בלק ג'ק
הלוביסט החרדי ג'ק אברמוף השקיע את המיליונים שקיבל מהאינדיאנים בעצמו ובפינוק בכירים בממשל, כולל את הנשיא בוש. כולם משקשקים ממה שיספר
כל זאת, בניסיון נואש לעצור את כרכרת חיסול החשבונות של לקוחותיו האינדיאנים, אלה ששילמו לו בין 2002 ל-2004 בלבד כ-50 מיליון דולר כדי שישכנע את חבריו הרבים בוושינגטון שלא ימסו את הרווחים שלהם מבתי ההימורים שבבעלותם (רבים מהשבטים בדרום ארצות הברית מחזיקים בזכיונות להפעלת בתי קזינו בשטחי השמורות שלהם כפיצוי מאמריקה הלבנה על ששחטה להם את הצורה לפני כ-350 שנה).
במקום זה השתמש אברמוף ברוב הכסף כדי להקים שתי מסעדות, לקנות חברת יאכטות בפלורידה, לנסוע לסקוטלנד לשחק גולף במטוס פרטי עם חברי קונגרס ימנים, לדחוס סטייקים משובחים על חשבונו במורד גרונם של בכירי המפלגה הרפובליקנית, לקנות ג'יפ וכוונות צלפים לחברו הטוב שמואל בן-צבי מההתנחלות בית"ר עלית, כל זאת כדי "להיפטר מהחולדות הערביות האלה".
בין לבין תרם אברמוף, יהודי חרדי, סכומים שנעו בין 28 ל-101 אלף דולר לקמפיינים פוליטיים של חברים טובים ברחבי די-סי. בין השאר באמצעות העסקת נשותיהם במשרות קש. למשל, רעייתו של מנהיג הרוב הרפוליקני בבית הנבחרים טום דיליי, שהתפטר לפני כמה שבועות בבושת פנים גדולה. דיליי קיבל מאברמוף 30.5 אלף דולר.
מה שמסביר, כמובן, מדוע בשלב זה של חייו, כלומר אי שם ב-2004, רצו האינדיאנים משבט קושאטה מלואיזיאנה ומטקסס, משבט צ'וקטו ממיסיסיפי ומשבט צ'יפווה ממישיגן דבר אחד בלבד מג'ק אברמוף, שגרירם לשעבר במסדרונות הכוח: את קרקפתו היהודית, ששורטטה באופן נוח כל כך על פדחתו באמצעות כיפת משי שחורה.
"זה היה לא ייאמן", נזכר הידיד לשעבר מוושינגטון, הדובר עברית שעיצוריה משומנים במבטא אמריקני. הוא בא אל אברמוף כדי לשאול אותו מה הוא חושב על הפוליטיקה בישראל. כלומר, האם היה מעניין אותו לעזור לא רק לאינדיאנים ולרפובליקנים, אלא גם לפוליטיקאים מכנען. "כבר בפגישה הראשונה", הוא מספר, "אברמוף סיפר לי את כל הדברים האלה, שאחרי זה התפרסמו ב'וושינגטון פוסט': על זה שהוא לוקח חברי קונגרס לטיולי גולף באנגליה, ועל זה שהוא עובד עם האינדיאנים שמשלמים לו המון המון כסף, ועל זה שהוא סידר לאיזה חבר שלו שעובד בחברת היי-טק ישראלית להתקין אנטנות סלולריות בבניין הסנאט. הוא אפילו סיפר שיש לו איזה חבר שגר בבית"ר עלית ושהוא שלח לו אפודים וכוונות של רובה. את כל זה הוא סיפר לי כבר בפגישה הראשונה! מה עבר לו בראש? אני לא יודע. הוא כנראה חשב שזה בהתאם לכללי המשחק של הפוליטיקה הוושינגטונית".
