בדיקות לפני סקופים
דן מרגלית משוכנע שלא התקשורת אשמה במה שקרה לשרון, למרות הטענות של מקורביו
לדבריהם, צפה שרון בחוות שקמים במשדר טלוויזיה. שרת החינוך הופיעה על המרקע. היא התבטאה כי המסמך המשטרתי שהוגש לבית המשפט ומצא ראיות לכאורה, ששרון קיבל שוחד, מחייב שני מהלכים: חקירה של היועץ המשפטי מנחם (מני) מזוז והופעה פומבית של ראש הממשלה, שיסביר מה חלקו בפרשייה. שרון האזין, חש ברע ולקה בשבץ המוחי הנוכחי.
דברים אלה התחברו לטיעונים נגד התקשורת. העיקרי שבהם נשמע מפיו של אלי ישי מש"ס, כאילו לפני הליך הצנתור ראוי היה שכתב ערוץ 10, ברוך קרא, יימנע מלחשוף את המסמך. גם הפרסום הרחב שעשו העיתונים לידיעה דרמטית זו עורר כעס כלפיהם.
התקשורת תופסת את מקומה של היהדות באירופה האנטישמית. בעיני יריביה היא אשמה בכל הרעות החולות. היא אחראית גם למחלתו של ראש הממשלה.
מדוע צריך היה קרא להימנע מהפרסום? ומדוע דבריה של לבנת מצדיקים הסתה פרועה נגדה? הרי ברגעים בהם הביא העיתונאי קרא את הסקופ שלו, הוצג שרון בפי סוללת רופאים כאדם בריא, מין פופאי מפוטם בתרד עם שרירי ברזל. לחץ הדם? מצוין. בדיקות הדם? מעולות. גם השתן והכולסטרול. אין בעיות. קצת דיאטה. לביבה אחת בחנוכה. גם סופגנייה קטנה בשמונה ימי הדלקת הנרות, והכל בסדר.
האם כל התקשורת, שעסקה במסמך על השוחד לכאורה של שרון, לא היתה צריכה להאמין לרופאים? חייבת היתה להניח כי אינם דוברי אמת? שהם משקרים, רחמנא ליצלן?
אילו נמנעה התקשורת
ראוי לזכור, כי ראש הממשלה שוחרר מ"הדסה" בעקבות השבץ הקל הראשון אחרי שהות של פחות מ-48 שעות; שכל חולה במצבו היה מעוכב לכמה יממות, או נתון למעצר בית בירושלים, ולא בחוות שקמים הרחוקה; ולא היו מניחים לו לעבוד ולהצטלם ולנהל ולהחליט, ולהשתלב במסע הבחירות של "קדימה".
מי שסבור כי התקשורת והפרשנים והפוליטיקאים לא היו אמורים להתפלמס איתו כעם אדם בריא, טוען במשתמע כי יועציו עשו מניפולציה והחזירו אותו לזירה בלתי כשיר. כך או אחרת, לתקשורת לא היתה כל סיבה להטיל ספק בחבורה של עוזרים ורופאים נאמנים, שהפגינה ביטחון עצמי בבריאותו הטובה; שהנחילה לכל הציבור תחושה כי מדובר בסך הכל בצנתור קל ונטול סיכונים לתיקון פגם זעיר אותו נושא שרון בגופו כ-78 שנים.
לפיכך, אם הוא כה בריא ושב לאיתנו במהירות כה רבה, ומשתתף במלוא העוצמה במסע הבחירות שלו - אין סיבה לפטור אותו מהפרסום המהותי בעיתונות ומהתביעות הציבוריות הנלוות אליו, כפי שנשמעו מפי לבנת ואחרים.
אילו התכוונו מבקריה של התקשורת למה שהם אומרים, ולקבוע כללים חדשים, נורמטיביים, כי אז לפני פרסום כל חשיפה, צריך העיתון לבקש מהאדם שבמרכז התחקיר לערוך בדיקות דם ושתן וסריקת מערכות, שמא יזדעזע מן הגילוי ויגיב בצורה גופנית חולה.
זה סוף הדמוקרטיה. מפני שלא רק התקשורת עלולה לגרום למחלתו של אדם, אם תציגו ברבים כמי שחטא בלי לדעת מה רמת הכולסטרול בדמו. הרי גם דוח מבקר המדינה עלול לגרום למי שנפגע ממנו למפח נפש, ובעקבותיו לעלייה בלחץ הדם או בפעימות הלב, וכמובן, למי שהוגש נגדו כתב אישום.
שרון יודע טוב מכולם, כי החיים המודרניים רוויי סיכונים ומאבקים, וכי במצבו, בין שני התקפי השבץ, לא היתה לאיש בתקשורת ובפוליטיקה סיבה מוצקה לנהוג בו כבאדם חולה. אם יחלים - יהיה ראשון לבוז למי שמתבכיין בשמו.