שיר השד
יהונתן גפן מגיש מחווה ליו''ר העבודה ומזכיר: יש לנו פרץ נהדרת
נחת מספיק, שדון, עכשיו תתחיל להזיע''.
נו ואז אני יוצא מבקבוק משפחתי
ואומר: ''הנה אני, השד העדתי''.
אני החיסון שנחלב מרעל הגזענות שלכם,
אתם צריכים אותי ואני צריך אתכם
רואים אותי נשלף, קטן ושחור ודתי
אבל בכל זאת שד, השד העדתי.
תמיד בתוך נפשכם, בכל רגע אני יכול לצאת,
אני לא מפחד כי קודם כל אני שד
שלא אמור לבצבץ בעולם האמיתי,
ובכל זאת זה תמיד עובד,
עם השד העדתי.
(קטעים מהרצאתו של איש רוח זוטר בחוג בית סודי של מפלגת העבודה לחינוך מחדש)
ערב טוב... אני מאוד מבקש מהצעירים עם הדרבוקות קצת יותר בשקט... ערב טוב, חברים וחברות, ותסלחו לי על האיחור, היו פקקים בגלל המפץ בליכוד...
כן, אני יודע, לא קל לקבל מרות של אדם שהוא, איך לומר, קצת אותנטי, מאוד עממי, תסלחו לי על הביטוי, שלא להגיד מעדות המזרח, שעוד נגיע לזה...
פרץ הוא נציגנו הנכון ביותר כראש ממשלה. כבר היו לנו ראש ממשלה שנרצח, ראש ממשלה לוזר, ראש ממשלה גמדי, אבל כבר הרבה זמן לא היה לנו מנהיג שלא מתבייש להגיד מה שהוא חושב, להיות רגשן ולהגיד מילים כמו ''אוסלו'', ''צדק חברתי'', ''מהפך'' ו''נלך מבית לבית ונתנחל בלבבות''. ו''פרס ימשיך לשרת התנועה''.
והכי חשוב, מנהיג לא אשכנזי במפלגה שהכי דפקה את עדות המזרח. בעניין הזה אנחנו תמיד ניצחנו את הליכוד... רק רגע, דרבוקות, תירגעו, קובי אוז, תשב או שנחזיר אותך לכתוב ב''מעריב''...
אתם ראיתם עוד כינוס חם כזה של מרכז העבודה כמו בישיבת ההכתרה של פרץ הזה? לא היתה שמחה כזאת בבית ברל מאז שברל'ה יצא החוצה... האנשים לא נגעו בנקניקיות, רק מחאו כפיים
כאיש רוח זוטר שאף חוטא בשירה, אני לא מבין כיצד לא ראיתי קודם את הפלא הזה, שהוא גם מנהיג חברתי אמיתי, אומר את מה שבלבו, אומר את מה שהוא מאמין, והוא גם משדרות, וגם ממרוקו, ובגלל זה הוא יודע להגיד אותה בהפוכה, כמו שאומרים הצעירים.
איך שהוא נבחר הוא אומר לראש הממשלה: ''וואללה, אריק, ביצעת התנתקות, איזה יופי שחבל על הזמן...''. ככה הוא מתקרב אליו, בחום מרוקאי, ואז הוא מכניס לו: ''נסלח לא כל המרפסת בכיכר ציון, נסלח לו על סברה ושתילה''.
תגידו לי, מתי שמעתם בזמן האחרון דברים ברורים ולא מדוקלמים שכאלה? ותאמינו לי, חברים וחברות, הייתי מאנשי שימון, אחר כך מאנשי אהוד, אחר כך היתה תקופה ארוכה שלא היו לי אנשי... עד שראיתי את האיש הזה, שכרגע אני לגמרי האיש שלו, ואני לגמרי חושב שזה הזמן שלו. בכל שנות שלטון מפלגת העבודה, עדות המזרח שירתו אותה. הגיע הזמן שמפלגת העבודה תשרת מישהו מעדות המזרח.
ועוד אחד שאומר את האמת, את מה שבלב שלו, אבל לאנשים זה לא מספיק שהוא אומר את האמת, הם רוצים שהוא גם יגיד את זה באנגלית!
לפני הפגישה דיברתי עם כל מיני פעילים ואינטלקטואלים ממפלגתנו שתמיד החשבתי את דעתם, ורק כמה אמרו לי, בשקט, בחדרי חדרים: ''אני דווקא אוהב את עמיר''. ומה שמפריע לי זה ה''דווקא'' הזה... למה אי אפשר לאהוב אדם בלי ''דווקא'', בגלל שהוא לא גנרל? לא תככן? לא מושחת? לא אשכנזי? הוא עוד יכול להיות, חברים וחברות, הוא עוד צעיר.