לשאלת הידיד האם יסכים לסייע לפוליטיקאים ישראלים בנוסף לאינדיאנים בעלי קזינו, אברמוף השיב שאין לו מניעה עקרונית, אך ש"התעריף שלו הוא 150 אלף דולר לחודש, מינימום", ושהוא איננו חושב שיש בישראל פוליטיקאים המסוגלים לשלם את זה (אברמוף לא הכיר את גאידמק). הוא הוסיף שמגרש המשחקים שלו איננו רצועת החוף הזעירה בין ים סוף לים התיכון, אלא רצועת היבשה הצרה עוד יותר בין
אברמוף נהג לשבת בשולחן מספר 40. האורחים שלו, כולל הבכיר שבהם, מנהיג הרוב הרפובליקני דיליי, מוקמו בשולחן מספר שש. את החשבון שילמו האינדיאנים מטקסס, ממישיגן, ממיסיסיפי ומלואיזיאנה.
בדצמבר 2005 פרסמו סוזן שמידט וג'יימס גרימאלדי מה"וושינגטון פוסט" את קוטרם המדויק של שקי הדולרים ששונעו מבתי הקזינו האינדיאנים למשרד הוושינגטוני של אברמוף במשך כשלוש שנים. הם דיווחו כמה קיבל, מה עשה עם הכסף, מה לא עשה עם הכסף ומי נהנה מהכסף במקום האינדיאנים, כלומר מי בדיוק במפלגה הרפובליקנית.
הרשימה כוללת כ-18 חברי קונגרס והרבה הרבה חברים, בין השאר מהחוגים הנוצרים-אוונגליסטים (שרבים מהם מתנגדים להימורים, אבל זה סיפור אחר). היא כללה גם את הנשיא בוש, את איש הקונגרס הרפובליקני מאוהיו בוב ניי, את איש הקונגרס הרפובליקני מאריזונה ג'יי-די הייוורת וחברי קונגרס נוספים, ביניהם שישה דמוקרטים, העסוקים מאז בחיזור נואש וקומי כמעט אחרי ארגוני צדקה ברחבי ארצות הברית שיואילו לקבל מהם תרומות פרטיות על חשבון הכסף שקיבלו מאברמוף.
את 6,000 הדולר שקיבל מטה הבחירות של הנשיא בוש מאברמוף באופן אישי יתרמו הנשיא ורעייתו ל"ארגון הלב האמריקני", כך הודיע לאחרונה דובר הבית הלבן. את יתרת 94 אלף הדולר שגייס אברמוף מתורמים אחרים ב-2004 "החליטו הנשיא ורעייתו לא להחזיר". גם את זה הכריז דובר הבית הלבן. הוא הוסיף כי "הנשיא איננו זוכר שנפגש עם מיסטר אברמוף", הצהרה שגרמה לנשיא להיראות כמו חולה אלצהיימר כאשר התפרסם בסי-בי-אס בשבוע שעבר כי "קיימות לפחות חצי תריסר תמונות שבהן נראים הנשיא ואברמוף יחד".
חמושים בתכתובות אי-מייל בין אברמוף לקולגות שונים, שנמסרו להם מוועדת הסנאט הרלוונטית לענייני אינדיאנים (שהעומד בראשה הוא ג'ון מקיין הרפובליקני מאריזונה, הרואה את עצמו כמועמד לנשיאות ב-2008 ושהרוויח מהפרשה הזו היות שסילקה מהמפה הפוליטית את יריביו האפשריים) פרסמו שמידט וגרימאלדי מה"פוסט" מה בדיוק חשב אברמוף על מי שמילא עבורו את טנק הדלק של מטוסו הפרטי, שלא לדבר על הב-מ-וו השחורה שלו, המחוברת למערכת ניווט לוויינית.
"אני אוהב את החבר'ה האלה" (האינדיאנים - ב.ג), כתב אברמוף לשותפו יפה הבלורית והכל-אמריקני מייקל סקנלון, הנבל השני בסיפור הזה. "הם טיפשים גמורים... מפגרים לגמרי". "הם היצורים הכי מפגרים עלי אדמות - וזה בטוח", כתב אברמוף באי-מייל אחר. "...אנחנו הולכים להרוויח דולרים רציניים מהקופים האלה!!". את שארית התוכן של תיבת הדואר היוצא של אברמוף תמצאו בעמודים הבאים. את חלקם מומלץ לקרוא מבין האצבעות המכסות למחצה את העיניים.
