני חייב לדבר על זה עם מישהו". נחזור לבלומנטל.

כולנו נכנסים לאולם הדיונים. כולנו זה אני, עשרות צלמים והמון בלונדיניות, שהן כנראה המשפחה של בלומנטל, וכמה מלצריות מהסיטי טאואר שעוד לא קיבלו טיפ. מסתבר פתאום שפקיד העזר של בית המשפט לא הבין שבלומנטל זה סולד אאוט ולא הכינו מספיק כיסאות. אני רואה בזווית הפה של בלומנטל שהיא מבינה שהוחמצה פה הזדמנות כספית. ישר היא שולחת זר פרחים למנהל של האולם, ותוך שנייה מכניסים ספסלים.
ממש לא רחוק משם, שני רחובות ליד, חנן יובל, דודו אלהרר וחנן יובל (הוא בא פעמיים) מתחילים לעבוד על הערב "חברים של שושנה". זה לא קשור לבלומנטל, אבל תיכף זה יתחבר.
השופטים קצת מתעכבים ונהיה נורא חם באולם. אני שואל את עצמי האם גם לבלומי חם ואולי יש סיכוי שהיא תתפשט שוב כפי שהיא עשתה בשנות השבעים ועזרה לי לפתח את המיניות שלי.
תחשבו עכשיו איזה באסה היה אם הייתי כותב על מה שחשוב באמת כמו עמרי שרון והדמוקרטיה וכל זה. יכול להיות שמבחינת ה"ציונות לאן" זה היה משמעותי, אבל מבחינת "הציצי של בלומנטל לאן" זה היה הרבה פחות משמעותי.
לפני שמאשימים אותי בזילות בית הדין - אני כמובן לא מתכוון לשופט של בלומנטל, סתם סוג של שיר עם ששושנה לא הספיקה להקליט, אני מקווה שיפה ירקוני שומעת אותנו ותבצע דואט עם חנן יובל, או עם דודו אלהרר. שופטים אף פעם לא נראים נחמדים. נשבע לכם שאפילו נעמי הבלומנטלית נראית יותר נחמדה, מאירת פנים, מזמינה כזו...
טוב, בואו לא ניגרר לסיטואציות שהצלחנו לצאת מהן בשנות השבעים. אני כבר רואה לפי המבט בעיניים של השופטת המרכזית שהיא לא מתה על בלומנטל. מצד שני, מי מת על בלומנטל? יכול להיות שמבפנים היא ממש אוהבת אותה. זה כמו שאף פעם לא ידענו כמה דודו אלהרר ושושנה דמארי היו קשורים. גם לא ממש ידענו שהיא יצאה עם עידן רייכל, אבל הנה, בן אדם מת, ישר אתה יודע עליו הכל. תיבדל לחיים ארוכים (אם אפשר בכלא), נעמי בלומנטל כמובן.
השופטת שכולה הייתה צריכה לבוא ולהודיע שבלומנטל היא קרימינלית, היתה כנראה במצב רוח טוב, והיא החליטה לספר לנו את כל הסיפור מהתחלה. מדובר אגב, בחתיכת שיעמום שקשה לתאר. שאתה חושב שבשביל זה נהרסו לפחות שלוש משפחות בישראל, בא לך לבכות.
אבל איך שבא לך לבכות, אתה נזכר שבכל עצב יש שמחה, וגם בשבוע כל כך עצוב, בו כלת פרס ישראל מחזירה את נשמתה לבורא, אתה מבין שיש גם רגעים פחות עצובים כמו הרגע שבו שוב ראיינו ברדיו את חנן יובל, אף על פי שהוא שוב לא עשה כלום.
בגדול, לא טוב, לא טוב. מה שהבלומנטל עשתה לא עושים כל יום. השופטים אמרו דברים נורא מרשימים כמו "אם בארזים נפלה שלהבת" ועוד כל מיני שמות של שירים של יפה ירקוני, כדי שגם עליה ידברו השבוע. האמת, איזה ארזים, איזה נפלה ואיזו שלהבת. מדובר בקאקרית שמרוב טמטום לקחה פעילים לישון בסיטי טאואר וחשבה שתוכל להפיל את זה על הנהג שלה או משהו.

