האתגר הגביזוני
משה גורלי מאמין באמת ובתמים שמינויה של רות גביזון לביהמ"ש העליון יכול היה להועיל לו מאוד
אם נדמה את בית המשפט לקבוצת כדורגל, הרי שהוא זקוק בעיקר לפועלים שחורים, לא לגלקטיקוס. הוא צריך שופטים מהסוג של תיאודור אור, אליהו מצא, שלמה לוין - מיומנים בעבודה קשה ובורחים מכותרות. כאלה שיכולים להתמודד עם ערימות תיקים נטולי הילה תקשורתית בגישה שמשלבת יעילות, מקצועיות, צניעות ורצוי גם אמפתיה מסוימת למתדיינים.
בשנים האחרונות התמכר גם בית המשפט לתקשורת. בפסקי הדין משולבים ציטוטים צבעוניים שנועדו לעשות כותרות, וגם הדיונים באולם הפכו ידידותיים יותר למאכלסי ספסל העיתונות. שופטים כדליה דורנר, מישאל חשין ואהרן ברק ידעו לא רק לתת כותרת, אלא גם לנסח אותה.
הרעיון של שרת המשפטים ציפי לבני, שצריך גביזון בעליון כדי לשמר את "אבק הכוכבים" בו לאחר פרישתם של דורנר, ושל חשין וברק בשנה הקרובה, הוא מבלבל. הוא לא נכון מבחינת הצרכים האמיתיים של המוסד. הוא נכון בגלל הצרכים המדומים. בגלל התחושה שיוקרת בית המשפט בעיני הציבור תלויה בכותרות שמספקים "כוכביו". אבל הוא נכון גם בגלל חטאי המינויים האחרונים, לפחות חלקם. הצורך בשמירת יוקרת בית המשפט נגזר לא בגלל מי שפורש ממנו, אלא בעיקר בגלל מי שמונה אליו.
הוויכוח על גביזון התמקד באג'נדה ובמזג השיפוטי אישיותי שלה. שאלה שקצת נזנחה היא האם פרופסור נטול ניסיון שיפוטי, ובמקרה שלה גם נטול ידע תאורטי בתחומים רלוונטיים רבים (משפט אזרחי, מסחרי, פלילי), מתאים למינוי. הפרופסורים ברק ויצחק זמיר באו מהאקדמיה, אבל כיועצים משפטיים טיפלו בתיקים, נחשפו למציאות הפלילית והכלכלית וקיבלו החלטות. פרופ' יצחק אנגלרד, שמונה ישירות מהאקדמיה, הדגים חלק מהקשיים שטמונים בחוסר הניסיון הזה.
מצד שני, צריך שלאקדמיה תהיה נציגות בבית המשפט העליון. גם מטעמי יוקרה, אבל יוקרה מקצועית, לא תקשורתית. להוסיף סמכות ותוקף מקצועיים בשאלות תקדימיות. ספק אם גביזון תורמת לכך. פרופ' נילי כהן, למשל, מומחית בעל שם במשפט אזרחי, התאימה יותר לתוספת היוקרה האקדמית-מקצועית שנחוצה לבית המשפט.
גביזון ראויה למינוי רק בגלל שהאג'נדה שלה ראויה לבירור ולליבון מעמיקים בבית המשפט עצמו. היקף ועוצמת המעורבות של בית המשפט
גביזון היא תלמידתו של השופט המנוח חיים כהן. עליו נאמר בזמנו: טוב שיש חיים כהן אחד בעליון וטוב שאין יותר מאחד. היום אומרים את זה על מישאל חשין, ידיד קרוב ביותר של גביזון. בשינויים המתחייבים אפשר להחיל על גביזון את מה שנאמר על המורה והחבר. אלא שאת כהן וחשין ניתן להכיל בבית משפט שמורכב ובעיקר מונהג בידי שופטים מהסוג של אגרנט, לנדוי, כהן, שמגר וברק. כאלה שמספקים איזון, יוקרה ומנהיגות ומכתיבים מדיניות שפיטה שמסוגלת להתמודד עם כהן וחשין. כנראה שברק חושש שבית המשפט שהוא מותיר אחריו לא יוכל להתמודד עם האתגר הגביזוני
נא להמתין לטעינת התגובות