ב-3 בינואר 2006 יצא אברמוף משערי בית המשפט הפדרלי בוושינגטון והניח לעורך דינו אייב לואל לאשר לעיתונות האמריקנית כי "מיסטר אברמוף חתם על עסקת טיעון עם המדינה". הוא הודה כי בין 2001 ל-2004 גבה כ-14.7 מיליון דולר משבט האינדיאנים במיסיסיפי, כ-30 מיליון דולרים משבט האינדיאנים בלואיזיאנה, כ-3.5 מיליון דולר משבט האינדיאנים במישיגן וכ-4.2 מיליון דולרים משבט האינדיאנים בטקסס.
למחרת התפרסמה תמונתו של אברמוף היוצא מבית המשפט הפדרלי בוושינגטון. היא השיקה דיונים רבים יותר מאשר סעיפי עסקת הטיעון. הסיבה: אברמוף בחר להתלבש כמו גנגסטר זעוף מבע מתוך סרט פילם נואר משנות הארבעים, או כמו ברטולד ברכט אחרי חזרה רעה במיוחד של "אופרה בגרוש", או כמו קלפטומן שיצא מחנות שעונים ומחזיק כעת את אבזם חגורתו כדי שהשעונים לא ייפלו ממעיל הגשם.
האמת על אודות הגרדרובה המשונה, שאותה החמיצו כל העיתונאים האמריקנים בלי יוצא מן הכלל, היא הרבה פחות משעשעת והרבה יותר שוברת לב: אברמוף חזר ללבוש את כיפת המשי שלו זמן קצר אחרי שחייו הציבוריים התנפצו כמו ניאון. כמי שידע דבר או שניים על התקשורת האמריקנית, הוא לא רצה שעל העמוד הראשון של ה"פוסט" וה"טיימס" למחרת תתנוסס תמונת יהודי חבוש בכיפת משי שחורה מעל לכיתוב "האיש המושחת ביותר בוושינגטון", שתתורגם מיד במדינות כמו מיסיסיפי, טקסס ומישיגן לכותרות כגון "אמרנו לכם שהיהודים גנבים. תהרגו אותם יחד עם השחורים!".
במילים אחרות, אברמוף התלבש במתכוון כמו אל קאפונה של שדרות קיי רגע לפני שיצא מבית המשפט הפדרלי, כדי לחוס על שמה הטוב של הקהילה היהודית-אורתודוקסית בוושינגטון, שאליה הצטרף כאשר חזר בתשובה בגיל 12 אחרי צפייה ב"כנר על הגג", ושממנה פרש אי שם בתחילת המאה ה-21, כאשר השתכנע שהוא-הוא האלוהים של עולם הלוביסטים האמריקני. לראייה, הצפיפות במסדרון שהוביל ב-2001 למשרדו, שהיה מלא באנשים שהיו חייבים, אבל ממש חייבים, "לדבר עם ג'ק".
במאי 2005 זה כבר נראה אחרת. "ההתרסקות שלי", אמר אברמוף לכתב ה"ניו יורק טיימס" מייקל קרולי במסגרת הראיון הבודד שהעניק מאז ששם משפחתו הפך לקללה, "היא בעלת ממדים תנ"כיים. אני מרגיש כמו איוב".
שמואל בן-צבי וג'ק אברמוף הכירו מתישהו בקליפורניה. כמה עשרות שנים אחרי שבילו ביחד בחוף המערבי כתב בן-צבי לאברמוף מהגדה המערבית, כדי שישלח לו חיזוקים. פיננסיים, הכוונה. באחד האי-מיילים השווה את חברון לבוורלי הילס, מה שמעיד, לכל הפחות, כי בן-צבי מזמן לא היה בבוורלי הילס (או לחלופין שבילה זמן רב מדי בחברון).
האי-מייל הראשון מבן-צבי לאברמוף נשלח ב-19 בספטמבר 2001. הוא נפתח בראשי התיבות BH, דהיינו "בעזרת השם". "השגחה פרטית שוב מתרחשת! ", כתב בן-צבי. "קיבלתי הרגע את האי-מייל הבא מואדים ברוסיה: 'שמואל היקר, על סמך ניסיון עם לקוחות קודמים, אנו יכולים לקבוע כי זמן המשלוח של TN-4604MT thermal visor הוא בערך חצי שנה אחרי חתימת החוזה. כלומר, בסביבות מרס-אפריל. ואדים'".
