המפצחים
החבורה הזו כוללת רופא, יהלומנית, מהנדס ושבעה כלבים ונפגשת פעם בשבוע. המטרה: אימוני רחרוח וגישוש. תכירו את היחידה האזרחית לחיפוש ולהצלת נעדרים. הישגים מוכחים עדיין אין, אבל לדברי המתנדבים החרוצים היחסים עם כלביהם השתפרו בזכות החוויות המשותפות
המקום הוא פאתי מושב בני עטרות, אחד מאתרי האימונים החביבים על חברי "יחידת כלבי חיפוש והצלה". כולם אזרחים מן השורה: יש בהם רופא ילדים, יהלומנית, וטרינר, איש אבטחה, מהנדס ועוד. המשותף להם הוא אהבת כלבים, חיפוש אחר עניין וריגושים ורוח התנדבות.
לבושים בחולצות עם לוגו הקבוצה, הם נאספים לפחות פעם בשבוע, מלווים בכלביהם. הם משאירים מאחור את עיסוקיהם האחרים ויוצאים להתאמן בסריקת שטחים פתוחים ובחיפוש אחר "נעדרים", תפקיד שבו משמשים על פי התור חברי הקבוצה עצמם (וגם לי ניתן הכבוד). בזמן אמת יכולים להיות הנעדרים הללו קשישים חולי אלצהיימר שתעו בדרך, ילדים שברחו מהבית, מטיילים חסרי חוש כיוון, ואפילו קורבנות חטיפה או אלימות שננטשו פצועים או כפותים בשטח.
הכלבים אינם בהכרח גזעיים ולא נרכשו באלפי דולרים בבתי גידול יוקרתיים בחו"ל. חלקם מעורבים, כמה מהם אסופיים. מה שמייחד אותם הוא יצר המשחק המפותח והתשוקה לרצות את בעליהם. בלי התכונות הללו לא יזיז אף כלב את ישבנו מהכורסה, שלא לדבר על תיזוזים בבוץ ובגשם או בחום הקיץ בחיפוש אחר מישהו שמסתתר בין העצים.
היוזמה להקמת הקבוצה היתה של ארנון זמיר, היום סטודנט לפסיכולוגיה, שעבר קורס דומה של הצלב האדום בגרמניה. לפני כשנה וחצי הוא פרסם מודעה באינטרנט והתגבשה קבוצה של בעלי כלבים. היום עומד מספרה על שבעה חברים, כשהכוונה היא להתרחב. לרוב הכלבים כאן רקע של אימוני משמעת בסיסיים, אבל את עיקר המיומנות רכשו במסגרת אימוני הקבוצה.
עד היום הספיקו חברי הקבוצה להפגין את כישוריהם בשלושה חיפושים אמיתיים, על אף שהנעדרים לא אותרו בסופו של דבר על ידיהם או שלא אותרו כלל. באחד מהם חיפשו אדם שנעלם מביתו בעקבות מריבה גדולה עם אשתו והיה חשש לחייו, עד שבסופו של דבר נמצא בריא ושלם בבית המאהבת שלו.
"בהתחשב בעומס המשימות העומדות בפני יחידות הכלבנים של כוחות הביטחון וההגבלות התקציביות שלהן, היה ברור לנו שיש צורך במענה מצד החברה האזרחית", אומר אינבינדר. "הפורמט של יחידות כלבנים מתנדבות מוכר בחו"ל, אבל בארץ הוא עדיין לא יושם. היתרון של צוות חיפוש אזרחי כזה הוא הפרישה הארצית ויכולת התגובה המהירה".
מובן שיחידה כזאת, מאומנת ככל שתהיה, לא יכולה לשמש לכל סוגי החיפוש, וכאן מתמחים בחיפוש בשטח כפרי פתוח אחר נעדרים חיים או כאלה שמתו זה מקרוב (לזיהוי גופות "ותיקות" נדרש אימון שונה). "אדם חי משאיר בשטח מולקולות של ריח", מסביר דודיק אמזלג, מאלף כלבים ואחד מחברי הקבוצה. "הכלב מזהה חלק מהמולקולות האלה וכך הוא מגיע לנעדר". אגב , כלבו של אמזלג, רועה בלגי מעורב בשם וולפי, נאסף על ידו מהסגר עירוני בגיל ארבע, דקה לפני שהורדם.
