מי יהיה היורש
קשה להיכנס לנעליים הגדולות שהשאיר הרב כדורי. רשימת המועמדים ארוכה: הרבנים אליהו, בצרי, שמואלי והלל, בנו דוד כדורי, ה"רנטגן" מנתיבות או אחד הבאבות. אבל מאבק הירושה קצת מיותר. הציבור ידבק במי שישכנע שהוא מסוגל לרפא חולים ולזווג זיווגים
את העבודה העיקרית עשו יותר מ-200 אלף איש, על פי הערכות המשטרה, שהגיעו ללוויה הענקית, חשובי הרבנים שהשתתפו בה והדגישו כי מדובר ב"גאון בנסתר ובנגלה", נאום ההספד של נשיא המדינה משה קצב - "הסתלקה מאיתנו אחת הדמויות הדגולות בתולדותינו" - והשידור החי בטלוויזיה. ולא פחות חשוב מכך: העובדה שפטירתו של זקן המקובלים תפסה את הכותרות הראשיות בביטאונים החרדיים האשכנזיים הרשמיים - "המודיע" החסידי ו"יתד נאמן" הליטאי. הרב כדורי, שזכה ללא מעט זלזול בחייו, כמעט והיה במותו לקונצנזוס לאומי חוצה מחנות.
מאבק הירושה כבר נפתח. לא ברור איך נלחמים על ירושה כזו. מספרים שלפני 150 שנה, כשנפטר אחד האדמו"רים באירופה שנודע כבעל מופתים מדהימים, התפתח ויכוח מי יירש אותו. הנאבקים ביקשו מהאדמו"ר מצאנז, ה"דברי חיים", להכריע בסוגיה. מתשובת האדמו"ר עלה כי הוא ראה בשאלה עניין מגוחך והעריך כי גם אם הוא יקבע מי היורש, הציבור לא בהכרח ילך אליו - היורש יהיה מי שיצליח לעשות מופתים כמו האדמו"ר המנוח. "אין בזה שום ירושה - רק מעשיו יקרבו ומעשיו ירחקו", אמר.
כך גם כאן. כוחו של הרב כדורי נבע מהאמונה הפשוטה שהתפשטה מפה לאוזן כי בכוחו לחולל נסים. אפשר לרשת את מבנה הישיבה, אולי אפילו את התואר "היורש", אבל הציבור יישאב אל מי שישכנע כי הוא מסוגל לרפא חולים, לפקוד עקרות, לזווג זיווגים וכו', או למי שיתמזל מזלו וסטטיסטית יצליח ביותר מקרים. אם זה לא יעבוד, גם היחצנים הכי טובים בעולם לא יצליחו לעבוד על הציבור עד כדי כך שמישהו יהפוך לרב כדורי.
ובכל זאת, בישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שבראשה עמד הרב כדורי, ניתן היה לראות כבר בראשית ימי השבעה את בנו של הרב כדורי, הרב דוד כדורי, בן 73, יושב על כיסאו סמוך לארון הקודש ואנשי החצר החלו את ההכנות למעמד הכתרתו כיורש של אביו. שמעון מלול, מזכירו של הרב כדורי, הכחיש בכעס ובחריפות את השמועות שהגיעו מסביבתו של הרב בניהו שמואלי כאילו הרב כדורי העביר לו את סודות הקבלה והתעקש: "הרב השאיר לבנו רבי דוד את הספר (מחברת עבה בכתב ידו של הרב כדורי עם סודות קבליים) ואת כל נוסחאות הקמעות: קמע של המחלה (שם קוד למחלת הסרטן-א"ב), קמע של זיווג, קמע של הולדת ילדים, קמע של אישה שהלכה עם גוי, קמע של איומים, קמע של דיכאון, קמע של פחדים, קמע של סוכרת, קמע לכל דבר".
בחצרו של הרב כדורי עוד לא עיכלו שבש"ס מסתמנת מגמה לבנות את הרב בניהו שמואלי, בסך הכל בן 44, כיורש. רמזים ברורים בנושא הועברו לביטאון ש"ס "יום ליום", ובחוברת המיוחדת שהוציא העיתון לזכר הרב כדורי מובלטות תמונתו ודמותו של הרב בניהו כתלמידו של הרב כדורי. הרב בניהו עצמו אמר השבוע למקורביו: "הרב כדורי הוא איש כל כך גדול. אני יכול להיכנס לנעליים שלו?".
דמות נוספת המוזכרת שוב ושוב כיורשת פוטנציאלית היא זו של הרב דוד בצרי, בן 66, ראש ישיבת המקובלים "השלום" בירושלים, המכונה "גדול המקובלים העיוניים". בנו הרב יצחק בצרי התחנן השבוע להוציא את שם אביו מרשימת המועמדים לרשת את הרב כדורי והצהיר כי גם מבחינה פוליטית "אבא מעולם לא תמך בש"ס ולעולם לא יתמוך בש"ס".
בעולם הקבלה הספרדי יש לא מעט שמות בולטים בתחום המיסטיקה, בראשם זה של הרב הספרדי הראשי לשעבר הרב מרדכי אליהו, בן 76, הנחשב גם לפוסק חשוב וגם למקובל ענק. השבוע, בהילולה לזכרו של הבאבא סאלי בנתיבות, הרב הספרדי הראשי הרב שלמה עמאר הגדיר אותו "המקובל האלוהי". הרב כדורי למד קבלה אצל אביו הרב סלמן אליהו, ורבנים כמו הרב בניהו שמואלי והרב דוד בצרי ראו עצמם כתלמידיו. השאלות ההלכתיות באשר למועד קבורתו של הרב כדורי הופנו לפסיקתו ההלכתית.