ה-TN-4604MT הן כוונות תרמיות שנקנו על ידי אברמוף, לבקשת בן-צבי, כדי להקל עליו את מלחמתו ב"חולדות הערביות", בלשונו. אברמוף שילם על הכוונות האלה 28 אלף דולר. "אשלח לך מכתב", הציע בן-צבי מלא התושייה, "שבו אצהיר שאני קונה את הציוד הזה עבור צה"ל, ובאותו זמן אשיג מכתב חתום מהמפקד של גדוד הצנחנים 890, ששם יהיה כתוב 'לכל מאן דבעי, מר שמואל בן-צבי קונה את הציוד התרמי עבורנו...' אחרי זה אפשר יהיה ללכת גם ליצרנים Raytheon ו-Flir (ליד בוסטון). אז גם נוכל לקבל אישור ממחלקת המדינה. ברוך השם". שמו של מפקד גדוד הצנחנים, שהיה אמור לסייע לבן-צבי לרמות את אמריקה איננו מוזכר.
"לא ישנתי הלילה", כתב בן-צבי לאברמוף כמה שבועות לאחר מכן, באוקטובר 2001, עדיין נרעש מהתקפת אל-קאעידה על מגדלי התאומים. "נכנסתי הביתה בשלוש וחצי בבוקר ובדקתי אי-מיילים. עשיתי קפה ויצאתי החוצה עד שעלתה השמש... נכנסנו שוב לבית ג'אלה, הבנים מהכיתה שלי העמידו עמדות צלפים וחיפו על שאר הגדוד, שנכנס פנימה. בשתיים בבוקר אני מקבל שיחות לנייד שלי: 'שמואל! שמעת את הירייה הזאת? זה עבר מעל הראש שלי!'. אני מסתכל על צוריאל, ואני לא רואה אותו. הם למדו להכין חליפות הסוואה בסדנה שלי. הייתי גאה. אני מקווה שלא ניסוג כל כך מהר. קרוב לוודאי שניכנס גם לאבו סנאנא בחברון. כל זה קורה בשטח שקטן יותר מבוורלי הילס, כלומר חמישה מיילים רבועים.
"אגב, קצין הצנחנים שאתה רואה בתמונה (שצורפה ככל הנראה לאי-מייל - ב.ג) הוא מי שממונה על השטח שלנו. הוא מאוד שמח שיש לו את הציוד התרמי. הוא אמר לי שמה שאנחנו מנסים לעשות ייקח המון זמן ושאולי כדאי שנשתמש בכתובת של הצבא. או אפילו לבקש מאיזה סגן אלוף או גבוה מזה לחתום על זה. אבל אמרתי לו שבמקום לטלטל את הסירה פשוט נלך עם מרינה (הספקים הרוסים - ב.ג). הכל יהיה בסדר, בעזרת השם. אגב, עם כל מה שקורה אצלכם עכשיו, אולי תהיו יותר בטוחים פה מאשר שם?".
"אחי", השיב אברמוף לבן-צבי באוגוסט 2002 באי-מייל שכותרתו "סדנת צלפים ליחידה 202". "אם היו לנו עוד תריסר כמוך החולדות כבר היו גמורות".
עברו כמה שבועות. אברמוף החליט לקנות לידידו איש הגרילה ג'יפ. בן-צבי השיב: "BH. בהתחלה הסיבה שקניתי מצלמה דיגיטלית היתה כדי לצלם ערבים שיורים עלינו או שחותכים את גדר הביטחון, כדי שאוכל לתת את התמונות למשטרה. זה עבד, אבל המשטרה והחיילים לא הסכימו להסתכל על התמונות האלה, עד שכבר היה מאוחר מדי. עכשיו, כשיש לי גלגלים, אוכל להיות הרבה יותר אפקטיבי! אתה עשית את זה למעני, אח שלי! זה ממלא אותי בחיים חדשים... אני מרגיש כמו מפקדי הטנקים ביום כיפור. כשהם שמעו שהתגבורות בדרך הם הרימו את המושבים שלהם מחוץ לצריח של הטנק ונעו קדימה".
נסיונותינו ליצור קשר עם בן-צבי בבית"ר עלית עלו בתוהו.
