ממתינים לרבנים
ברוסיה כינו אותם "סובוטניקים" מפני שהם שומרים שבת ומקיימים חלק מהמצוות. אבל בישראל הם לא נחשבים ליהודים. ועדה מיוחדת שהקימה לאחרונה הרבנות הראשית תחליט אם להכיר בקהילה המונה 12 אלף איש ולאפשר את עלייתה ארצה
בוצ' ארניקוב, בן 49, עובד במפעל טקסטיל. הוא אחד מבני קהילת הסובוטניקים בבית שמש, המונה כ-500 איש . לפני שבע שנים עלה לישראל מאזור ורוניש שברוסיה, והשאיר מאחור את אחותו וילדיה. הם תכננו להצטרף אליו בארץ בשלב מאוחר יותר, אבל כנראה איחרו את המועד. "אחותי רצתה להישאר לעבוד עד הפנסיה", הוא מספר. "עכשיו לא נותנים לה לעלות".
היא לא היחידה. כ-12 אלף בני אדם ברחבי רוסיה השייכים לקהילת הסובוטניקים, מקווים בימים אלה כי את התפילות שלהם שומעים גם ברבנות הראשית בירושלים. ועדה של מספר רבנים, שמונתה על ידי הרב הראשי הספרדי שלמה עמאר, תצטרך בחודשים הקרובים להחליט אם אלפי בני הקהילה נחשבים יהודים - דבר שיאפשר להם לעלות לישראל מכוח חוק השבות.
מקורם של הסובוטניקים, "שומרי השבת" בתרגום חופשי מרוסית, אינו ברור. על פי אחת ההערכות מדובר בצאצאים של קבוצת רוסים כפריים שהתגיירה במהלך המאה ה-18. אבל לא ידוע מי הרב שגייר אותם ואם הדבר נעשה על פי ההלכה. עד היום הם שומרים על אורח חיים יהודי, אם כי לא בצורה מלאה. הם שומרים שבת ומתפללים בבתי כנסת, אך אינם מניחים תפילין וסידורי התפילה שלהם מתורגמים לרוסית. הם אינם אוכלים טרף, הם מקפידים על הפרדת בשר וחלב ושוחטים בעצמם את הבשר - אולם לא על פי כל דקדוקי ההלכה. את מתיהם קוברים הסובוטניקים בבית עלמין נפרד מזה של שכניהם הנוצרים.
קהילת הסובוטניקים היטלטלה במהלך המאה האחרונה בין שני העולמות. השלטונות בברית המועצות וגם קודם לכן, בתקופת הצאר, ראו בהם יהודים לכל דבר. משום כך הם סבלו לא פעם מגילויי אנטישמיות ומהתנכלויות. מנגד, בעיני הממסד הרבני ברוסיה, הם לא נחשבו ליהודים של ממש והרבנים נמנעו מלפסוק בשאלת יהדותם.
במהלך השנים הצליחו חלק מבני הקהילה לעלות לישראל. הראשונים שבהם הגיעו לארץ בין השנים 1920-1880. אז נטען כי הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן (רפול) הוא נצר למשפחה של סובוטניקים, אך הדבר מעולם לא הוכח. כך גם אלכסנדר זייד, ממקימי ארגון השומר.
בשנות ה-50 נרשמו כמה מהסובוטניקים בברית המועצות כיהודים בתעודת הזהות הרוסית, והדבר איפשר להם לעלות לארץ לאחר נפילת מסך הברזל. ואמנם, בגל העלייה הגדול בתחילת שנות ה-90 הגיעה לישראל קבוצה של סובוטניקים ועברה בהצלחה את הליך הסינון, שהיה אז פחות קפדני. אבל מרבית בני הקהילה לא נרשמו ברוסיה כיהודים מחשש לגילויי אנטישמיות, ולכן לא יכלו לעלות לארץ. בתעודת הזהות הרוסית
גם אלה שהצליחו לעלות לישראל נתקלים בקשיים. לפני מספר שבועות, למשל, נפטרה אישה כבת 80 מקהילת הסובוטניקים בארץ, וקרוביה ביקשו לקבור אותה בחלקה רגילה של בית העלמין. אבל כאשר הגיעה שעת הלוויה, אמרו להם אנשי חברה קדישא כי עליהם לקבור אותה בחלקה הלא יהודית משום שקיים ספק לגבי יהדותה.
המשפחה פנתה לבוצ'ארניקוב, המרבה לסייע לבני הקהילה שלו, והוא החל בסבב טלפונים לשורה של רבנים. בסופו של דבר שוכנעה חברה קדישא לקבור את האישה בחלקה יהודית. למרות זאת מבהיר בוצ' ארניקוב כי הרשויות מתייחסות לקהילה בצורה חיובית. "כולנו מצאנו עבודה ומצאנו דירות, וכאן הכול בסדר".
סוגיית יהדותם של הסובוטניקים עלתה על שולחנו של הממסד הרבני בארץ רק לפני מספר חודשים. הסוכנות היהודית ועמותת שבי ישראל פנו לממשלת ישראל בבקשה להכיר בסובוטניקים כיהודים ולאפשר להם לעלות לארץ בעקבות גילויי אנטישמיות כלפיהם מצד האוכלוסייה המקומית ברוסיה. כמאה סובוטניקים מהכפר ויסוקי, הנמצא כ-700 קילומטר דרומית למוסקבה, אף חתמו על עצומה לראש ממשלת ישראל שבה דרשו לאפשר להם לעלות לארץ.
