התנתקות אזרחית עכשיו
יריב מוהר סבור שרק פינוי של כל ההתנחלויות לצד צה"ל בשטחים יוביל לשלום עם הפלשתינים
ובכן, ההתנתקות כעת היא לא רק אפשרית, אחראית ושקולה, היא אפילו הכרחית על מנת להילחם בחמאס. אבל, על ההתנתקות הזאת להיות התנתקות אזרחית בלבד. כלומר, ההתנחלויות צריכות להתכנס לתוך שטח ישראל וגושי ההתיישבות המוסכמים, בלי קשר ליציאת צה"ל מהשטח או הישארותו לצרכים ביטחוניים.
המתנחלים אינם אמצעי להענשת הפלשתינים או קלפי מיקוח. כמו כל בני האדם, עתידם ראוי להיות נידון בלי קשר להתנהלות העם השכן. ומכל הבחינות - הדמוקרטיות והדמוגרפיות - רצוי לנו שיחזרו לישראל.
תאמרו שזה ייחשב לניצחונו של החמאס? להפך. אחרי התנתקות כזאת ישראל תוכל לגלג את הכדור לפתח הפלשתינים ולומר שכעת היא הוכיחה כי שהותה בשטח בעלת אופי בטחוני-נסיבתי לחלוטין, וללא כל אינטרס להאחז בו באופן קבוע.
נסיגה מוחלטת תתרחש כאשר הפלשתינים יעמידו בראשם שלטון שמכיר בקיומה של מדינת ישראל, מכבד הסכמים ומתווים בינלאומיים, ומוכן לדון על סכסוך גבולות מקומי.
תפיסה הרסנית של פטאליזם בקרב שכנינו
צריך לזכור, שמעבר להענשת הפת"ח, הבחירה בחמאס מבטאת תפיסה הרסנית של פטאליזם בקרב שכנינו. דהיינו, כשלאדם הקטן אין תחושת שליטה על חייו, הוא לא יבחר באדם קטן כמוהו. הוא יבחר בדבר הכי גדול ובעל שליטה - ולו כדי לחוש שותף לרגע לשליטתו. כשהאימרה השגורה בפיך היא ש"הכל מאללה", במי תבחר אם לא בנציגיו עלי אדמות?
אז איך נלחמים בחמאס? מחזירים לפלשתינים את תחושת השליטה והאחריות על חייהם. מסירים את אותם יישובי קבע מבוצרים של אזרחים מועדפים, שלפלשתיני הממוצע נדמה כי רק כוח לא ראציונלי,
הפלשתינים לא יחושו עצמם כבעלי יכולת לשלוט בחייהם הפרטיים כל עוד במרחב היהודה-שומרוני יסבול כל פלשתיני, בלי קשר למעשיו ולבחירותיו האינדוידואליות בחיים, מסידורי ביטחון בלתי פרופורציונליים על מבצרי המתנחלים עתירי הזכויות.
לסיום, ישנו עוד יתרון אחד ברור למהלך כזה: בידוד הפלשתנים בזירה הבינלאומית וחיזוקה של ישראל. לא נוכל להיחשב עוד עם שעושה בתחום הריבונות שלו אפליה על רקע אתני. ואילו הפלשתינים יהיו אלו שכעת יצטרכו להוכיח את ניקיון כפיהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
