דברים טובים ששווה לדעת
(לגזור ולשמור)
מדי פעם יוצא לי מהפה, ממש בשידור, "און קמרה", בתוכנית הטלוויזיה שלי: "יו! איזה דברים חדשים שאני לומדת אצל עצמי! פשייייי! איך מזל שאני יושבת פה!". בטח שאני אומרת את זה מאוד מבודחת, אבל אני מתכוונת לכל מילה.
אז במסגרת ה"איך מזל" הזה, קלטתי משהו מה זה חשוב, שרוב האזרחים ממש לא מודעים לו. ולמשהו החשוב הזה קוראים: תרימו את התחת שלכם ע-כ-שיו, ורוצו לבנק לסדר את מסגרות האשראי שלכם! כן, גם למי שיש כבר כאלה! אני חוזרת: גם למי שיש כבר כאלה!
הייתי בטוחה שכל הגעוואלד הזה שהולך להיות ב-1 בינואר 2006, שבו בנק ישראל אסר על הבנקים לתת ללקוחות אשראי של אגורה אחת נוספת מחוץ למסגרת האשראי שכבר נקבעה, לא נוגע לי. כי לי, לי יש כבר מסגרת אשראי, ומקסימום אסור יהיה לי לחרוג ממנה. ביג דיל. אז נתאפק.
אז זהו שלא!!!
כי אם לא נקבע עכשיו, מראש, עם מנהל הסניף או הבנקאי האישי את מסגרת האשראי שלנו, ב-1 בינואר לא תהיה לנו שום מסגרת, כי כל המסגרות מתבטלות! גם המסגרות שכבר יש לנו. יענו, כווווווולם מתחילים מאפס. אלא אם כן הם דאגו להסדיר את זה מראש.
והקטע המטומטם הוא שגם אם יש לבנאדם פקדונות ותוכניות חיסכון בתוך אותו בנק, אם הוא לא הסדיר מראש את מסגרות האשראי שלו (וזו טופסולוגיה ג'ייאנט, עם מיליון חתימות, אז לכו,
אני מתנצלת מראש על האינפורמציה הזו לפני שניים וחצי הגאונים שכבר סידרו לעצמם את מסגרות האשראי - אבל מכיוון שעד כתיבת שורות אלו רק שישה אחוזים (!) מהאוכלוסייה סידרו את הפינה הזו לעצמם, בשעה שכל מי שיש לו חשבון בנק, גם אישי וגם עסקי (כן, כן, כמו שאמרתי, גם אלה שיש להם כבר מסגרות אשראי!!!) צריכים להסדיר לעצמם את העסק, אז אולי לא מיותר.
תודה לנחמן לידור, מומחה לכלכלת משפחה, שהוציא לאחרונה ביחד עם שותפו, יוסי אש, את הספר "המסגרת" (בהוצאת "יען"), שהוא מורה נבוכים להתמודדות עם ההחלטה של המפקח על הבנקים על הגבלת החריגה.
מערבבים 750 גרם גבינה לבנה חמישה אחוזים עם שמנת אחת (200 מיליליטר) חמוצה תשעה אחוזים. במחבת גדולה מחממים שלוש כפות שמן זית ומטגנים בזה עד צבע זהב עמוק בצל אחד ממש גדול (250 גרם) קצוץ דק. כשמתקרר מוסיפים את הבצל המטוגן (להשתדל בלי שאריות השמן) לקערת הגבינה. מוסיפים רבע כפית מחוקה מלח, נהנים ומודים לרונית צין על המתכון המה זה טעים!
את המשפט הכי מצחיק ומושחז שמעתי לאחרונה מגיא זוהר. על מסך הטלוויזיה הוקרן קטע של אריאל שרון שנאם בהתלהבות רבה לפני "ועידת העורכים" בבית סוקולוב על "קו העוני" ועל "המצב החברתי". מאז שעמיר פרץ נבחר לראשות מפלגת העבודה על המנטרה הזו, "קו העוני" ו"המצב החברתי" - אוי לציניות - הפכו לסוס פוליטי טוב. "חבל", סיכם גיא זוהר את האייטם, "שהוא לא ראש ממשלה, כי אז הוא גם היה יכול ממש לעשות משהו בקשר לעניין"...
חברים יקרים, אני ממש מפצירה בכם, תעשו לעצמכם נוהג, לפתוח הודעות שאתם משאירים על המשיבון של מישהו ככה: "שלום, מדבר יענקל זוכמיר, אפס ארבע, אחת שתים שלוש ארבע חמש שש שבע, אני מתקשר בקשר ל...
