טראפלס רום וצימוקים טעים ביותר
(ועוד דברים ששווה לדעת)
חומרים:
100 גרם צימוקים לבנים גדולים
300 מיליטר (1/2 1 כוס ) רום איכותי (מומלץ Nagrita Rhum הצרפתי)
30 גרם סוכר (2 כפות מחוקות)
150 מיליטר שמנת מתוקה
1 כפית מחוקה אבקת קפה נמס (מומלץ "פלטיניום" של עלית)
300 גרם שוקולד מריר איכותי. במתכון זה יש להשתמש בשוקולד עם מקסימום 60% מוצקי קקאו, ולא יותר (שוקולד "קורינט" 58% להשיג בבוטיק).
1 כף ברנדי (ולא לוותר על זה)
אבקת קקאו לא ממותקת, כהה, איכותית (להשיג בחנויות לצורכי קונדיטוריה או בבוטיק)
שלב ראשון:
1. מביאים לרתיחה בסיר בינוני את הצימוקים, הרום והסוכר. מרתיחים כשלוש דקות.
2. רק מי שיודע איך עושים את זה - שיעשה את השלב המקצועני הבא! כשמכבים את האש, מבעירים את הרום למספר שניות ואז מכבים אותו עם המכסה. מקרבים גפרור לשטח פני הרום ומדליקים את הרום ("פלמבה"), זהירות! כל פנים הסיר כאילו עולה בלהבות, ואז מכבים עם מכסה הסיר. זה נותן עוד בן-טעם נהדר. מי שלא מאומן בפעולה זו שיוותר. זה יעבור גם בלי.
3. מכסים את הסיר ומשהים שש שעות לפחות.
4. בתום ההשריה מסננים את הצימוקים מהרום.
שלב שני:
שופכים בסיר אחר את השמנת המתוקה, מוסיפים לה את כפית הקפה הנמס ומביאים לרתיחה. לאחר הרתיחה מצננים במשך 15 דקות.
שלב שלישי:
1. שמים בסיר שלישי את השוקולד שבור לקוביות.
2. שופכים את השמנת החמה על קוביות השוקולד ומערבבים היטב (לא על האש!) עד שלא נותרים גושי שוקולד בתערובת והכל הופך לעיסה אחידה.
3. מוסיפים את הצימוקים המסוננים מההשריה לתוך תערובת השמנת-שוקולד.
4. לשדרוג הטעם, מוסיפים כף ברנדי משובח.
5. נותנים לתערובת להתקרר במקרר עד שהמרקם מתקשה ונוח לגלגול (כחצי שעה). עובדים עם כפפות ניילון ומגלגלים כדורים קטנים (בגודל של אגוז פקאן). כל חמישה כדורונים מגלגלים באבקת הקקאו המשובח. אם הכדורונים לא קשים מספיק (מהקור), הם יספגו יותר מדי אבקת קקאו. שימו לב שכשאתם מגלגלים אותם בקקאו הם די קשים/קרים.
גימור לממהרים
מגלגלים את הטראפלס באבקת קקאו וזה נהדר גם ככה.
גימור למהדרים, כמו בבוטיק מקצועני
מטמפררים 200 גרם שוקולד מריר עד 60 אחוז מוצקי קקאו. איך מטמפררים?
כשעובדים עם שוקולד ורוצים לקבל שוקולד מבריק ומוצק (למשל לציפוי של טראפלס), חייבים להעביר אותו תהליך של טמפרור. בטמפרור (מלשון טמפרטורה) אנחנו למעשה ממיסים את השוקולד לטמפרטורה של 50 מעלות ולאחר מכן מקררים אותו לטמפרטורה של 30 מעלות תוך כדי ערבוב.
בדרך המסורתית היו שופכים את השוקולד המומס על משטח עבודה קריר (למשל על שיש), ומערבבים אותו באמצעות שפכטלים עד שהוא מגיע לטמפרטורה של 30 מעלות.
אבל בדרך הקצרה (שגם היא טובה!) ממיסים שני שליש מהשוקולד ב"בן מארי" (שיטת המסה של סיר על סיר עם אדים) עד לטמפרטורה של 50 מעלות (להשתמש במדחום שוקולד!).
במהלך הטמפרור חשוב מאוד לערבב את השוקולד, ולכן לא מומלץ להמיס את השוקולד ולאחר מכן לתת לו להצטנן בקערה ללא ערבוב. שופכים את השוקולד המטומפרר (שהגיע ל-30 מעלות) למגש שטוח. בצלחת שטוחה אחרת מכינים אבקת קקאו. מגלגלים את כדורוני השוקולד בתוך השוקולד המטומפרר ל-30 מעלות, מחכים מספר שניות ומעבירים לצלחת עם הקקאו לגלגול נוסף בקקאו. ככה מתקבלים כדורוני טראפלס מצופים שוקולד מריר ואבקת קקאו.
