איך מכינים חריימה טעימה משו-משו?
(ועוד דברים ששווה לדעת)
ועכשיו, רגע של תרגום, במיוחד לגברת זליבנסקי, שלא ממש מתמצאת: "חריימה", יקירתי , זה תבשיל דגים טריפוליטאי, למרות שמייחסים אותו למרוקאים. מכינים אותו מדגים טריים (אך ורק טריים!) מבושלים ברוטב עגבניות מתובל גאוני, שמוכן צ'יק צ'ק, והוא "סוחב" המון לחם לבן, או חלה של שבת, שטובלים בו ואוכלים בגניחות רמות של תענוג.
לאון קיבל את המתכון הזה מלאה קדוש, ואני מודיעה לכם באחריות שאין בעולם חיה כזו. פשוט אין.
וככה מכינים את זה:
חומרים לארבעה סועדים:
2 דגי פורל ורוד או פורל רגיל (טריים!), 900 גרם (ברוטו) ביחד (אופציה נוספת לדגים טריים באותו משקל: לברק או לוקוס)
125 מיליליטר (1/2 ספל , ואפשר למדוד בעזרת בקבוק תינוקות)
שמן קנולה
400 גרם בצל (נטו) קצוץ לקוביות (3 בצלים בינוניים)
30 גרם (1/2 1 כפות מחוקות) שום טרי קצוץ די גס
1/2 1 כפות מחוקות פפריקה מתוקה (טרייה, אחרת מר!)
1/2 1 כפות מחוקות פפריקה חריפה (טרייה, אחרת מר!)
100 גרם רסק עגבניות (בריכוז של 30-28 בי-אם-איקס)
250 מיליליטר (1 מאג) מים בהתחלת הבישול, פלוס מים שיגיעו עד חצי גובה הדגים בהמשך הבישול (את מפלס הנוזלים הזה שומרים עד סופו)
1/4 כפית מחוקה כמון
1 כפית מחוקה מלח בהתחלה, ועוד 1/2 כפית מחוקה מלח נוספת (רק אם צריך!) לסוף תהליך הבישול
1 כף מיץ לימון סחוט טרי
אופן ההכנה:
1. מבקשים ממוכר הדגים שיחתוך את הדגים לפרוסות של שלושה סנטימטרים. את הזנב מסירים ואת הראש משאירים.
2. בסיר רחב, שטוח ולא מכוסה (שיכיל את כל הדגים בשכבה אחת) מטגנים בשמן את קוביות הבצל (על המבער הגדול, הלהבה הכי גבוהה), רק עד שהבצל נהיה שקוף ולא מזהיב.
3. מוסיפים את השום הקצוץ ובוחשים 30 שניות.
4. אחרי 30 שניות מוסיפים פפריקות (מתוקה וחריפה) ומערבבים רק עד שהפפריקות סופגות את כל השמן ולא יותר. מתקבלת מין עיסה כבדה כזו.
5. מוסיפים לסיר את רסק העגבניות (וכל הזמן הזה הסיר על אש גבוהה), מערבבים עד שהתערובת אחידה ואז מוסיפים 250 מיליליטר מים וכפית מחוקה מלח.
6. מערבבים ו"פותחים" עם המים את העיסה הכבדה, מביאים את הרוטב לבעבוע ומבשלים (על אותה להבה גדולה) 30 שניות, תוך כדי בחישה.
7. מניחים את נתחי הדגים בתוך הרוטב ומוסיפים מים עד שכל הרוטב מגיע לחצי גובה הדגים. בעזרת כף יוצקים גם מעל הדגים את הרוטב שבסיר.
8. מביאים את התבשיל שבסיר לרתיחה, וכשזה רותח מנמיכים את האש, מכסים במכסה ומבשלים חמש דקות.
9. מוסיפים את הכמון, הופכים את הדגים, ואם, רק אם חסרים מים עד חצי גובה הדגים, מוסיפים מים רותחים! עד למפלס הרצוי.
10. מכסים שוב במכסה, מבשלים עוד חמש דקות ואז מכבים את האש.
11. מוסיפים את מיץ הלימון (כן, רק בשלב הזה), ואז גם עד חצי כפית מחוקה מלח (להתחיל ברבע, אם בכלל). המטרה של המלח היא לא "לעשות את התבשיל מלוח" אלא להדגיש את כל הטעמים ולתת להם "עומק", אז בזהירות איתו.
- מגישים בקערות עמוקות, עם רבע לימון לכל סועד והרבה לחם לבן טרי, בגט מתפצפץ עם המון "קשה" או חלה מתוקה של שבת, שיהיה במה לטבול.
אי-זה עונג מצפה לכם!
