דמעות תנים
בשנים האחרונות עולה בארץ בהדרגה אוכלוסיית התנים, אך חייהם כאן רחוקים מלהיות קלים. הנה עוד כמה פרטים על החיה היללנית ממשפחת הכלבים שאינה אהובת החקלאים, בצירוף אזהרה מרשות הטבע והגנים
ורדי טוען שניסה תחילה להזעיק פקח של רשות הטבע והגנים ומשלא נענה, ירה בתן הלכוד. "מצאתי את התן גוסס, רק גאלתי אותו מייסוריו", הוא אומר. "להתקרב אליו לא רציתי, מחשש שהוא נגוע בכלבת".
ב "תנו לחיות לחיות" שהמקרה דווח להם, לא השתכנעו והגישו נגד ורדי תלונה במשטרה בגין עבירה על חוק צער בעלי חיים, עבירה על חוק הגנת חיית הבר ועל ירי בשטח בנוי. "אנשים צריכים להבין שהם לא יכולים לקחת את החוק לידיים, ושחיים של חיות בר וחיות בכלל, הם לא הפקר", אומרת אתי אלטמן, דוברת העמותה.
שני מקרים של חילוץ תנים על-ידי העמותה בתקופה האחרונה מוכיחים שאפשר גם אחרת. לפני כחודש הוזעק צביקה לזרוביץ, הנהג של "תנו לחיות לחיות", לחלץ תן שנלכד בגדר ליד מסילת רכבת, באזור קיבוץ נען. "תפשתי אותו בצוואר", הוא מספר, "חתכתי את התיל ושחררתי אותו תוך כמה דקות.
התן טופל והוחזר לאזור שנמצא". במקרה אחר חילץ לזרוביץ תן שרגלו רוסקה בתאונה ברמת-השרון, והוא הורדם בצורה הומנית.
נוכחות תנים בסביבה מתבטאת בדרך כלל ביללות שנשמעות עם רדת הלילה. מדי פעם אפשר לראות אחד מהם חוצה במהירות את הכביש, מספיק או לא להגיע לצד השני. התנים, קרובי המשפחה של הכלבים, חיים בטבע באסיה ובאפריקה.
בישראל חי תת-המין שנקרא התן הזהוב. גודלם הוא כשל כלב בינוני, הם פעילים בעיקר בלילה וניזונים מציד ומפגרים. הם אינם מסוכנים לבני אדם, אלא אם הם נגועים בכלבת, עניין שסבירותו נמוכה ביותר, כפי שנלמד בהמשך.
הבעיה הגדולה של התנים בישראל היא שהפרת האיזון האקולוגי, מעשי ידי אדם, הביאה למה שנקבע על-ידי האחראים על הטבע
"התנים נחשבים היום למין מתפרץ, בעיקר באזורים כמו הגולן והגליל העליון", אומר פרופ' אלי זמסקי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים. "הסיבה לכך היא אשפה ביתית רבה ופגרים שמושלכים בשטחים הפתוחים ובמזבלות על-ידי בעלי משקים חקלאיים, ללא טיפול (כלומר כיסוי בסיד, שמעכל את הפגר). כל זה מאפשר תנאי גידול טובים לתנים. אם בעבר רק כמחצית משגר (המלטה) של גורי תנים היה שורד, היום כל הגורים שורדים. ספירות שאנחנו מנהלים כמה פעמים בשנה, מעלות שיש עלייה גדולה במספרם".
מעניין לדעת שדווקא אותם חקלאים, שגורמים להתרבות התנים על-ידי השלכת פגרי תרנגולות ופרות בשטח, הם שסובלים מנזקיהם והם גם אלה שמנסים להשמיד אותם בדרכים אכזריות ובלתי חוקיות כמו הרעלה.
"מגיעים הרבה דיווחים מבעלי משקים על טריפות של תרנגולות, עגלים וכבשים ", מספר זמסקי. "למרות שהתנים בדרך כלל לא נתפסים בשעת מעשה, האקולוגים שלנו יודעים לזהות אותם על-פי צורת הטריפה. לצערנו, החקלאים מפזרים לתנים בשטח רעל נגד מזיקים, מה שאסור לחלוטין וגם מביא למותם של בעלי חיים אחרים ולהרעלות שרשרת של עופות דורסים".
הוכחה נוספת שיש בידי רשות הטבע והגנים להתרבות היתר של התנים היא התמעטות חיות בר כמו חוגלות וארנבות, על אף שזה כמה שנים הן אסורות בציד. אחד הגורמים להתרבות התנים מפתיע במיוחד: בניגוד למה שאמרו עליהם תמיד, הם פשוט לא נדבקים בכלבת (שלא כמו חבריהם השועלים).
זמסקי: "התנים בארץ פיתחו עמידות טבעית בפני הכלבת. גם אם מעטים מהם חולים במחלה, הם לא מתים ממנה (אבל יכולים להדביק) ". אגב , גם אם התנים לא היו עמידים בפני הכלבת, התירוץ לירי בתן בגלל חשש מהמחלה כבר לא משכנע, כי רשות הטבע והגנים מפזרת בשנים האחרונות חיסונים אוראליים שהורידו את היקף הכלבת בצורה מרשימה.
מי שכן יכול לירות בתנים הם פקחי הרשות. אלה יוצאים לשטח בלילות תחילת האביב, לפני תקופת ההמלטות, כשהם מצוידים באמצעי ראיית לילה, וקוצרים בתנים. "זה נשמע אכזרי", מודה זמסקי, "אבל ניהול הטבע מחייב אותנו לעשות את זה. אם לא נדלל, החקלאים ייקחו את החוק לידיים ונפסיד גם את העופות הדורסים".
למי שמתכנן לצאת בעצמו למסעות קליעה למטרה כאלה, מבהיר דובר הרשות אמנון נחמיאס כי אדם שנתפס הורג חיות בר צפוי לעונש של עד 50 אלף שקל ושלוש שנות מאסר בפועל. "גם אם בעל חיים שייך למין מתפרץ, דמו אינו מופקר", הוא מבהיר. "חשוב מאוד שאזרחים יבינו את זה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