גם מגזרת הבאבות יש מי שיוכלו למלא את הוואקום שנוצר עם פטירתו של המפורסם במקובלים. בולטים במיוחד ענפי משפחת הבאבא סאלי - "האבוחצירות": רבי אלעזר אבוחצירא, רבי דוד אבוחצירא והבאבא ברוך - הרב ברוך אבוחצירא. בתחום הקבלה העיונית ימשיך לזהור הרב יעקב הלל, ראש ישיבת "אהבת שלום",
אבל עם כל הכבוד לקבלה העיונית, לשליטה התאורטית במכמני ספר הזוהר, קבלת האר"י, ספרי הרמח"ל (הרב משה חיים לוצאטו), קבלת הגר"א (הגאון מוילנה) ותורת הרש"ש (רבי שלום שרעבי), הדבר האמיתי שהציבור מחפש הוא קבלה מעשית. יש שיגידו שמדובר פשוט באמונה במאגיה, או ליתר דיוק בתאורגיה - יכולת להשפיע על כוחות האל ולהפעיל אותם לטובתך. האמצעי העיקרי: ידע ושימוש נכון בשמות הקודש הנסתרים של הקב"ה ובשמות המלאכים על ידי השבעתם.
בפני מי ששולט בשמות עומדות אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות. הוא יכול להכריח מלאכים לגלות לו סודות בענייני פרנסה, לגרש ג'וקים מהבית, להוציא דיבוקים, כל מה שתרצו. המקובלים מספרים כי רבי עקיבא ורבי ישמעאל, למשל, השתמשו בהשבעות מלאכים כדי לשפר את יכולת הלימוד והזיכרון שלהם, ונאחזים בעדויות של הרשב"א כי הכיר אדם לא חכם במיוחד, שבכוח שם סודי שידע הצליח לדרוש דרשות מופלאות, ואדם אחר שעל ידי שם היה גורם שהקיר ישמיע דרשות פלאיות. הם גם מוסיפים כי תפילותיו של מי שיודע את שמות הקודש מתקבלות יותר משל כל אחד אחר.
הקבלה המעשית נאסרה כבר על ידי האר"י. הרב כדורי נהג להסביר כי מה שהוא עושה, ובכלל זה הקמעות, אינו קבלה מעשית, שכן אינו משביע את המלאכים אלא רק מבקש מהם. והמלאכים? רק משום שהוא כל כך זקן ולא נעים להם, הם מקשיבים לו. יכול להיות שהיורש יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לענות תשובה כזאת.
מקובל ירושלמי חשוב ישב ביום רביעי בשעות הבוקר המאוחרות באחת הישיבות בעיר והתגלה כאגוז קשה לפיצוח למי שביקש לשוחח עימו בענייני קבלה. הוא היה טרוד וכאוב בשל האירועים האלימים שהתרחשו באותה שעה במאחז עמונה בין שוטרים לציונים קיצוניים. הוא הסביר כי הדברים לא מסתדרים עם תפישת הנשמות על פי הקבלה. בין היתר סיפר כי פעם שמע מהרב כדורי, בשם מקובל קדום יותר, תשובה על התהייה התאולוגית העצומה שהתנועה הציונית החילונית הציפה: "איך יכול לקרות כזה דבר בנשמה, שיש חילונים שלא שומרים שבת, אבל מוכנים למות בשביל מצוות יישוב ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית?". התשובה שציטט הרב כדורי היתה שאולי נשמות הציונים החילוניים שהקריבו את נפשם למען ארץ ישראל הן גלגול נשמות של יהודים שחטאו בחטא המרגלים ולא רצו בארץ ישראל וכעת נשמתם מתקנת את החטא.
המקובל ביקש לברר אם אכן שוטרים בוגרים בתפקיד הכו קשות באלות צעירים וצעירות בעמונה. זה נשמע לו פלא. הוא הסביר כי גם זה לא מסתדר עם התפישה הקבלית על אודות הנשמה יהודית. "בשעה שהשוטר מרים את האלה להכות יהודי עלולה נשמתו להתחלף לנשמת שונא ישראל", אמר והביע חשש כי "השוטר המכה עלול להישאר עם הנשמה הזאת". הוא דחה את ההסתייגויות והתעקש כי אינו מוצא הסבר קבלי אחר.
למקובל לא היה מענה גם לבקשה האישית שמא יש באמתחתו תיקון לנשמתו של העיתונאי הישראלי המשוחח עימו, שבאופן רשמי מגנה באמת בכל פה את התנהגותם של המתנחלים בעמונה, אבל בלבו פנימה לא מצליח לגרש את המחשבה הנוראית שישראל הנאורה שלו (כאילו) הפכה למדינה שומרת מסורת - מסורת אירופית עתיקה של רדיפת והשנאת אנשים בעלי חזות יהודית. תיקון למי שלמרות כל המאמצים לא מצליח לגרש את הקול הפנימי שלוחש לו משהו מסורבל וקיטשי כמו "ובעמונה נקהלו נערים ונערות יהודים אמיצים לעמוד על נפשם", ופשוט לא מצליח להדחיק את התחושה שנשמתו יוצאת אליהם, בוכה איתם, מחבקת אותם ומדממת איתם.
avishay@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