אם תפתחו את גולגולתו של לוביסט עם פלאייר יבקע ממנו המונולוג הבא: "זה לא שוחד מה שעשיתי הרגע, הו לא לא. זה פשוט שהתקשורת עושה מכל דבר שערורייה, אז צריך לעבוד מתחת לשולחן. בסך הכל, אני מאמין באג'נדה הפוליטית הזו, הו כן כן. וגם הפוליטיקאי הזה מאמין לאג'נדה הזו, זאת אומרת, אחרי ששכנעתי אותו שיש בה טעם. אז למה שלא אשלם לו? למה שלא יצביע עבור האג'נדה שבה הוא מאמין? זה לא שוחד, נשבע לכם! זה בסך הכל פוליטיקה".
זה שקר כמובן. לוביסט הוא שם תואר מנומס לבלדר שוחד, שחליפתו המוקפדת, שנקנתה בכספי לקוחותיו, מעניקה לו חזות מהוגנת, לכל הפחות יחסית ללקוחותיו שאינם רוצים, או שאינם יכולים, או שמפחדים, להיכנס בעצמם ללשכתו של פוליטיקאי איקס ולשים על השולחן שקיק קטיפה מלאה ביהלומים. מהבחינה הזו אין הבדל בין וושינגטון לירושלים לטימבוקטו.
אברמוף האמין בנוסחה הזו. גם איטליה פדריצ'י האמינה בנוסחה הזאת. פדריצ'י עמדה לפני כארבע שנים בראש "המועצה הרפובליקנית לענייני איכות סביבה" (CREA), ארגון מפוקפק למחצה שמטרתו האמיתית היתה לסייע לנשיא בוש לקצוץ את שורשיהם של הארגונים הירוקים, בייחוד אלו המקורבים לשמאל האמריקני או למפלגות העצמאיות, בשליחות תעשיות הנפט, הכימיה, הכלור והתרופות.
פדריצ'י והארגון שלה היו מקורבים לשרת הפנים של בוש, גייל נורטון. אברמוף השתמש בפדריצ'י כדי להגיע לנורטון בשליחות האינדיאנים ממיסיסיפי, שמימנו את תרומותיו הברוניות של אברמוף ל-CREA כמו גם את כרטיסי הפוטבול שנהג לשלוח לפדריצ'י. פדריצ'י, ברקודה פוליטית לא קטנה בפני עצמה, השתמשה באברמוף בשביל לנפח את החשבונות של CREA וגם כדי לחבב את עצמה על שרת הפנים בדרך לקריירה ציבורית מרהיבה בשירות המפלגה הרפובליקנית ואמריקה.
"ג'ק היקר", כתבה פדריצ'י לאברמוף בסוף ינואר 2001. "אני כל כך מעריכה את הצעותיך הנדיבות ביחס ל-CREA. אני עובדת על מסמך של אסטרטגיה ופעולות...". "וואו! ", השיב אברמוף. "זה יהיה אדיר! תודה על הכל... אני כל כך שמח שאנחנו עובדים ביחד. אגב, תודיעי לי אם את רוצה שאכסה את הוצאות קבלת הפנים עם השרה".
"אחרי שלקחתי את המעיל שלי", כתבה פדריצ'י בתחילת מרס, שעות ספורות אחרי ארוחת בוקר עם אברמוף ועם עוזר שרת הפנים סטיב גריילס, "חלקתי מונית עם סטיב. הוא מאוד נהנה לפגוש אותך ואסיר תודה על הייעוץ האסטרטגי בקשר ל-BIA (המשרד לענייני אינדיאנים שבתוך משרד הפנים, אברמוף רצה למנות שם אנשים מטעמו - ב.ג). רכשת לעצמך עוד חבר - וזה בטוח!
"אגב", המשיכה הברקודה פדריצ'י, "יש איזה עניין שלא הגענו אליו הבוקר. אני, ג'ולי פינלי, ג'ים ניקולסון (אנשי CREA - ב .ג), עורכים מסיבת קוקטייל קטנה עבור גייל (שרת הפנים-ב.ג) בבית של ג'ולי. סנאטור (מחוק) יהיה שם, וגם איש הקונגרס (מחוק) וגם הסנאטור (מחוק) וגם הסנאטור (מחוק) ואיש הקונגרס (מחוק)... זה יהיה מאוד אינטימי ומאוד רגוע. תוכל להצטרף אלינו? זה ב-6 במרס בשש וחצי בערב. ביי בינתיים, איטליה".
