מופז: שירות החובה לגברים יקוצר
שר הביטחון מתכוון להביא לאישור הכנסת את המלצות ועדת בן-בסט לקצר את שירות החובה לבנים בצה"ל בארבעה חודשים
מופז החליט לאמץ את המלצות ועדת בן-בסט, שקבעה שהרפורמה באורך שירות החובה תתבצע באופן הדרגתי מיולי 2006. בשלב הראשון יקוצר השירות לכלל חיילי צה"ל לשנתיים ושמונה חודשים, כאשר לחלק מהחיילים יקוצר השירות ב-4 חודשים נוספים. החיילים ששירותם יקוצר רק בארבעה חודשים יקבלו תגמול כספי. בשלב השני, משנת 2010, יקוצרו 4 חודשים נוספים לכל חיילי צה"ל מה שאומר כי לחלק מהחיילים יקוצר השירות לשנתיים.
שירותם של החיילים העורפיים שהצבא זקוק להם יותר, כמו תוכניתני מחשב, לא יקוצר, וכל החיילים שישרתו יותר מחבריהם העורפיים יזכו לתמורה כספית על כך.
הוועדה גם ממליצה להעלות את משכורות החיילים שישרתו 4 חודשים יותר מחבריהם, על התקופה הזו למשכורת בסיסית של 2,500 שקל בחודש; לכך יתווספו "דמי כיס" חודשיים - 700 שקל ללוחמים, 510 לתומכי לחימה ו-350 לחיילים עורפיים.
בנוסף, החיילים ייזכו למענקים כספיים חודשיים - 900 שקל ללוחמים, 750 לתומכי לחימה ו-600 לחיילים עורפיים. בסך הכל תעמוד משכורתו של חייל קרבי על 4,100 שקל בחודש. תומכי לחימה יקבלו 3,760 שקל וחיילים עורפיים יקבלו 3,450. על זה יתווסף תשלום נוסף של 460 שקל לחייל.
המימון למשכורות, ממליצה הוועדה, יילקח מהכספים שהמדינה תחסוך בזכות הקטנת מענקי השחרור לכלל החיילים, בשל התקצרותה של תקופת השירות.
פרופ' בן בסט אמר ל-NRG מעריב כי "חשוב להדגיש שההבחנה שעשינו היא לא בין קרביים ללא קרביים אלא בין חיילים חיוניים יותר לחיוניים פחות, כשהכוונה היא שגם החיילים ביחידות המחשבים השונות (ממר"ם) ישרתו 4 חודשים יותר מחבריהם ויזכו בגמול כספי על כך".
בן בסט הוסיף כי "במקביל אנחנו מציעים להחריף את המלחמה במשתמטים ולבטל את כל המסלולים המקוצרים קרי: ישיבות, ישיבות הסדר והנח"ל. בנוסף קראנו להגדיל את שיעור הבנות בתפקידים שנחשבו בעבר לגבריים ולא להשתמש בחיילי חובה לצורך שירותים אזרחיים. זה יספק למעגל כוח האדם בצה"ל את מספר החיילים הנדרש כדי שקיצור השירות יתממש בלא ירידה בסדר הכוחות".
לדבריו, ההמלצות הם מנגון שמדרבן את הצבא לשחרר חיילים כדי שיתפנה לו תקציב.
במסיבת העיתונאים שכינס אמש, הודיע מופז כי מסר את המלצותיו ל ממלא מקום ראש-הממשלה, אהוד אולמרט, והביע תקווה שההמלצות יובאו בפני
מופז גם ניצל את המעמד כדי לפנות לצעירים העומדים לפני גיוס: "שירות החובה יקוצר והמחויבות שלכם רק תעלה. תגיעו מוקדם יותר לאוניברסיטה ותשתלבו במשק יותר מהר". הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, אמר כי השינויים לא יובילו לירידה במספר המשרתים והצבא יפוצה על ירידת כוח האדם באמצעות מסלולי הקבע השונים.
חברי הוועדה - פרופ' אבי בן-בסט; סגן הרמטכ"ל, האלוף משה קפלינסקי; פרופ' צבי אקשטיין; הראל בלינדה; ניר גלעד; עו"ד צביה גרוס; חמדה מארק; תא"ל סוזי יוגב; פרופ' דני צידון ופרופ' בועז שמיר - אמרו שההצעה החדשה מגדילה את השוויון במשך השירות ומצמצמת אי שוויון במישורים אחרים.
על רקע הרפורמה התנהל ויכוח כספי בין מערכת הביטחון ובין משרד האוצר. בצה"ל ובמשרד הביטחון טוענים כי קיצור השירות יביא לכך ששירות קבע במשכורת מלאה של קצינים צעירים יתחיל כבר אחרי שנתיים ושמונה חודשים, מה שיגדיל מאוד את הוצאות השכר.
בצה"ל טוענים כי יצטרכו להשאיר בקבע מעבר לשנתיים ושמונה חודשים גם לוחמים שאינם קצינים, כדי שיימלאו את השורות ביחידות ש"יתכווצו" בשל קיצור השירות. הכוונה היא להקים צוותים של אנשי קבע שיהיו לוחמים ביחידות עלית כדוגמת "דובדבן".
בצה"ל יבקשו מהאוצר לממן את העלויות, משום שהשחרור המוקדם של מרבית החיילים יגדיל את מעגל התעסוקה במשק ויתרום לצמיחה ולהגדלת ההכנסות ממסים. במשרד האוצר מסרבים להתייחס לוויכוח הכספי העתידי.
נא להמתין לטעינת התגובות
