הפרטנר הראוי לנו
יוסי בן-אהרון סבור כי אנו ממשיכים לשקר לעצמנו ולחשוב ששלום עושים רק עם אויבים
מאז שיצחק שמיר מסר את מפתחות משרד ראש הממשלה ליצחק רבין, ביוני ,1992 התברכה ישראל במנהיגים שלא ראו את הנולד, שהימרו על חשבון ביטחונה ועתידה של המדינה, וגרוע מכל, שלא היו להם תעצומות הנפש לעצור את ההתדרדרות.
שעות ספורות אחרי החתימה על הסכם אוסלו בבית הלבן, הצהיר יאסר ערפאת בשידור חי, שהחל מימושה של החלטת המועצה הלאומית הפלשתינית, הידועה אצלנו כ"תוכנית השלבים" לחיסולה של ישראל. מאז, היו מאות איתותים, מעשים והצהרות של ראשי אש"ף באותו תלם. לא כובד אף הסכם שעליו חתמה הרש"פ, ובמקום להסיק מסקנה הגיונית מכך, לבטל את הסכמי אוסלו ולגרש את מנהיגי הטרור, עמדו מנהיגי ישראל בתור בפתח דלתם של הפלשתינים והציעו לקיים מו"מ להסכם חדש.
עשרות פעמים קיבלו ראשי הפלשתינים הפסקת אש, ומיד הפרו אותה, והאשימו את ישראל. קומץ מומחים ישראלים התריעו, כי האמנה הפלשתינית מעולם לא בוטלה,כי אמנת הפתח גם היא דוגלת בחיסולה של ישראל, כי אין הבדל במישור המעשי בין הפתח לבין החמאס ו"ארגוני הסירוב,"כי כל ויתור לרש"פ יתפרש כחולשה ויגביר את הטרור - אך המנהיגות אטמה את אוזניה. חיילים ואזרחים תמימים שילמו בדמם את מחיר ההתעלמות. ערפאת יושב, היכן שהוא נמצא היום, ומתפוצץ מצחוק על הצלחת תרמיתו ועל הטמטום המשווע של בני שיחו הישראלים.
הטמטום ימשיך לחגוג
זכורני, כי לפני עשרים שנה ויותר, נהגו פוליטיקאים בישראל לומר, כי "אם אש"ף יכיר בישראל וינהל עמנו מו"מ להסדר, הוא לא יהיה אש"ף יותר." חלפו 13 שנים ושתי אינתיפאדות, ושוב אנו שומעים, הפעם מרמטכ"ל לשעבר שהפך לפוליטיקאי, כי אם החמאס יבטל את האמנה שלו ויכיר בישראל, הוא לא יהיה חמאס יותר. עתה, לאחר שהציבור הפלשתיני בחר בגלוי בחמאס להנהיג אותו, שוב יהיו פוליטיקאים בישראל שייאחזו בכל שביב של רמייה על-ידי ראשי החמאס, ויסכימו לנהל מו"מ עם מנהיגיו.
האחרון בשורה ארוכה של פוליטיקאים מאותה אסכולה, הוא אהוד אולמרט. בכנס הרצליה הוא הקדיש כמעט את כל נאומו לפנייה נרגשת לאבו-מאזן ולפלשתינים. "טובתם היא טובתנו, רווחתם רווחתנו." התשובה הפלשתינית לא איחרה. הגיע ה"פרטנר" שאולמרט ייחל לו כל-כך, בדמות החמאס, שחרת על דגלו את שחרור פלשתין מן הים ועד הירדן.
נא להמתין לטעינת התגובות