כשבועיים אחרי זה כתבה פדריצ'י לאחד הבוסים שלה כי "ג'ק וסטיב", דהיינו אברמוף ועוזר שרת הפנים, "סגרו ביניהם את העניינים האינדיאניים". "אגב", היא מוסיפה, "ג'ק כבר ביקש ממני חשבונית על קבוצות המיקוד (שערכה השרה-ב.ג). תודה, איטליה".
כשבוע לאחר מכן תרמו השבטים האינדיאניים בדרום ארצות הברית, דרך אברמוף, כ-50 אלף דולר ל-CREA. "היי איטליה", כתב אברמוף ב-20 במרס . "אני מצטער להטריח אותך בעניין הקשור לשבטים אינדיאניים, אבל אחד השבטים נדפק על ידי ה-BIA ואנחנו צריכים שמישהו ידבר עם השרה ויפתור את זה. חשבתי שאולי תוכלי לקחת את זה ישירות לשרה. הנה הפרטים...".
ב-10 באפריל כתב לפדריצ'י את האי-מייל הבא: "את פשוט נהדרת! תודה... אעביר את זה הלאה... אה, עוד דבר. האם הספקת לסדר פגישה ל(אחד התורמים האינדיאנים) עם השרה נורטון? האם תוכלי להיות בפגישה הזו גם כן? יהיה נחמד אם תוכלי להודות לו באופן אישי על התרומה שלו. הוא יהיה בעיר ב-9 וב-10 במאי, וגם יפגוש את הנשיא, כחלק מהקבוצה של גרובר נורקוויסט" (ידיד של אברמוף ואחד הלוביסטים השמרנים החזקים בוושינגטון - ב.ג).
בספטמבר העבירה פדריצ'י הילוך. מראשון לשלישי. "פשוט תהיתי", כתבה, "אם אתה יודע מתי אנחנו יכולים לצפות לקבל את התרומה... אנחנו מנסים לקבל את התרומות כמה שיותר מהר כדי לתכנן את התקציב של השנה הבאה... אגב , אנחנו סגורים ליום שני בערב! לקבלת הפנים עם השרה אצל ג'ולי בבית! זה יהיה ערב נהדר...".
"היי איטליה", השיב אברמוף. "שבט צ'וקטו יקיימו את הבטחתם לשלוח 50 אלף דולר בחודש הבא. שבט קיקאפו ישלמו את ה-25 אלף דולר שלהם במשך חודשיים, החל מהחודש הבא. צי'טימאצ'ה כבר שלחו את החלק שלהם (10,000 דולר, אני חושב?)".
האירוע נערך ב-21 בספטמבר. אברמוף ואחד הצ'יפים ישבו בשולחן עם שרת הפנים. פדריצ'י ישבה בשולחן אחר. שלושה ימים לאחר מכן כתב אברמוף לפדריצ'י: "האירוע אתמול בלילה היה יוצא דופן! בראבו! יש לי אנרגיה לעשות הרבה יותר... אגב , יש לי רעיון: יש לי מקומות מדהימים באיצטדיון של הרד סקינס, למה שלא תבואו ביום ראשון? תזמיני גם את סטיב (גריילס, עוזר שרת הפנים), שיבוא עם המשפחה שלו... אני חושב שאשקרופט (אז שר המשפטים-ב.ג) והחבורה שלו גם יהיו שם. המשחק יתחיל באחת בצהריים".
כמה שבועות לאחר מכן חזר אברמוף מעוד ביקור אצל שבט צ'וקטו במיסיסיפי. "אני חוזר הלילה", כתב לפדריצ'י מהדרך. "אני מחזיק ביד צ'ק עבור CREA בסך 50 אלף דולר. תקבלי את זה מחר". בסוף המשפט צייר אברמוף סמיילי: שתי נקודות וסוגריים.
"חדשות נהדרות!", כתבה פדריצ'י בתגובה. "תודות, תודות!".
בין 2001 ל-2003 תרם אברמוף לארגונה של פדריצ'י כרבע מיליון דולר.