פתאום נעמי בלומנטל, ששותקת כבר שנה, מבקשת מבית המשפט לעשות הפסקה בגזר הדין לחצי שנה, כי היא חייבת ללכת לקנות כרטיסים למופע של "החברים של בני שרים שירים ששושנה דמארי לא הספיקה להקליט כי יפה ירקוני חטפה אותם בגל החטיפות הגדול של התימנים".
השופטת שואלת אותה אם זה נראה לה הגיוני. בלומנטל ישר נותנת לה זר פרחים, כלניות אגב, ומתנצלת. המשפט ממשיך.
הקטע הקודם לא התרחש באמת. מצד שני, אם לפני שנה הייתי כותב שיום אחד יהיה מחזמר על הרצח של רבין הייתם מאמינים? אם יום אחד הייתי כותב שעירית ענבי עדיין מנחה את הלוטו הייתם מאמינים? אם יום אחד הייתי כותב שכולנו יודעים מה אורך המעי הגס של שרון הייתם מאמינים? אם יום אחד הייתי כותב שאולמרט הולך להיות ראש ממשלה הייתם מאמינים? אם יום אחד דודו אלהרר היה... היה... לא חשוב, דודו אלהרר היה, הייתם מאמינים?
אני חייב רגע לקטוע את בלומנטל, כי הרגע מתפרסם סקר שקדימה ירדה בעוד מנדט ושהליכוד עבר את העבודה. מבחינת קדימה, יכול להיות שהטיימינג של המעי הגס של שרון לא היה משהו, מבחינת הליכוד שעבר את העבודה, בוא לא נשכח שביבי התחיל לחסל את העניים והנה, ראשון הלך מנהיג הנכים. ברור שלביבי אין קשר לזה, אבל עני אחד פחות תמיד עוזר בסקרים. יאללה ביבי, תיכנס בהם! תראה להם מה למדת בסיירת מטכ"ל! תראה להם מה זה אחד שכל ערב הולך לישון עם שרה! עוד מיליון ארבע מאות אלף תשע מאות תשעים ותשעה עניים מתים - והתפקיד שלך!
בואו לא ניתן למותו של מנהיג הנכים לקלקל לנו את בלומנטל. אם שושנה דמארי לא קלקלה אז בטוח נכה, חסר פרס ישראל, לא יקלקל לנו את בלומנטל. אתם ידעתם שבלומנטל נפגשה במגרשי חנייה עם כל מיני שותפים ותכננה מזימות? מסתבר שאחרי הקטע של הכספומט היא... אוי, סליחה, אני חייב לעדכן אתכם בקטע של הכספומט.
השופטת סיפרה שבלומנטל הלכה לכספומט והוציאה 12 אלף שקל כדי לשלם למלון. לעולם ואחותו בלומנטל סיפרה שהיא הוציאה כסף כדי לקנות אקמול, אבל זה לא שכנע. היא גם ניסתה לספר על עוד כל מיני רעיונות לגבי הכסף. ככה זה נשמע לפי העדויות הקודמות:
"הוצאתי 12 אלף כדי לקנות מצרכים לעוגה. זאת הייתה עוגה לצורכי שוחד, אז היא הייתה גדולה".
- שיו, איזה מטומטמת.
"הכסף הלך על אוסף הלהיטים של 'חנן יובל שר את שושנה דמארי'".
- חנן יובל מעולם לא שר את שושנה דמארי.
"הייתי צריכה 12 אלף כי הלכתי לסרט".
- נו באמת.
"הלכתי לסרט עם דודו אלהרר, הוא היה עצוב כי הוא הרגיש כבר ב-2001 שלשושנה דמארי מחכים ימים קשים, רציתי לשמח אותו".
- אה, אז אולי זה בסדר.
לפי השופטים, היא אחת השקרניות הכי גדולות בתולדות הציונות ועם ישראל בכלל. כמויות הבוז שנשפכו עליה שם, העלבונות והטחת ההאשמות לא נראו מאז שאפי נצר התראיין בטלוויזיה וכולנו שאלנו, למה, לא מספיק ששושנה כבר איננה אתנו? אגב, איפה ירדנה ארזי כשצריך אותה?
