איך עושים שוקולד "מקופלת" בבית
(ועוד דברים ששווה לדעת)
מעט מאוד אנשים יודעים כיצד הומצא חטיף השוקולד שבעברית נקרא "מקופלת" ועשוי מקפלי שוקולד דקים.
למעשה, במהלך ניקיון משטח העבודה שלהם עם השפכטל, שוקולטיירים רבים משתמשים מדי יום באותה הטכניקה ממש, וכמאמר השיר, "והוא לא ידע שהוא כזה"...
ציוד משטח עבודה חלק וקריר (השיש במטבח הוא מצוין, משטח הנירוסטה גם טוב, אבל לא עץ) שפכטל מדחום לשוקולד (מומלץ מאוד מד חום של MATFER וניתן להשיגו בחנויות המתמחות: "גרובשטיין", רח' החלוצים 18, תל אביב, טלפון: 03-6821760 או "הכל לאופה" בשוק מחנה יהודה, ירושלים, טלפון: 02-6242105) בן מארי (קערה שיושבת יציב מעל קערה או סיר עם מים רותחים, שלא ייגעו בתחתית של הקערה העליונה) להמסת השוקולד נייר אפייה או נייר פרגמנט, שעליו מניחים את התוצר הסופי המוגמר.
החומרים:
200 גרם שוקולד מריר, חלב, לבן (או תערובות שונות, ביחסים שונים, של סוגי השוקולד האלה, נגיד חצי מריר וחצי חלב), פושר , בטמפרטורת החדר, שבור לקוביות או בצורת מטבעות.
איך מטמפררים? כשעובדים עם שוקולד ורוצים לקבל שוקולד מבריק ומוצק, חייבים להעביר אותו תהליך של טמפרור (מלשון טמפרטורה) אנחנו למעשה ממיסים את השוקולד לטמפרטורה של 50 מעלות ולאחר מכן מקררים אותו לטמפרטורה של 30 מעלות תוך כדי ערבוב.
בדרך המסורתית היו שופכים את השוקולד המומס על משטח עבודה קריר (למשל על שיש), ומערבבים אותו באמצעות שפכטלים עד שהוא היה מגיע לטמפרטורה של 30 מעלות. אבל בדרך הקצרה (שגם היא טובה!) ממיסים שלושה רבעים מהשוקולד בבן מארי עד לטמפרטורה של 50 מעלות (צריך להשתמש במדחום שוקולד!), לאחר מכן מוסיפים את השוקולד הנותר, ומערבבים היטב עד שהכל נמס ואין גושים. במהלך הטמפרור חשוב מאוד לערבב את השוקולד ולכן לא מומלץ להמיס את השוקולד ולאחר מכן לתת לו להצטנן בקערה ללא ערבוב. ולעבודה.
אופן ההכנה:
1. ממיסים 150 גרם שוקולד לטמפרטורה של 50 מעלות (להשתמש במדחום השוקולד) ואז מוסיפים את שאר השוקולד ומסירים מהאש. מערבבים היטב, עד שאין גושים בשוקולד. ככה "מטמפררים" הכי מהר את השוקולד.
2. בוחשים כל הזמן עד שהכל נמס. בודקים שהטמפרטורה של השוקולד תצטנן ותגיע ל-30 עד 32 מעלות (שוב, באמצעות מדחום שוקולד)
3. שמים חמש כפות שוקולד על משטח העבודה (לא משמנים אותו ולא בטיח). מורחים את השוקולד באמצעות השפכטל לשכבה דקה מאוד (שימו לב, "שכבה דקה" פירושה עובי של דף נייר), כך שנוצר על השיש פס שוקולד ארוך ורצוף (בלי חורים), שרוחבו כרוחב השפכטל.
4. מחכים עד שהשוקולד מתחיל להתייבש ולהתקרש טיפה. בשלב הזה, כשהשוקולד רטוב ורק מתחיל להתייבש, מתחילה טכניקת הפקת ה"מקופלת". מזהים את השלב הזה ככה: "פס" השוקולד עדיין חצי גמיש, כי הוא עוד לא נקרש לגמרי, אבל הוא כבר לא נוזלי. וזה כל הקונץ ב"מקופלת" - לתפוס את השוקולד בשלב הזה, כשהוא מתחיל לאבד את הברק הנוזלי, ופניו נראים קצת אטומים כאלה, קצת "מאט", שפירושו שהוא התחיל להתייבש במידה הנכונה.
5. מניחים את השפכטל בתחילת פס השוקולד ומתחילים "לגרד" אותו באופן רצוף. "דוחפים" אותו קדימה, כאילו היינו רוצים לנקות את השיש ממנו, ובקיצור, דוחפים אותו כך שהשוקולד מתקפל על השפכטל, וככה מתקבלת צורת השוקולד "מקופלת".
