עיסה תקשורתית-פוליטית
יובל קרניאל מסביר שמעבר של פוליטיקאים, יועצים ודוברים לתפקידים בכירים בתקשורת צריך להדאיג הרבה יותר ממעבר אנשי תקשורת לפוליטיקה. על תסמונת יחימוביץ' במהופך
המציאות התקשורתית המודרנית היא באמת מבלבלת. לא כולנו בטוחים היום מי בדיוק הצטרפה לאחרונה לאיש הזה עם השפם, האם זו חלי מהפריים טיים של "ארץ נהדרת" או שלי מתוכנית הראיונות הרצינית של שבת אחר הצהריים. לא בטוח למי מהן יש יותר כוח אלקטורלי, ועל מי יש להחיל את תקופת הצינון.
אם נודה על האמת,עוצמתה של החשיפה לה זכתה יחימוביץ' כאשר הצטרפה למפלגת העבודה, כמו גם הזעקה הציבורית על הצורך בתקופת צינון, נובעים יותר מעוצמתה של "ארץ נהדרת" מאשר החשש לניגוד עניינים אמיתי אצל יחימוביץ' העיתונאית.
במשך שנים, וכעניין שבשגרה, עוברים אצלנו עיתונאים לתפקידים של דוברים, יועצי תקשורת, יועצים אסטרטגיים לפוליטיקאים ולתאגידים. יום יום הופכים עיתונאים לאנשי פרסום, אנשי עסקים, מנהלים בתאגידים, שרק אתמול עמדו במרכז הסיקור והכתיבה שלהם. לפעמים מתבצעים הדברים ביום אחד, במקרים אחרים, יש אפילו תקופה של חפיפה, כלומר, העיתונאי הוא גם דוגמן, דובר, יועץ ואיש עסקים.
מטריד לא פחות הוא המעבר בכיוון ההפוך. רק אתמול היה דובר צה"ל, והיום הוא כבר מקריין בחדשות בטלוויזיה, או נותן פרשנות מקצועית בלתי תלויה. אתמול היה יועץ פוליטי לשר הביטחון, ראש הממשלה או נשיא המדינה, והיום שוב עיתונאי ועורך. אתמול ח"כ, היום מגיש תוכנית בטלוויזיה.
ניגוד עניינים ועיסוק נוסף של עיתונאים הם מהנושאים החשובים ביותר לאיכותה, לעצמאותה ולאי תלותה של התקשורת שלנו, אך העיסוק בנושאים אלה חייב להיות רציני, לגעת במכלול של עניינים, ולחול באופן שוויוני על עיתונאים באמצעי התקשורת השונים, גם ברשות השנייה, גם ברשות השידור, בערוצי הכבלים והלווין, וגם בתקשורת הכתובה.
השאלות הקשות בנושאים אלה נוגעות היום לתחולתן על אנשי תקשורת בולטים
הגוף המתאים לעסוק בנושא הוא כמובן מועצת העיתונות, אך זו נמצאת בתרדמה עמוקה, או אולי בשלבים אחרונים של גסיסה.
ההחלטה של מועצת הרשות השנייה על תקופת צינון של שלושה חודשים לעיתונאים בערוצים 2 ו,10- המצטרפים למפלגות, היא תגובה לסערה התקשורתית שעוררה יחימוביץ,' אך אין בה מענה של ממש לשאלות הקשות שמתעוררות.
ד"ר קרניאל הוא עו"ד ומרצה בכיר למשפט ותקשורת במסלול האקדמי במכללה למנהל