הקושי של הטראפלס בא מהשוקולד, הרכות באה מהשמנת. מי שרוצה דרגת קושי אחרת (למה? למה? המתכון הזה מושלם!) מוזמן לשחק ביחס שבין שני המרכיבים הללו.
הספר "כמו גחליליות", מאת נורית מץ (054-4299341) בהוצאת מעריב כתר, הוא רומן המסתמן כספר פולחן בקרב התרמילאים והטרקיסטים. הוא נכתב לאחר שלוש שנות מסע של המחברת (שאליו יצאה לאחר מותו של אחיה יחידה ממנת יתר) בקרב מכורים לסם. סיפור בגוף ראשון, בשפה פשוטה ביותר, המתאר את הדרך שעובר ילד בן 13 מבית רגיל, שהתחיל לקחת את שאכטת המריחואנה הראשונה שלו עם חבורת בני גילו.
הקורא מלווה את הידרדרותו של הגיבור עד אמצע שנות העשרים לחייו ועובר כמעט בכל התחנות האפשריות: בתים עשירים/עניים/חמים/הרוסים, סחר, הסלקה, מעברים בין הסמים השונים, תופעות, סימנים, מעצרים, גניבות, שקרים, תינוקת מכורה, זנות, אורגיה בשנטיפי, תרמילאים ועוד.
החשיבות של הספר היא במידע הרב על העולם האכזרי הזה, שכל הורה ואדם "נורמטיבי" נחשף אליו מתוך העולם המוגן שלו. המידע חשוב לא רק לשכונות נחשלות ושכוחות אל, אלא כמעט לכל בית שיש בו ילדים, נערים מתבגרים ובני 20.
כי לסמים אין דת, גזע, מין, ומתברר שגם לא גיל. התפשטותם, אם דרך המעגלים הצמודים לנו או הרחוקים מאיתנו, פוגעת בכולנו.
"כמו גחליליות" לא יעצור את המגיפה, אבל הערך המוסף שלו הוא בהבנת הבעיה ללא שיפוטיות. הנגזרת של אותה הבנה היא הבחירה אם להיות או לא להיות כמו גחליליות, והיא של כל אחד מאיתנו. ולמה דווקא "כמו גחליליות"? כי מסתבר שה"אור" המוקרן מגופן מקורו בחומר כימי המצוי בתוכן, בדיוק כמו הסם שבמוח, שגורם לכל ה"אור" הגדול הזה.
הספר עובר מיד ליד בין התרמילאים שנוסעים להודו, ובין הטרקיסטים של דרום אמריקה, שבולעים אותו בנשימה עצורה. יש לו תמיכה בבתי הספר (בחטיבת קלמן שברמת השרון הוכנס הספר כספר קריאה למערכת הלימודים), וכן הוכנס לאתרי האינטרנט.
המחברת מקווה שהספר יומחז, יוסרט ויתורגם גם לאוכלוסייה הרוסית, הערבית והאתיופית. בינתיים היא ממשיכה להרצות בצבא ובבתי הכלא (שהוא מקום מצוין לשינוי עמדות, במיוחד למכורים או לסוחרי סמים בגמילה הפותחים דרך חדשה).
ומבחינת כולנו, טפטוף המסר חייב להיות תמידי: לא רק ביום הסם ובשבוע הסם, אלא דקה לדקה שתחוברנה לכל שעה ושייצרו יחד גשם של מודעות ושל בחירה ללא סם.
"המפיקים". קומדיה גאונית מאת מל ברוקס בתאטרון הקאמרי. חברים, זו אחת ההצגות היותר מצחיקות ומהנות שמוצגות כעת על בימותינו. ראיתי את ההצגה הזו בלונדון, נהניתי בצורה מטורפת, וחוץ מהעובדה שההפקה היא די אחידה במובן התפאורה והתלבושות, שזה כבר שיחוק, השחקנים שלנו פצצה, פשוט פצצה. זה לא שאין לנו במה להתבייש, זה שיש לנו במה להתגאות! ! ! בכולם בכולם. בשלמה בר-אבא ובדרור קרן המצוינים, באיציק כהן תופעת הטבע, באלי גורנשטיין שמביא אותה בכמה נומרים מצחיקים שמאיימים לגנוב את ההצגה, בעידן אלתרמן ההורס, בהילה עופר הסקסית, ובעוד רבים וטובים שמעבירים לנו ערב מהנה בצורה בלתי רגילה. התרגום המופלא הוא של דן אלמגור, והבימוי הנהדר של מיכה לבינסון. אסור להחמיץ!
אל תגיד לאלוהים כמה הצרות שלך גדולות - תגיד לצרות שלך כמה אלוהים גדול!
נא להמתין לטעינת התגובות