גוש ה"מקופלת" יהיה עבה, כמו אורך הפס שנדחף וגורד באופן רצוף.
תיקונים: אם חיכינו יותר מדי זמן והשוקולד התקשה לגמרי, נקבל שבבי שוקולד. אם לא חיכינו מספיק, והשוקולד רטוב מדי, המקופלת לא תתקפל על השפכטל. ואם טעינו - לא קרה כלום, אפשר להמיס מחדש (בתנאי שמקפידים להמיס בבן מארי רק שלושת רבעי הכמות ל-50 מעלות, לכבות אש, ואז להוסיף רבע כמות שוקולד מוצק ולערבב, עד שזה מגיע ל-30 מעלות, ושוב שופכים על השיש ומורחים בעזרת השפכטל פס דקדקיק, עד שלומדים).
אין להשיג במקומותינו "מקופלת מריר", וגוש מקופלת כזה עם כ-60 אחוז מוצקי קקאו זו חוויה נפלאה למיטיבי לכת בשוקולד. מאפסנים בקופסה אטומה. חס ושלום לא במקרר. זה הכל. עכשיו מפשילים שרוולים, מנסים, ואחרי מספר נסיונות זה מצליח!
אייל כהן שלח לי את המייל הבא: "חברות האינטרנט אינן מעדכנות את מחירי חבילות הגלישה באופן אוטומטי כאשר המחירים יורדים. המחיר של גלישה במהירות שני מגהבייט עומד כיום על 40 שקל בממוצע, ושלא יספרו לכם שזה "באופן מיוחד רק בשבילכם".
אם אתם מנויים כבר חמש שנים לדוגמה, מחיר הגלישה היה סביב 150 שקל לחודש. אם לא עדכנתם חבילת גלישה באופן יזום, אתם ממשיכים לשלם את אותו המחיר. ההפרש שמכניסות ספקיות האינטרנט לכיסן מגיע לאלפי שקלים מדי שנה מכל מנוי שאינו ערני, מה שמסתכם בסכומי עתק.
מה שעליכם לעשות קודם כל זה לברר כמה גובה מכם ספקית האינטרנט מדי חודש. ואז, בקשו לעדכן את חבילת הגלישה גם במחיר וגם במהירות הגלישה! אחר כך מתקשרים לספק קו הטלפון, ומבקשים לעדכן גם שם את הקו למהירות הגלישה החדשה ולמחיר הריאלי. שימו לב: על ארבעת החודשים הראשונים משלמים משהו כמו 35 שקל לקו, ועל תשעת הנותרים עד 70 שקל לקו. ההסכם הוא לשנה, ויש "קנס יציאה" אם שוברים אותו מוקדם יותר. אבל אחרי שנה, אם אתם שוב לא ערניים ולא מצלצלים אליהם שלושה ימים לפני שפג תוקף ההסכם הזה כדי לקבל דיל חדש ואטרקטיבי, נכנס לתוקפו מחיר כפול. לצאת ממנו זה "קנס יציאה", וחובת ההתקשרות כדי להפסיק את ההסכם הנוכחי היא עליכם. הם לא יתקשרו להתריע!
אז רשמו לעצמכם בסלולרי תזכורות לתאריך בעוד שנה פחות שלושה ימים, שיצלצלו כמו כשמת האפיפיור.
אחותי כלה, אם את בת 50 פלוס, וגם אם את בת 50 מינוס, וגם אם את, זה בעצם אתה, שווה לדעת: ד"ר גוטמן, שהיא מומחית גדולה בצפיפות העצם במרכז הרפואי רמב"ם, הסבירה לאמא של חברה של חברה שנמצאת אצלה במעקב ש"הכי חשוב זה לקחת כל יום חמש טיפות של ויטמין A פלוס D. מטפטפים את זה על חתיכה קטנה של לחם ולועסים כל ערב. היא אומרת שזה יותר חשוב אפילו מקלציום".
ואם כבר פניתי אלייך אחותי כלה, לכי דחוף לבוטיק של המעצב הנפלא הזה "יוסף" (דיזנגוף 213, פינת ז'בוטינסקי פחות או יותר, טל' 03-5220357), ובקשי את "החצאית המסתובבת" שלו, שעוטפת כל מידה, עד מידה 42 בגזרת עלה צפצפה סקסית, שאין חיה כזו, ואת "מכנסי השרוכים" מהבד הנוזלי השקוף, שהם מכנסי רכיבה הכי יפים, מחמיאים ובכלל לא משמינים שראיתי בחיים שלי. מה זה שווה!
סיפרה לי ניבה אנג'ל:
לאלוהים יש תמיד רק שלוש תשובות לכל המשאלות שלנו: "כן", "כן, אבל לא עכשיו" ו"לא, כי יש לי רעיון הרבה יותר טוב בשבילך".
איזה יפה?
נא להמתין לטעינת התגובות