עבודת הכלבים נעשית בשתי שיטות. "גישוש", כלומר חיפוש על פי הריח שעל חפציו של הנעדר או עקבות ריח שהשאיר בקרקע, ו"פשפוש", כלומר רחרוח האוויר, דגימת אלפי הריחות בשטח ודליית הריח האופייני לבני אדם. היחידה מתמחה בחיפוש המתבצע בשטח פתוח, שיכול להיות שדה, פרדס ואפילו שטח מדברי. הכלבים יכולים לאתר נעדרים גם בגשם, בחושך או בערפל.
גליה ברטוב ואבשלום ארליך, בני זוג מקיבוץ רמת השופט, מתאמנים עם כלבתם המעורבת אמה, לטענתם הכלבה היפה ביותר ביחידה. "הגענו בעקבות המודעה", מספר ארליך. "עבדנו עוד קודם עם אמה (שחיה אצלנו מאז שמצאנו אותה כגורה, זרוקה בקופסת קרטון) באימוני אג'יליטי (מסלול מכשולים לכלבים, ע"כ). רצינו להמשיך לעשות איתה פעילות מעניינת, כי זה מחזק את הקשר בינינו לבינה ונותן עניין, והגענו ליחידה. הפעילות כאן היא קודם כל כיף, ונוצרה קבוצה מאוד איכותית של אנשים. פעם בכמה חודשים יוצא לנו להשתתף במשימה אמיתית. בפעם הראשונה שבן של נעדר אמר לנו תודה עם דמעות בעיניים, למרות שלא הצלחנו לאתר את אבא שלו שכנראה התאבד, זה היה שווה את הכול".
"אני הגעתי לזה מהעיסוק בטרקים ואלפיניזם", מספר אינבינדר. "התחום של איתור נעדרים בעזרת כלבים מאוד מפותח באזורים הרריים בעולם, שבהם מטיילים הולכים לא פעם לאיבוד. היתרון של הכלבים שלנו הוא היכולת לעבוד בתנאי השטח ומזג האוויר המשתנים, שאופייניים לישראל".
אחד היתרונות הגדולים של כלבים על בני אדם, כשמדובר בחיפוש נעדרים, הוא היעילות והמהירות. "כלב אחד הוא כלי יותר יעיל מ-50 איש שמחפשים בשטח", אומר אמזלג, "הכלב לא מפספס שום דבר ומכסה שטח גדול תוך זמן קצר". "וצריך לזכור", מוסיף ד"ר ראול רויטמן, רופא ילדים שמתאמן עם כלבתו לובה (חולם ב-ו', למדקדקים), "שהכלב יכול לחפש גם בחושך. חוש הראייה הוא ממילא לא המשמעותי עבורו כשהוא מנסה לאתר מישהו".
הווטרינר ד"ר צחי נבו הגיע ליחידה עם כרמן, הגולדן רטריוורית המעורבת של הוריו, שאימץ לאחר שאמו לא יכלה להמשיך להחזיק אותה. "יש לכרמן אינסטינקט חיפוש מדהים, ולמרות שהיא התחילה להתאמן רק בגיל ארבע, שהוא מאוחר יחסית, היה לה ניסיון קודם במשחקי חיפוש שהייתי משחק איתה". כלביו האחרים, מגזע אזוואק שמוצאו באזורים המדבריים של אפריקה, יירתמו אולי בעתיד לפעילות באזורי המדבר.
"יש חשיבות ליחידה מהסוג הזה", אומר נבו, "כי למרות שהגופים הקיימים עושים עבודה טובה, יש להם בעיה של תקציבים ושל סדרי עדיפויות. אנחנו אזרחים שיש להם כבר את הכלבים המתאימים ואין סיבה שלא נתרום את חלקנו".
היחידה , שבעבר היתה מסופחת למשמר האזרחי במשטרת רמלה, היא היום יחידה עצמאית הפועלת ללא תמיכה מבחוץ. חבריה מתכוונים להקים עמותה רשומה ולגייס גופים שיסייעו במימון או בציוד ייעודי והכשרות כמו גלישה, קשר וכו'. גם אנשי מקצוע או יוצאי יחידות קרביות שיודעים לנווט, לקרוא שטח ולעבוד עם מפות ותצלומי אוויר יתקבלו בברכה וכמובן בעלי כלבים שיקיריהם צעירים, לא בהכרח גדולים, אך בעלי יצר משחק והרבה אנרגיות. הטלפונים למי שרוצה להצטרף: 054-4741805, 054-5855554.
נא להמתין לטעינת התגובות
