הקרב על ה-V.O.D
כל עוד אין תקלות נהנים מנויי "הוט" משירותי "וידאו על פי דרישה": הצופה בוחר מה לראות, בלי פרסומות ומתי שרק מתחשק. באותה שעה, מנויי יס אוכלים את הלב. למה? כי המחוקק החליט שבזק, האמא של יס, לא רשאית בינתיים לספק שידורי תוכן. אחרי שהקיזו דם בסכסוכי האינטרנט המהיר, שירותי הטלפוניה והטלוויזיה הרב-ערוצית, ממתינות שתי הצ'ילבות להכרעה של משרד התקשורת
"V.O.D הוא הדבר הכי משמעותי שקרה בטלוויזיה מאז המעבר לטלוויזיה רב-ערוצית", מעיד הנחתום אלון שטרוזמן, מנהל התוכן של חברת הכבלים הוט, על עיסתו. לשירות החדש השפעה משמעותית על הרגלי הצפייה והוא גם מאפשר לתת ללקוחות תוכן נוסף שאינו קיים בערוצים הרגילים.
"לא תמיד משתלם להפיק ערוץ שלם עבור תוכן שהוא יחסית נישתי, אבל ב-V.O.D זה אפשרי", מוסיף שטרוזמן. "כך למשל העלינו קטגוריית טיולים או קטגוריה לגייז, שלא הצדיקו עד היום ערוץ שלם".
בדומה למרבית הטכנולוגיות החדשות, גם ה-V.O.D מעורר מאבק איתנים בין הגופים הכלכליים שירוויחו או יפסידו מחדירתו לבתי האב בישראל. הנצים שממתינים כעת לפסיקה המבוששת לבוא של משרד התקשורת בנושא הם חברת הכבלים המאוחדת הוט ומונופול התקשורת המקומית בזק.
הוט השיקה את ה-V.O.D לפני מעט יותר משנה. על פי הערכות גסות, היא רושמת הכנסות של חמישה עד שישה מיליון שקלים בחודש מהשירות שמאיים להוציא את המושג "פריים טיים" מהלקסיקון, וזו רק ההתחלה.
למתחרים, חברת הלוויין יס שבשליטת בזק (56 אחוז), אין עדיין אישור לספק שירותי V.O.D. למה? מקור העיכוב במתן האישור המיוחל הוא הרצון העז של משרד התקשורת להרחיב את התחרות בשוק הטלפוניה הקווית: הפחד הוא שבזק, השולטת ללא עוררין בתחום הטלפונים, תנצל דריסת רגל ראשונה בעולם התוכן על מנת לשבור את גב המתחרה הצעירה הוט, שהחלה להפעיל שירותי טלפון דרך הכבלים רק לפני שנה.
בזק והוט נאחזות זו בגרונה של זו כבר יותר מחמש שנים, מאז שבזק שברה באמצעות יס את המונופול של הכבלים. כל חברה מחזיקה בתשתית תקשורת מתקדמת אשר מגיעה כמעט לכל בית בישראל. על גבי כל אחת מהרשתות המתחרות ניתן לספק (חלק כבר היום וחלק בעתיד הקרוב) את כל סוגי השירותים הקוויים: טלפון, טלוויזיה רב-ערוצית ואינטרנט מהיר.
בכל אחד משלושת תחומי החיכוך בין שתי החברות קיים מאזן כוחות שונה. בזירת שירותי הטלפון הקווי היתרון של בזק הוא מוחלט: למונופול כ-2.9 מיליון קווי טלפון, בעוד שלכבלים כ-70 אלף לקוחות בלבד.
בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית הוט מחזיקה בבכורה עם 910 אלף מנויים בתום 2005, בהשוואה ל-530 אלף מנויים ביס. באינטרנט המהיר נתח השוק הגדול יותר (66 אחוז ) שייך לבזק עם 800 אלף לקוחות, בעוד לכבלים 417 אלף מנויים.
מקובל לחשוב שנקודת שיווי המשקל בשוק, זו שמאזנת בין הכוחות התחרותיים, נקבעת לפי החוזקה והחולשות של השחקנים בשוק. בשוק התקשורת הישראלי זה לא בדיוק כך: האיזון אצלנו הוא קודם כל תוצאה של רגולציה
כך נקבע שבזק תוביל בתחום האינטרנט המהיר כאשר הרגולטור עצר את כניסת הכבלים לתחום במשך שנה וחצי. כך נקבע שיס תיקח לכבלים כמעט 300 אלף לקוחות, כאשר משרד התקשורת העלים עין מהזרמות המזומנים בגובה מאות מיליוני שקלים שביצעה בזק לקופתה של יס.
