אוח המחץ
את שלוותה של משפחה חרדית בירושלים הפר לאחרונה פולש: אוח מפואר, נושא בפיו מדי פעם חולדה או יונה עסיסיות. התחקות אחר מסלול חייו הפתלתל של הדורס ממשפחת הינשופיים גילה שהוא בסך הכל סגר מעגל
לפני כחודש החליט אב המשפחה לברר מה הסיפור של האורח המוזר והתקשר לעמיר בלבן מהתחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע. "הוא סיפר על ינשוף שמגיע כל הזמן למרפסת שלהם", מספר בלבן, "ודי הופתעתי, כי הינשופים היחידים שאפשר למצוא בסביבה ההיא הם ינשופי עצים, שהם קטנים יותר ממה שהאיש תיאר. כשהוא אמר שלינשוף יש עיניים כתומות, הבנתי שמדובר באוח".
האוח, בן למשפחת הינשופיים, הוא הגדול שבדורסי הלילה בישראל. הוא מקנן בדרך כלל על מצוקים, הרחק ממקום יישוב של בני אדם. זו גם הסיבה שבגללה אבחן בלבן את המקרה כיוצא דופן.
"כשאוח שמתקרב לבני אדם, סימן שמשהו בו או בעברו לא טבעי. או שהוא מוחתם, כלומר הורגל מגיל צעיר לנוכחות בני אדם, או שהוא חולה. כשהאיש הזכיר שלאוח יש טבעת על הרגל, הבנתי שכנראה המקרה הראשון הוא הנכון. הסברתי לו שאין מה לדאוג, שהאוח לא מזיק ולא תוקפני. ההפך - יש להם סרט של נשיונל ג'יאוגרפיק מול החלון וגם מדביר ביולוגי מצוין, שמחסל את כל החולדות בסביבה".
אבל ההתנהגות החריגה של האוח והטבעת שעל רגלו הביאו את בלבן למקום כדי לראות מקרוב במה מדובר. כשהגיע לבית, בשעת בוקר מוקדמת, מצא את כל המשפחה על מרפסת הכביסה, כשעל המעקה ניצב האוח, חצי יונה במקורו. בלבן ניסה לצלם, אבל האוח, במפגן של ביטחון עצמי, שלא לומר חוצפה, ניסה לדחוף אותו ואת מצלמתו ולהיכנס לתוך הבית.
בדיקת מספר הרישוי שעל טבעתו שנערכה בהמשך, העלתה שהעוף האומלל עבר תלאות רבות בחייו ולא במקרה הוא מחפש קרבת בני אדם. התברר שהאוח הזה נלקח מקנו כגוזל, יחד עם גוזל נוסף, על-ידי תושב נחל גילה. זמן קצר אחר-כך התגלו שני הגוזלים בביתו של האיש, על-ידי פקחי רשות הטבע והגנים, והוחרמו.
השניים הועברו לגן החיות התנ"כי בירושלים, שם גדלו עד שבגרו. בהמשך הוחלט להשיבם לטבע. שני האוחים הועברו לשיקום ולהכנה לחיים עצמאיים במסגרת פרויקט ההשבה לטבע של עופות דורסים ברמת הנדיב, שבזיכרון-יעקב.
בקיץ האחרון הם שוחררו לטבע יחד עם שני אוחים צעירים נוספים, באזור צור הדסה שליד ירושלים. אחד משני האוחים האחים נמצא זמן מה אחר כך דרוס על הכביש באותו אזור. השני הגיע, מתברר, לשכונת רמת שלמה.
בלבן השאיר את האוח בשכונה החרדית, בתקווה שיצליח להסתגל לחיים בטבע, על אף שעברו מעמיד את העניין בסימן שאלה. "מדובר במקרה גבולי" הוא אומר, "אבל במקרים כאלה, למרות החשש שהעוף ימשיך לחפש חברת בני אדם, מעדיפים בכל זאת לנסות ולשחרר אותו לטבע ולא לדון אותו לחיים בכלוב עד סוף ימיו".
לא חיית מחמד
לאחרונה קיבל בלבן טלפונים נוספים מאנשי השכונה, המספרים על יעפי הפחדה שעורך האוח בשעות הערב, צולל על העוברים והשבים ברחוב ומעורר מהומות. "הם מספרים גם שהוא עומד על הגגות ומיילל בחיפוש אחר בת זוג. מכיוון שהוא כנראה מבולבל, כי הוא נחשף יותר מדי לבני אדם, אולי הוא מחפש את בת זוגו ביניהם".
בימים הקרובים יישלח לשכונה צוות החילוץ של החברה להגנת הטבע, המתמחה בפתרון בעיות של חיות בר בסביבה עירונית. הצוות ילכוד את האוח ויבדוק אם עדיף להעביר אותו לסביבה אחרת או להחזיר אותו לשבי.
"המסר החשוב מהסיפור הוא שאסור בשום אופן לנסות לאמץ חיות בר ועופות בפרט", אומר בלבן. "מעבר לעובדה שלגדל אותם זה כאב ראש גדול, כי צריך לדעת להאכיל ולטפל אחרת הם יחלו וימותו תוך זמן קצר או יפתחו בעיות התנהגות,
זה גוזר את דינם לחיות בשבי כל ימיהם. לכן, אם מוצאים גוזל שנפל מהקן, צריך לנסות לאתר את הקן בהקדם האפשרי ולהחזיר אותו לשם. אם לא מוצאים את הקן, אפשר להשאיר את הגוזל בקופסת קרטון במקום גבוה, בתקווה שההורים יחזרו".
לדברי בלבן, בימים אלה מתחילה עונת הקינון ובזים ועופות דורסים אחרים מחפשים מקומות לבנות את הקן שלהם. "אפשר לעזור להם בכך שנשים על החלון אדנית המלאה בחלקה בעפר, ללא צמחים, בכיוון ללא שמש ישירה או רוחות. מי שגר בקומה שלישית ומעלה ויש לו מזל, אולי האדנית שלו תאוכלס על-ידי בזים. הנקבה תטיל שם ביצים, תדגור עליהם כחודש וחצי ואז יבקעו הגוזלים. לא מומלץ להתקרב או לגעת, רק להסתכל ולתת להם לגדול בשקט. חודש אחר כך, אם הכל ילך כשורה, הגוזלים יפרשו כנפיים ויעופו".
נא להמתין לטעינת התגובות