סופית, בלומנטל היא מחלקת שוחד עלובה, שקרנית פתולוגית ובעיקר נורא נורא לא חכמה. מסתבר שאחרי כל הסיפור הזה היא המשיכה לשלוח זרי פרחים לחברי מרכז. היא עדיין לא הפנימה שזה לא כל כך בסדר. כן, בלומנטל ואיינשטיין לא היו קרובי משפחה. והרשו לי לפקפק, היא לא תיכנס לכלא. היא תערער, היא תשתוק, היא שוב תערער, ועד שהעליון יכריע היא תתבגר בעוד כך וכך שנים ואף אחד לא ירצה להכניס אותה לכלא.
אבל הרשו לי לשתף אתכם בדילמה קטנה: מה ההבדל הגדול בין מחלקי הנקניקיות במרכז הליכוד לבין לילה עלוב בסיטי טאואר? מה ההבדל בין כל מיני כנסים באילת שאליהם מגיעים אנשי תקשורת או קבלנים או זמרים אבלים לבין מסז' בסיטי טאואר? מה ההבדל בין הגועל הכללי לבין בלומנטל? אני אגיד לכם: בלומנטל יותר מצחיקה. זה הכל. כל השאר אותו חרא.
אני רציתי להפסיק לכתוב עליה, אבל מסתבר שלימור לבנת קיבלה את המקום האחרון בכנסת בפעילות למען הילד ודאגה לשלומו. וזה לבד, בלי עזרה ממני.
והפעם - על הקולנוע הישראלי, על משרד החוץ ולא יודע על מי, אבל זה על מישהו נורא טיפש שמנסה לעשות הכל כדי שהסרט "גן עדן עכשיו" הפלשתיני לא יזכה באוסקר. הם אשכרה מתקשרים לחברי אקדמיה ומנסים לשכנע אותם לא להצביע לסרט. אולי במקום זה שיעבדו על דיאלוגים של איבגי, כדי שגם אנחנו נקבל איזה אוסקר, או לפחות פרס חנן יובל לספרות? אני לא יודע מי יזם את זה, כנראה משרד החוץ, אבל אני באמת מציע לכולנו להירגע, ואני רוצה לשלוח מפה ברכות לסרט הפלשתיני ואיחולי זכייה חמים. זה לא כי אני אוהב סרטים בערבית, אני פשוט שונא טמטום ישראלי.
גם השבוע נחזק אוכלוסייה שבמקרים אחרים יכלה להיות נורמלית לגמרי אך במקרה הספציפי הזה היא מעבר לכל ספק - נחשלת.
חברי כנסת שנותנים שוחד בחירות והתפשטו בסרט של שייקה אופיר - אתם אנשים מצוינים!
חברי כנסת שנתנו שוחד בחירות והתפשטו בסרט של שייקה אופיר - אין לכם במה להתבייש. זה מהלך חכם ואף מבריק.
אלה סביבכם שמרימים גבה על מעשיכם - הם המוזרים.
מערכת המשפט הלא צודקת שמאיימת עליכם - היא הרקובה! אתם, אתם לב האומה!
חברי כנסת שנותנים שוחד בחירות והתפשטו בסרט של שייקה אופיר - כולנו מזמינים את החברים שלנו ללילה במלון יוקרתי, והם הצביעו לכם מפני שהם מאמינים בדרך שלכם!
חברי כנסת שנותנים שוחד בחירות והתפשטו בסרט של שייקה אופיר- אתם חייבים להמשיך במעשיכם! אתם הכי טובים שיש.
בתמונה: בובת המין מוסטפא המתפוצץ הרגיש שגרמה למהומה בלונדון. עוד בסדרת האביזרים: שפתיים רוטטות של ערפאת, קלטת דרשות של נסראללה לאווירה רומנטית, אזיקי פעיל מהגדה, חומוס ארומטי למסז' וליקוק והלהיט: שערות אבו-טיר לגירוי מקסימלי.

השבוע לפני תשע שנים הומצא סקי הגבשושיות. הכל קרה במקרה, כאשר האוסטרית אווה מיטאוורגנווזן עשתה סקי להנאתה ונתקלה בגבשושית. אוסטרי מטומטם ראה את זה והתלהב. אוסטרי מטומטם אחר ראה לפני 70 שנה תנור וככה התחילה השואה, אבל זה סיפור אחר. האוסטרים לא משהו.