הממשלה החליטה שלא להחליט, ורק אפשרה במעין צעד הומניטרי ל-20 משפחות בלבד להגיע לישראל. כדי להעלות לארץ את אלפי הסובוטניקים שנותרו ברוסיה דרושה החלטה רשמית של הרבנות הראשית. הרב עמאר, המכהן גם כנשיא בית הדין הרבני הגדול, הרים את הכפפה. הוא מינה ועדת דיינים מיוחדת, הצפויה לנסוע בקרוב לרוסיה ולהמליץ לו כיצד לפעול. אם הוועדה תגיע למסקנה כי הסובוטניקים הם יהודים או בעלי שורשים יהודיים, אפשר יהיה להעלות אותם לישראל מיד, או לגייר אותם לפני כן ברוסיה בהליך של "גיור לחומרה".
"הם טוענים שיש להם אותם מנהגים כמו ליהודים, אבל אין לנו בסיס לכך", אומר הרב עמאר. "הם אומרים כן, אחרים אומרים לא. כדי להחליט בעניין חייבת לפעול ועדה של דיינים מקצועיים. ברור שצריך לברר אם הם יהודים. אם יתברר שכן, אז ברוכים הבאים. הם יוכלו לעלות ארצה. אם יתברר שהם יהודים אך יש בכך ספקות, נצטרך להחליט כיצד לפעול".
סגן ראש מערך הגיור הרב משה קליין ביקר לאחרונה בריכוזי האוכלוסייה של הסובוטניקים ברוסיה. "זו תופעה מיוחדת ושונה מכל דפוס שגרתי שקיים", הוא אומר. "מדובר בקבוצה אתנית שחיה עם מאפיינים יהודיים כאלה ואחרים". אבל גם הוא אינו מתחייב לכך שניתן יהיה להכיר ביהדותם. לדבריו נדרשת בדיקה יסודית של מוצאם כדי לקבוע אם הם זקוקים לגיור.
שאלת השורשים היהודיים היא הבעייתית ביותר כאשר מנסים להכיר בקהילות חדשות. בהיעדר זיקה יהודית ברורה לאורך השנים לא ניתן להכיר בקהילה כיהודית ויש לגייר את אנשיה כפי שמגיירים כל אדם אחר המבקש להצטרף לעם ישראל. במקרה של הסובוטניקים, רבים מהם נישאו בשנים האחרונות לגויים, דבר המקשה עוד יותר את ההכרה בהם כיהודים.
האדם שמנסה לייצג את עמדות הקהילה בארץ הוא מיכאל פרוינד, יושב ראש עמותת שבי ישראל העוסקת בהחזרת אוכלוסיות בעלות שורשים יהודיים אל חיק היהדות. "מאז שנת 2003 עושים להם בעיות חמורות יותר כאשר הם מנסים לעלות ארצה", טוען פרוינד. "ברוסיה ממתינות משפחות רבות של סובוטניקים שהגישו בקשה לעלות לארץ, אך טרם קיבלו תשובה כלשהי. פגשתי משפחות מחולקות, כאשר לאח ולאחות לא נותנים לעלות לארץ בעוד ההורים כבר נמצאים כאן".
כדי להכין את הסובוטניקים לאפשרות של עלייה ארצה שלח הארגון לרוסיה רב שילמד אותם עברית ויעביר אותם הכנה לגיור. לטענת פעילי שבי ישראל, הרוב המכריע של בני הקהילה מוכנים לעבור את כל הליכי הגיור כדי לעלות לישראל. אולם במינהל הגיור חוששים ממצב שבו יתאפשר לסובוטניקים לעלות ומדינת ישראל תכיר בהם - אך בסופו של דבר הם לא יתגיירו.
הוועדה שהקים הרב עמאר אינה הניסיון הראשון לבדוק את יהדותן של קהילות שונות ברחבי העולם. רק לאחרונה בחנו דיינים אם ניתן להכיר ביהדותם של כמה מאות הודים המכנים את עצמם "בני מנשה". הקהילה הזו הוכיחה כי שמרה לאורך השנים על סממנים יהודיים מסוימים, אך למרות זאת החליטו ברבנות כי יהיה עליהם לעבור גיור כהלכה כדי לעלות לישראל. ואמנם בימים אלה משלימים כמה עשרות מבני הקהילה את תהליך הגיור והם צפויים לעלות בקרוב ארצה מתוקף חוק השבות. עוד כמה מאות שכבר עברו גיור חיים בישראל, רובם בשטחים. 45 מהם התגוררו בגוש קטיף עד ההתנתקות.
המהלך המשמעותי ביותר שהוביל הרב הראשי בתחום הזה הוא ההכרה בבני עדת הפלשמורה שבאתיופיה. אחרי שנים ארוכות של מחקר קבע הרב עמאר כי לבני הפלשמורה יש שורשים יהודיים ברורים ומשום כך המדינה מחויבת כלפיהם. למרות זאת החליט הרב כי יהיה עליהם לעבור גיור לחומרה. אלפים מבני הפלשמורה צפויים להגיע לישראל בשנים הקרובות, לאחר שהממשלה החליטה להכפיל את קצב הגעתם.
נגד הרב הראשי נשמעו טענות על כך שהוא משתף פעולה עם ארגונים שונים המחפשים בכל רחבי הגלובוס קהילות שמעוניינות להפוך ליהודיות. הרב דוחה את הטענות הללו. לדבריו, בניגוד לאחרים הוא אינו מתעלם מהפניות אליו - אך הוא בשום אופן לא מחפש אחר שבטים אבודים של עם ישראל.
"בני מנשה התחילו להתקרב ליהדות הרבה לפני שנכנסתי לתפקידי", אומר הרב עמאר. "במקרה של הפלשמורה, חלקם עלו עוד לפני תחילת כהונתי, וחקרתי את הנושא במשך הרבה מאוד זמן. אני לא מחפש אנשים שאומרים שהם יהודים, אבל אנחנו בודקים את כל המקרים".
נא להמתין לטעינת התגובות