לכן, אני אומר לכם, כאיש רוח מדופרס וכאחד שכבר הרבה זמן לא מאמין בשום דבר, אם מחר לא תזרח השמש אני בהחלט אבין את זה - אני אוהב את פרץ. בלי ''דווקא'' ובלי לחכות ולראות אם הוא יהיה מקובל ואם הוא יחזיק מעמד.
חברים וחברות, כמשורר שלא מסתפר, גם אני רגשן, ומבין משהו באהבה. כשאתה לא אוהב מישהי אתה יכול לדבר על זה שלוש שעות. אבל כשאתה אוהב אותה, די במבט, די בשתיקה. אני יכול לדבר שלוש שעות על למה אני לא אוהב את אהוד ברק, אבל על פרץ אני מעדיף לשתוק, ולצחוק - כי אם יש דבר אחד בטוח עם פרץ, יהיו איתו הרבה קטעים, הרבה צחוקים, אפשר יהיה לעשות תוכנית סאטירית שבועית רק עליו - ''פרץ נהדרת''.
למפלגה שכבר כל כך הרבה שנים שקועה בשעמום של זקנים ובעצרות זיכרון של גנרלים ואשכנזים אחרים, כמה טוב שינהיג אותה סוף סוף מישהו שהוא אולי לא מלוטש, מהפכצ'יק כזה, מתרגש, לא ציני, מרוקאי, משדרות, עממי, אתנטי, קצת ערס במובן הטוב של המילה, מרוקאי, עם שפם! וכשאני מסתכל עכשיו על המועמדים האחרים שרצו למשרת ראש התנועה, תאימנו לי שהייתי מצביע גם בשביל שפם בלבד.
תודה, חברים וחברות, שלום אהוד ופואד, תודה וסליחה, שימון, חיים רמון, לאן אתה הולך? הבמה שלכן, דרבוקות.
הידיעה המזקיפה בכל אמצעי התקשורת הגאים, שיש לנו תשובה גרעינית לפצצת האטום האיראנית. ישראל חתמה עם הגרמנים, למרות כל מה שהם עשו לנו, על רכישת שתי צוללות מתקדמות שעולות ביחד יותר ממיליארד יורו, שעליהן יוצב נשק גרעיני. כמובן שאנחנו לא אמורים לדעת שיש לנו בכלל פצצות אטום ודברים כאלה. לכן בידיעה הזאת, שהיא כנראה נכונה עד כאב, מצוטטים רק מקורות זרים: אם ישראל תותקף בפצצת אטום, הצוללות, שיהיו עמוק במים, יצופו ויביאו אותה במתקפת נגד אטומית.
בקיצור, למרות המקורות המעורפלים ופחד המוות של כותב הטור הזה מכל ידיעה משהו גרעיני מתחת או מעל פני המים, אני בטוח שהמוני ב.ישראל מרגישים חזקים ובטוחים עם הצוללות האלה, שאם ירגיזו אותן הן יכולות להשמיד תוך דקות ''כל מדינה ערבית שתתקיף אותנו בפצצת אטום ב'מכה שנייה''.
כמובן שבשום מקום לא כתוב שהמכה הראשונה תהיה עלינו, ומי יודע כמה יישארו כדי לראות את הביצועים של הצוללות המופלאות. ותעשו לי טובה: מה שלא יהיה - אל תראו את הידיעה הזאת למרדכי ואנונו, כי הוא, אין לו אלוהים.
- ''אחרי שהתייעצתי עם אשתי הגענתי למסקנה שמה שלא יקרה, אני הולך עם שרון'' (דובר הליכוד שמוליק דהאן, שעד המפץ אף אחד לא ידע מישהו וגם עכשיו אנחנו רק יודעים שיש לו כנראה אישה חכמה).
- ''תן לו נשיכה, נשיכה כזאת שהוא יצרח, נשיכה שיישארו לו סימנים לשלושה ימים!'' (ורדה רזיאל-ז'קונט מדריכה מאזין שהילד שלו נושך את כל החברים שלו ולא יכול להפסיק עם זה).
- ''הפיתרון הכי טוב בקשר לפצצת האטום הוא לא להיות שם כשהיא שם'' (הביטאון הרשמי של הצבא הבריטי, 1949).
- ''אז מה? מישהו ממהר פה?'' (הסופר האמריקני רוברט בניצ'לי אחרי שחבריו אמרו לו שהוא הורג את עצמו לאט עם מנהגי השתייה שלו).
- ''בבחירה בין הטוב לרע, אני תמידי אוהבת לבחור במה שעוד לא ניסיתי'' (מיי ווסט).
נא להמתין לטעינת התגובות