השבוע, עקב החשיפה שמכוני הסקרים שווים לתחת, יצאנו לבדוק מה הציבור חושב על אמינות מכוני הסקרים.
34% מהציבור חושבים שכל עוד מתפרסמות תוצאות הסקרים- חובה להאמין להם.
29% מהציבור, על אף שראו את מינה צמח בטלוויזיה מספר רב של פעמים, בטוחים שהיא אינה קיימת.
17% מהציבור קוראים ברגע זה את תוצאות הסקר על עצמם ויודעים כי התשובה מפוברקת.
תשעה אחוזים מהציבור מאמינים שכל המכונים ששמם מתחיל בגיאוקרטוגרפיה הם בטח מחלקה בבית חולים או לפחות קולוניה של כלבי ים.
11% מהציבור בעצמם סקרו, נסקרו או מסתרקים לפחות פעם ביום. רובם אגב משתכרים לא רע.
גילוי נאות: סקר זה נערך על ידי המכון לפצפצים בקרית-אונו, אשר בדרך כלל בוחן גמישות כוסות פלסטיק וזאבת נעורים. לכן יש לשקול פעמיים את אמינות הנתונים.
1. לימור לבנת ביציאה נוספת: אהוד אולמרט נראה ומדבר כמו קרחון. את זה אמרה לימור לבנת, האש והרגש של המזרח התיכון.
2. הבן שלי הולך להשתחרר מהצבא ארבעה חודשים לפני הזמן. תודה לצה"ל, למי לשלוח את הפרחים?
3. הלוגו של המונדיאל בגרמניה נראה כמו היטלר קטן. למה אנחנו מופתעים? זה דווקא יפה ומתאים. למה הגרמנים בעצם לא מתים במקום לחיות כל הזמן?
4. ברכות לאורלי וילנאי שזכתה בתואר הגברת של עיריית ת"א. צלצלתי לחולדאי לשאול אם אני יכול לקבל את אדון ת"א, והוא בתגובה גרר לי עוד פעם את האוטו. סתאאאםם
5. אגב, אני מגיש בג"ץ נגד עיריית ת"א על הגרירות. זו לא בדיחה, זה אמיתי.
6. משהו נחמד בכל זאת על העיר הזו: תודה לכל מי שהביא את השלג לכיכר רבין. היה נורא כיף לילדים. האמת שמאז נוער הנרות לא נראתה שובבות כזו בכיכר.
7. ענבל ופנינה פרשו מהפוליטיקה. חוץ מזה, ובלי קשר כמובן, אתמול נגמר לי הנייר טואלט בבית. מבחינתי אין הבדל בחשיבות הפוליטית של שתי הידיעות האלה.
8. ליברמן אמר שהוא לא ישתמש בשיטת המקל והגזר, אלא בשיטת הנבוט והאננס. לא יודע בדיוק מה השיטה הזו, אבל אני לא רוצה להיות בסביבה כשזה יקרה.
9. הפנסיונרים של בית החולים ביקור חולים קיבלו חלק מהפנסיה שלהם, והם מחכים כבר יותר מארבעה חודשים כדי לקבל את כל הפנסיה.
- שלום מר בוש, איך ההרגשה לגלות שהסגן שלך אפילו יותר מטומטם ממך?
בוש: "הרגשה טובה, ידעתי את זה, אבל לא האמינו לי. ביי".
- לאן אתה הולך עם רובה?
בוש: "הזמינו אותי להשתתף בפרויקט החדש של עידן רייכל".
(נכתב בשיתוף צמד הג'ינג'ים. בשבוע הבא נספר מי הם)
הקמפיין החדש לשיפור תדמית האתיופים: ממש נסחפתם, למה קמפיין?! פשוט צריך בהדרגה להפסיק להרביץ להם, לגלות להם שיש עוד מקומות עבודה חוץ מעמדת הפסטרמות בסופרים, ושמישהו יאזור אומץ לקום ולומר להם: שיקרנו, ירוחם זו לא עיר הבירה!
שבת שלום.