נקודת ההחלטה הנוכחית בנוגע לשאלת הווידאו על פי דרישה, שמולה עומד משרד התקשורת, מזכירה מאוד נקודות החלטה קודמות. להוט יש כיום 220 אלף לקוחות V.O.D, והשירות , שנחשב מוצלח, מושך לקוחות חדשים וגורם ללקוחות קיימים לנטוש את יס לטובת הכבלים. הוט מנצלת היטב את חלון ההזדמנויות השיווקי שנפתח לה לגבור על הלוויין, ומדי כמה ימים מצטרפות לשירות תוכנית או קטגוריה חדשה.
גם המחיר לא יקר מדי לעת עתה: במרבית התכנים ניתן לצפות בתשלום חודשי של 9.90 שקלים , חלקם חינם והשאר עולים חמישה עד 20 שקלים. יש לצפות שעם התמכרות הצופים לשירות גם המחיר יזנק.
ככל שמשרד התקשורת יתמהמה עם האישור לבזק הוט תגדיל את כוחה מול יס ותמשוך אליה יותר מנויים. מקובל ליחס שווי של כאלף עד 1,500 דולר למנוי כבלים בארץ. כל החלטה של המשרד בנושא ה-V.O.D צפויה להשפיע מהותית על מספר המנויים אשר יעברו, או לא יעברו, מחברה אחת למתחרה. השימוע של משרד התקשורת צפוי להסתיים בעוד כמה שבועות, אולם כל יום שעובר מבלי שנתקבלה החלטה בנושא הוא לכאורה נקיטת עמדה לטובת הוט.
יורם מוקדי, יושב ראש מועצת הכבלים והלוויין הפועלת במסגרת משרד התקשורת, מדבר בהתלהבות על ה-V.O.D ותומך במתן אישור לשירות ביס. "אנחנו מאמינים כי מדובר בשירות חיובי מאוד, על כן מדוע למנוע אותו מ-500 אלף מנויי הלוויין?", תוהה מוקדי.
אך הפתרון אינו טריוויאלי כל כך. טכנולוגיית הלוויין אינה מאפשרת תקשורת דו-כיוונית לבית הלקוח וממנו, אלא רק בכיוון אחד - מהחברה למנוי. תקשורת דו-כיוונית היא תנאי הכרחי למתן שירותי ה-V.O.D.
את החוליה החסרה, כלומר את התקשורת מהלקוח חזרה ליס, רוצה בזק לספק על גבי תשתית האינטרנט המהיר שלה. מבחינה מעשית, אישור שירות V.O.D לבזק יתיר לה סופית להיכנס לתחום אספקת התוכן. זה דורש שינוי מחשבתי במשרד התקשורת, ומעבר לכך דורש גם שינוי חקיקה אשר מסרבל את כל העסק. לבזק אסור אמנם לספק תוכן, אך ליס מותר. מאחר שבזק כבר קיבלה אישור למזג לתוכה את יס, ההפרדה החוקית הזו היא די מלאכותית.
"אי אפשר לעצור את הקידמה", אומר מוקדי. "תוך כמה שנים נראה גם בישראל את שירותי ה-IPTV (טלוויזיה אינטראקטיבית הכוללת V.O.D) משפריצים מכל הכיוונים. אם יש בעיה בבזק צריך לטפל בבזק, אך לא למנוע מלקוחות יס את השירות. צריך לטפל בנושא בהקדם ובמקביל לוודא שתתקיים תחרות הוגנת ואמיתית".
בכיר בשידורי הכבלים טוען, לעומת זאת, כי המחוקק בחר באופן חד-משמעי למנוע מבזק להיכנס לתחום התוכן. "לא מדובר כאן בהחלטה של הרגולטור, זה לא בסמכותו", גורס הבכיר. "בזק אינה מבקשת רשיון V.O.D ללוויין , אלא שינוי החוק ומתן אישור לחברה עצמה לפעול בתחום התוכן. בצורה זו יס תהפוך לזרוע התוכן של בזק".
