מה בין ועדת חקירה פרלמנטרית לממלכתית?
מה מבדיל את שתי הוועדות זו מזו? מהן הסמכויות של כל אחת? ומי יושב בהן?. הערב אושרה הקמת ועדת החקירה לעמונה ו-NRG מציג: המדריך לגולש
ועדת חקירה פרלמנטרית מתמנית על ידי מליאת הכנסת כדי לעסוק בנושאים שנבחרי הציבור רואים בהם חשיבות לאומית מיוחדת. לוועדה אין סמכות לזמן עדים ולגבות עדויות תחת אזהרה, וגם אין לה סמכויות ענישה. החלטותיה נשארות לרוב על הנייר ונחשבות להחלטות הצהרתיות.
"ועדת חקירה פרלמנטרית היא בעצם כמו כל ועדת חקירה של הכנסת", מסביר יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד).
מאז קום המדינה הוקמו ועדות חקירה פרלמנטריות רבות. ועדת החקירה הפרלמנטרית הראשונה הוקמה ב-1951 כדי לחקור את פרשת עצירי המחנה בג'למי. ועדות חקירה פרלמנטריות נוספות הוקמו כדי לבדוק את המגזר הבדואי בישראל, את נושא רצח הנשים על ידי בעליהן, את אסון המכביה, את הקטל בכבישים, את משק המים ואת האלימות במגרשי הספורט. ועדת החקירה הפרלמנטרית האחרונה הוקמה ביולי 2005 כדי לבדוק את נושא השחיתות בממשל במדינת ישראל.
ועדת חקירה ממלכתית, לעומת זאת, נהנית מסמכויות נרחבות יותר וממשקל ציבורי רב יותר. הוועדה מוקמת על פי החלטה של הממשלה וממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון כדי לברר לעומק נושא הנמצא במרכז סדר היום הציבורי.
ועדת חקירה מוקמות בדרך כלל בעקבות לחץ ציבורי, אולם לעיתים הממשלה מעדיפה להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי שלא תואשם ב"טיוח" של מחדלים. על פי פסק דין של בג"ץ, הממשלה חייבת לדון בהמלצות ועדת החקירה הממלכתית בצורה מעמיקה וממצה, אולם אין היא חייבת לקבל את ההמלצות.
4 ועדות חקירה ממלכתיות
עד כה הוקמו בישראל ארבע ועדות חקירה ממלכתיות עיקריות. ועדת החקירה הממלכתית הראשונה שהוקמה בישראל היא "ועדת פרומקין", שהוקמה ב-1950 כדי לחקור את נושא החינוך האחיד.
שלוש ועדות החקירה הממלכתיות הנוספות שהוקמו הן ועדת אגרנט,
שהוקמה כדי לבדוק את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, ועדת כהן, שהוקמה כדי לבדוק את הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, וועדת אור, שהוקמה לאחר אירועי אוקטובר 2000, שבהם נהרגו 13 אזרחים ערבים מאש כוחות הביטחון.
נא להמתין לטעינת התגובות