מייקל סקנלון נכנס לתמונה, אם לשפוט מתכתובת האי-מיילים של אברמוף שהותרה לפרסום לאחרונה, אי שם באמצע 2001. סקנלון, יועצו לשעבר של טום דיליי, נראה כמו חלומה הרטוב של אמא רפובליקנית גזענית מאוהיו: תכול עיניים, נוצרי, בהיר בלורית ועור, צח שן ומגוהץ עניבה. הוא היה לאברמוף מה שליידי מקבת היתה למקבת, מה שאלפרד "בוזי" דאגלס היה לאוסקר וויילד (בלי הקונוטציות ההומוסקסואליות כמובן), מה שדוד ספקטור היה לאחים שרון: דמות מדרבנת ומשחיתה, מחרמנת ומרככת ספקות, משחררת נצרות מוסריות ועכבות נורמטיביות, מפיחת התלהבות מזוגגת עיניים שמתנדפת, במוקדם או במאוחר, כדי לפנות את מקומה לתדהמה המתלווה לשאון הסירנות.
ב-4 במאי 2001, זמן קצר אחרי שהפך סקנלון לשותפו העיקרי של אברמוף, במסגרת שותפות שכונתה על ידיהם "תביא צ'פחה" (או משהו כזה. באנגלית: Gimme Five), כתב אברמוף לעורכת הדין של השבט במיסיסיפי קתרין ון הוף. "אתם צריכים", כתב, "לאמץ נבחרות ספורט שיושבות בוושינגטון. סך הכל מדובר ב-223,679 דולר בשנה, לפי הפירוט הבא: 110,813 דולר הוקי וכדורסל, 65,270 פוטבול, 47,596 בייסבול". אברמוף הסביר כי "חברי קונגרס והעוזרים שלהם" מופיעים באירועי ההתרמה לנבחרות השונות, מה שיעניק לשבט "יתרון פוליטי" על פני שבטים אחרים. את כרטיסי החינם למשחקים ניצלו אברמוף, סקנלון והחברים שלהם.
שלושה חודשים לאחר מכן שלח סקנלון את תוכניתו הראשונה לעורכת הדין ון הוף, שכותרתה היתה "התוכנית הפוליטית של הקושאטה". המטרה: "להפוך את השבט לחברו הטוב ביותר של כל פוליטיקאי, או לחלופין, לסיוט הגרוע ביותר שלו". עלות התוכנית: 3.2 מיליון דולרים, או ליתר דיוק, 3,205,000,000. רוב הכסף הלך לחשבונות הבנק הפרטיים של אברמוף וסקנלון.
"הקושאטה האלה הם קלי קלות", כתב סקנלון לאברמוף בספטמבר. "הנתח שלך יהיה לפחות 800 אלף דולר. בהעברה הבנקאית הבאה מהשבט תקבל עוד 350. סך הכל זה 1.5 מיליון דולרים, לא כולל ה-660 אלף דולר. סך הכל, 2.1 מליון דולרים. לא רע! (שני פרצופים מחייכים)". "בוא נהפוך את 2.1 מיליון הדולרים לחמישה!!!", כתב סקנלון כמה שבועות לאחר מכן. "תביא צ'פחה!".
שבוע לאחר מכן שלח סקנלון לעורכת הדין ון הוף מסמך חדש, שבו פירט "שתי תוכניות פוליטיות חדשות". העלות: 1.64 מיליון דולרים, בנוסף לתוכנית הקודמת. "אנחנו הולכים להיות עשירים!!!", כתב סקנלון לאברמוף בינואר 2002.
"דרך אגב", כתב לאברמוף באי-מייל אחר, "יש לי שאלה על המנוי למשחקי הספורט. הבטחתי לאחיין שלי שאכניס אותו למגרש לראות את ג'ורדן בכריסטמס. יש סיכוי שאוכל לקבל ארבעה כרטיסים לשורה הראשונה, על המגרש, לכריסטמס הקרוב? חוץ מזה, יש סיכוי שאוכל לקבל ארבעה כרטיסים ללהקה של דייב מאתיוס? אתה הגבר!". אברמוף השיב: "אתה יכול לקבל איזה כרטיסים שתרצה, ביזנס או פרסונל. דבר עם אלייזה שתשיג לך כרטיסים לכדורסל. וגם לחרא ההיפי הזה שהזכרת".