מיכל רפאלי-כדורי, סמנכ"לית הרגולציה של יס ולשעבר יושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין, טוענת בתגובה כי "חברת הכבלים מתנגדת רק כדי להשיג יותר מנויים ולא מתוך דאגה לתחום הטלפוניה. ניתן די בקלות לקבוע תנאים לשירות אשר ימנעו מבזק את ניצול כוחה לרעה".
מעבר למאבק הניצח בין הוט ליס, ה-V.O.D צפוי לשנות בטווח הארוך יותר גם את פני שוק הפרסום בטלוויזיה. חברת המחקר פורסטר צופה כי תוך חמש שנים כ-40 אחוז משעות הצפייה בטלוויזיה יהיו צפייה בתוכני V.O.D. אין ספק כי עתיד כזה ישפיע מהותית על הערוצים המסחריים, שעלולים למצוא את עצמם עם רייטינג מדולדל שיתרומם רק במשדרים היחידים שבהם יש חשיבות לשידור החי, כמו חדשות, משדרי ספורט ואירועי מדיה גדולים.
לתחזית כזאת יש השלכות עצומות על מודל המימון הנוכחי של הטלוויזיה המסחרית, שמגיע ברובו הכמעט מוחלט מפרסום. אם הצפייה תעבור ל-V.O.D, הרי שהפרסומות יאבדו מהרלוונטיות שלהן ותעשיית הטלוויזיה תיאלץ למצוא מודל חלופי למימון התוכניות.
האם כל זה אכן בפתח? "תעשיית התוכן עוברת בימים אלו תהליך של התפרקות מודולרית, כלומר פירוק של תכנים ליחידות נפרדות ואריזה שלהם בצורה של ספרייה דוגמת ה-V.O.D", אומר שי גולדן, סמנכ"ל התוכן והערוצים של ענני תקשורת. "ביום שתעשיית הפרסום תזהה את היתרון של ה-V.O.D, המאפשר שיווק מפולח הרבה יותר, היא תתחיל לנגוס בתקציבי הפרסום המוקצים לערוצי הברודקאסט".
ומה אומרים בערוצים המסחריים? "נכון להיום הכניסה של ה-V.O.D מבהירה בעיקר שאנחנו לפני עידן חדש שבו כל אחד יהיה זכיין אישי שמחליט בעצמו מה משודר בטלוויזיה", אומר גורם בערוץ 2. "הפתרון של הערוצים יהיה להכניס את הפרסומות לתוכניות עצמן או לחלופין לפתח כל מיני פתרונות טכנולוגיים להעביר פרסומות בדרכים חדשניות. כרגע אנחנו עדיין לא מתייחסים לזה כלאיום ומשתפים פעולה. בינתיים זה כאב ראש רק ליס ולא לנו".
גם בחברת הוט מנסים לא להציג את ה-V.O.D כאיום על מדורת השבט. "רוב האנשים צופים בפריים טיים כי זה חלק משגרת היומיום שלהם, כי הם רגילים להיות בטטות כורסה", אומר שטרוזמן. "הרייטינג בערוץ 2 נותר גבוה. מי שרוצה לראות את זה בזמן שלו ובלי פרסומות ישלם כסף, ומי שלא, יראה חינם. בעתיד בהחלט יהיו ערוצי נישה שהקהל יעדיף לצפות בתכנים שלהם דרך ה-V.O.D, אבל אני מאמין שההרגל לראות את הערוצים המסחריים בזמנים מסוימים יישמר".
אילן טוביהו, עד לאחרונה מנכ"ל טלעד, מסכים לדעה ש ה-V.O.D לא מהווה איום על הטלוויזיה המסחרית. "בסך הכל זו איזושהי אפשרות לצפייה למי שפקשש את השידור הראשון. אנשים אוהבים לראות את ההתרחשויות בזמן אמת".
כל העוסקים בתחום המדיה יודעים כי במוקדם או במאוחר יס תקבל אישור לספק V.O.D והמהפכה תעלה מדרגה נוספת. השאלה הגדולה שעדיין מרחפת היא מתי יגיע אישור זה. ביס מבהירים כי גם אם מחר יתקבל האישור ייקח להם לפחות חמישה חודשים להשיק שירות מסחרי וכך ייהנו הכבלים מבלעדיות לפחות שנה וחצי. בתחום התקשורת מדובר בנצח כמעט.
נא להמתין לטעינת התגובות