כן , בהתחלה בהתחלה, לפני הכל, עוד לפני ההודעה שאתם משאירים. ולמה? כי אחד הדברים הכי מבאסים זה שאין אפשרות "לדפדף" מהר בין ההודעות ששמענו ושמרנו לטיפול מאוחר יותר בתוך התא הקולי שבסלולרי שלנו. וכשסוף סוף מגיעים להודעה הספציפית, ורוצים לשלוף את מספר הטלפון כדי לחזור למטלפן, צריך לשמוע מחדש את כל מגילת הרות הזו עד המספר המיוחל, שנמצא, איזה קקה, בסוף ההודעה. ואם המטלפן דיבר מהר מדי ולא הספקנו לרשום את המספר על המכה הראשונה, צריך להקשיב לכוווווול ההודעה שלו מחדש, כדי להגיע למספר המבוקש. למי יש כוח? תא קולי זה לא מכתב, שהפרטים האישיים שלנו נחתמים בסופו. חוסכים זמן חיים כשעושים את זה דווקא בהתחלה!
ועוד דבר שכדאי, זה להגות את מספר הטלפון שלנו (שאנחנו משאירים בתאים קוליים סלולריים) מעט לאט מהרגיל, ופעמיים. לאט, כדי לאפשר לזולת להספיק לרשום, כי לכתוב לוקח יותר זמן מלדבר. ופעמיים, כי אם באמצע הקראת מספר הטלפון שלנו לתא הקולי נכנסת שיחה ממתינה, הפעימה האחת של השיחה הממתינה שניסתה להיכנס "מנתקת" לשבריר שנייה את השיחה שלנו ומוחקת מההודעה שלנו ספרה אחת, כי היא פשוט "עולה עליה". ממש כך. ואל תסמכו על זה שיש "יומן שיחות" ושיאתרו את המספר שלכם, כי אתם רוצים שיחזרו אליכם,לא? אז תעשו את זה קל!
חורף - קר - גשום - מזגנים - תנורים, והתוצאה: עור הפנים מתייבש והשפתיים נסדקות. אז לאלישבע חיימובסקי ולשותפתה ויקי (טל': 03-5249415) יש טיפול נפלא בשם "הטיפול הפולני", כי הוא מבוסס על ידיים טובות ותכשירים ארומתרפיים, נטו, כמו שהפולניות של פעם היו יודעות לטפח את עור החרסינה שלהן, רק שזה קורה עם תכשירים חדישים.
היא הסבירה לי עם איזה שמנים היא עובדת ומה עושה כל שמן ושמן לעור הפנים, במיוחד כשהיא משלבת אותם בכל מיני צירופים להתאמה מרבית. אבל מה שחשוב מכל ההסברים אלה התוצאות: אחרי 75 דקות של טיפול אינטנסיבי הבת אדם יוצאת ממנה אפופה ריחות טיפוליים שמיימיים, ועם עור פנים זוהר, בוהק מיופי, שקיבל ממש חיים חדשים. 400 שקל, ושווה כל אגורה!
בכל פעם שאני נזכרת בסיפור הזה אני מתגלגלת מצחוק. מדובר בג'יניאס, אולסו נואון אז סקומפייטה, האיש שלי.
זה היה פעם, מזמן, בפרק חיים אחר, וזו היתה ישיבה סוערת במיוחד של "כוחותינו". אך ורק טובת המדינה לנגד עיניהם, כמובן, אבל בפועל,כמו בהרבה פעמים,זו היתה מלחמת אגואים עקובה מדם, ונס אמיתי עושה לנו האלוהים שאנחנו עדיין מתקיימים. מי שמתמצא, יודע שזה ככה, זה הרי לא סוד מדיני.
ברגע מסוים, כשלאחד הקודקודים הבכירים נגמרו הנימוקים הענייניים, הוא עשה את הטעות הפטאלית ונטפל בלגלוג למוצאו הרומני של הג'יניאס. תוך שנייה חטף הוד בכירותו מהג'יניאס "שק בתחת!" גדול, עסיסי ומסכם, בחזרה. ככה, מול כולם. הקודקוד הבכיר, כולו אדום מהחוצפן הזוטר, הצביע על הדלת וצרח עם קצף בשפתיים: "צא החוצה!".
" לא יוצא! ", צרח עליו הג' יניאס בחזרה, "אני רוצה לקבל אותה פה! מול כולם!"...
"'ת'רילר' הוא סיפורת, פרי דמיון יצירתי, של בידור ושעשוע לשעות פנאי והיעדר שינה, לקורא כלמחבר": ככה מתאר הסופר והמורה הרוחי שלמה קאלו את פירוש שם ספרו החדש, שאותו הוא הקדיש לרעייתו, הזמרת המופלאה רבקה זוהר.
זהו מותחן חצי בדיוני, ממש מפתיע, בהוצאת דע"ת (טל': 03-5071239). כתובת האתר: www.y-dat.co.il)
העלילה מקורית ומושכת לקריאה, אבל מעבר לסיפור העלילה המותח, הספר בכל זאת אוצר בתוכו רמזים ומפתחות לפתרון תעלומות קיומיות. מה זה מומלץ!
נא להמתין לטעינת התגובות