"מה שאני אוהב בשותפות שלנו", כתב אברמוף לסקנלון ב-20 ביוני 2002, "זה שכשאחד מאיתנו למטה השני תומך בו. אנחנו הולכים לעשות הרבה $ ביחד, במשך שנים!".
חמישה חודשים לאחר מכן עמד חשבון הבנק של אברמוף לחטוף התקף אפילפטי. מיליוני הדולרים שזרמו לשם בוזבזו על שתי המסעדות שלו בוושינגטון, על "אשכול", בית הספר היהודי-אורתודוקסי לבנים שפתח, וגם על חברו המתנחל מבית"ר עלית. "אני במצב פיננסי לא טוב", כתב לסקנלון. "אני זקוק לחצי מיליון דולר. תוכל להשיג לי צ'ק מאגוואה כמה שיותר מהר?". אגוואה היה שבט אינדיאני נוסף מקליפורניה שהפעיל בית קזינו בפאלם ספרינגס ושביקש להשתמש בשירותיו של אברמוף כדי להתגונן מפני גורמים עוינים לבנים בוושינגטון.
"נל אומרת", השיב סקנלון, "שהיא תוכל לשלוח לך 500 אלף דולר או קצת יותר, אבל רק בסביבות האביב. מצד שני, אני לא חושב שזו תהיה בעיה לשלוח לך מיליון דולרים בערך ב-48 השעות הקרובות. ההכנסה הגדולה הבאה שלנו תהיה מצ'וקטו, בתחילת ינואר. אני עדיין עובד על הסכומים המדויקים".
"ה'פוסט' עלה על הסיפור שלכם", כתב אחד הקולגות של אברמוף לאברמוף אי שם ב-2002.
"איזה סיפור?", נבהל אברמוף בכתב. "אני מקווה שהם לא יזכירו אותי".
אנשי שבט צ'וקטו במיסיסיפי העדיפו לא להתראיין לכתבה הזו. גם אנשי שבט קושאטה מלואיזיאנה, שבט צ'יפווה במישיגן, אנשי הקונגרס היהודי הרפובליקני (הששים להתראיין בדרך כלל), אנשי איפא"ק, וידידים יהודים בוושינגטון האוהבים לחוות דעה על כל דבר שבין הבחירות בגדה המערבית לבין איכות האיקרה בטבריה. "למזלי", כתב לי אנליסט ידוע, "לא הכרתי את ג'ק אברמוף".
"מר אברמוף", מסר לנו דוברו של אברמוף אנדרו בלום לפני שבועות אחדים, "השקיע זמן רב בפעילות לובי בקונגרס למען הקהילה היהודית וישראל. התרומות שלו לקהילה היהודית היו משמעותיות, וכללו פתיחת שני בתי ספר יהודיים ואת המסעדה הכשרה הראשונה בוושינגטון, כל זאת כדי לשים קץ לבריחה של זוגות צעירים יהודיים מהעיר. יש סיבות רבות מדוע הפך אברמוף לקורבן של התקשורת האמריקנית. במקום להתרכז בסיבות האלה מעדיף מר אברמוף להתמודד עם המצב שבו מצא את עצמו ולסמוך על אמונתו שתסייע לו במאבקו".
זה מדויק, אבל לא לגמרי. אברמוף איננו נסמך רק על אמונתו אלא גם על העסקה שחתם עם הפרקליטות האמריקנית, המתכוונת לטפס על כתפיו בדרך לחלונות כמה שיותר גבוהים. בינתיים, בזמן שאברמוף עדיין ממלא קלסרים במשרדי התובעים הכלליים בוושינגטון, בחוץ משקשקים כמה עשרות חברי קונגרס ולוביסטים, ולאו דווקא מהקור של פברואר.
אם לעשות פרפראזה זריזה על אחד האי-מיילים של סקנלון, מי שהיה פעם חברם הטוב ביותר של הפוליטיקאים השמרנים בוושינגטון עומד להפוך לסיוטם הגרוע ביותר. רעש הפקיעה שתשמעו בשבועות הקרובים מוושינגטון הוא מיטות המים המפנקות של נציגי הציבור האמריקני ההופכות - תודות לסיכה המחודדת הקרויה אברמוף - לשלוליות של זיעה, דמעות ודולרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
