למה "אולפן שישי" משודרת בשבת?
חודשים קשים מנשוא עברו על אוריה קניג בזמן ש"ארץ נהדרת" שודרה בערבי שבת. לילות ארוכים שבהם קינא בחבריו החילונים, השותפים לקנוניה. איזה מזל שעכשיו הכל מאחורינו. הערה: ארץ נהדרת לא מעניינת את קצה הנעל של הכותב, וגם בשידורים החוזרים הוא לא מתכוון לצפות
חודשים קשים עברו עלי. חודשים שבה הייתי מנודה מ–איך שאול יהלום קרא לזה? "לב השיח הציבורי במדינת ישראל", או משהו מעין זה. הודרתי מהנהדרת, כל עוד שודרה בלילי שבתות. אוזניי היו כרויות לשיח הציבורי כדי לגלות מה מתרחש בו, כמו הילד היחיד בכיתה שלא הוזמן למסיבת יום הולדת, והוא מסתובב סביב ביתו של חתן השמחה ומנסה לנחש עד כמה שמח שם בפנים. לא ידעתי אפילו אם לובה חזרה להכות בשבט לשונה המפודרת את הצרכן הישראלי. כל אימת שעמדתי בתור בסופר, זקפתי אוזניי לקלוט רסיסי 'צטערת' או 'משלוחה' כדי שגם אלי יגיעו פירורים מהקונצנזוס.
קשה מכל היתה תחושת ההשפלה, כשהבנתי שמכשיר הרייטינג, הפיפל-מטר, לא סופר פיפל כמוני ממטר. לא נעים לי להודות בכך, אך כאשר התוכנית ספגה ביקורות שליליות, שמחתי בסתר לבי. ככה ייעשה לנבחרת שתתעלם מאתנו, הדתיים. אך בין לבין, שאלות נוקבות טרדו את מנוחתי: מי מבין הפוליטיקאים
זעיר שם זעיר שם הצלחתי, מאחורי הפרגוד – שלא לומר: מהטלוויזיה של השכנים, הפועלת בווליום רועם – להצליב מידע ולדלות מעט מן המתרחש שם, בשיח הציבורי שמטפחת 'קשת'.
נודע לי על סדרת מערכונים הזויה במיוחד, שבה מדי שבוע מודיעה דמות מרכזית בפוליטיקה הישראלית על הצטרפותה למפלגה-מדומה בשם 'קדימה', פרי מוחם הקודח של הכותבים המוכשרים.
במערכון אחר, מטורף לא פחות, דמות של מתנחל בשם משה פייגלין מתמודדת על ראשות הליכוד. ועוד שמעתי על דמות חדשה שהנפיקה 'ארץ נהדרת', איזה ערבי בשם אחמדינג'אד או אחמג'ינדאד (אלי פיניש?), שבכל פעם מאיים להעביר את ישראל לנקודה אחרת על פני הגלובוס, שם יצטרכו היהודים לבנות מחדש את ארצם הנהדרת. שמעתי, ויכולתי רק לקנא ברעיי החילונים שהיו שותפים לקנוניה, וחזו בצבעים מלאים בפלא הטלוויזיוני. אשרי עין ראתה כל אלה, הלוא למשמע אוזן דאבה נפשנו.
אבל עכשיו כל זה מאחורינו. חזרנו להיות חלק אינטגרלי מהעם היושב בציון. אם לא בזכות הנציגות שלנו בבתי הקברות הצבאיים, אז בזכות השידורים החוזרים בימי רביעי. וכמובן גם בזכותו של שאול יהלום, בהנחה שהוא דמות ממשית, ולא יציאה מוצלחת של טל פרידמן.