מי לא מכיר את ההודעות האלה במשיבון: "תחזור אלי, אני צריך לדבר איתך על משהו". ואז חוזרים אל משאיר ההודעה, ואז מגיעים לתא הקולי שלו, ואז הוא לתא הקולי שלכם, ואז אתם אליו - יאללה! כמה תקשורות מיותרות, והתקשורת "האמיתית", שסביבה כל התקשורות האלה, עוד לא התרחשה!
אז תחשבו תמיד איך לחסוך תקשורות. לא "תחזרי אלי אני רוצה לדבר איתך על משהו", אלא פשוט להגיד את זה, ישר מהפעם הראשונה! כן, לתא הקולי.
הסייג היחיד להשארת הודעה מפורטת במשיבון הוא אם ישנה אפשרות שמישהו אחר ישמע את ההודעה שלכם והתוכן שלה יביך את בעל/ת המספר שצלצלתם אליו. אבל כמה "מסווגים" כאלה כבר יש? רוב התקשורות הן משקל נוצה.
אנשים לא משאירים את מבוקשם בתא הקולי כי נדמה להם (בטעות, כמובן) שאם הם ידברו ישירות עם הבנאדם עצמו זה ישפר את סיכוייהם שהוא ייענה לבקשתם. כאילו ב"פנים אל פנים" (ז"א באוזן אל אוזן), הם יהיו יותר משכנעים. וזו שטות מוחלטת, כי אנשים יעשו למענכם רק את מה שהם רוצים ומעוניינים לעשות.
אם הם לא ירצו להיענות לבקשתכם הם פשוט ימציאו לכם ישר לאוזן, "בשידור חי", את תירוצי הסירוב שלהם. אבל אם הם ירצו לעזור לכם, בזה שהשארתם בתא הקולי שלהם את בקשתכם המסודרת והנעימה (עם תודה מראש והזמנה לענות לתא הקולי שלכם, גם אם דרך מקרה הטלפון שלכם יהיה לא זמין) - חסכתם זמן חיים לכל הנוגעים בדבר.
קראתי על פתק בחלון אחורי של מכונית שנסעה לפני: "עד שמצאתי את שאהבה נפשי ואהבתיך אהבת עולם".
איזה, איזה משפט!
יש בארץ אסטרולוגית אחת מופלאה, נורית פרדו שמה (טל': 03-9219194), שיודעת לחשב בדיוק מדהים לפי המפה האסטרולוגית של הבנאדם "חלונות הזדמנות" של כניסה להריון (טיפולי הפריה שגם "יתפסו" זה נתון שהוכיח את עצמו שוב ושוב ושוב), של עסקים, של חוזים נכונים ושל נישואים.
היא, למשל, חזתה בביטחון מוחלט את נצחונו של עמיר פרץ ומעשה שהיה כך היה: בתאריך ה-31.10.05 היא הוזמנה על ידי יושב ראש מועצת הפועלים פתח תקוה, גיורא נחום, למפגש עם עמיר פרץ בכנס הגמלאים של העיר.
"אני לא פעילה מפלגתית", מספרת נורית, "אבל הרגשתי צורך פנימי לפגוש את עמיר פרץ ולספר לו את מה שראיתי במפה שלו ואת ההצלחה שהוא עומד בפניה (תאריך הלידה שלו היה שמור אצלי כבר לפני כשנתיים).
''ניגשתי אליו, הצגתי את עצמי ואמרתי לו: "אתה לוקח את הבחירות מול פרס בהליכה ואפילו לא בריצה. אתה מנצח ותתכונן לתקופה של חודש מרס או אפריל, שבתאריך זה אני רואה אותך מגיע להצלחה מקסימלית (כנראה בחירתו לראשות הממשלה) ואז עדיין לא ידעתי שיהיו בחירות לקראת חודש מרס. עמיר היה מאוד מופתע ולא האמין בעצמו למילים שהוא שומע, אבל היו עדים. נו, וכל השאר היסטוריה. . . . ."
ערב אחד אינדיאני זקן סיפר לנכדו על מאבק שמתרחש בתוך אנשים. "בני", הוא אמר, "המאבק הוא בין שני זאבים שבתוך כולנו. זאב אחד, כולו רוע: הוא כעס, עוינות, שנאה, קנאה, פחד, צער, חרטה, אשמה, האשמה, ייאוש, תאוות בצע, יוהרה, רחמים עצמיים, עלבון, נחיתות, שקרים, עליונות ואגו. הזאב השני, הוא כל מה שטוב: הוא הנאה, שלום, אהבת כל ברואי האלוהים כולל עצמנו, אמת, תקווה, החלטיות, אחריות, אהבת היופי, התלהבות, ענווה, טוב לב, נדיבות, אמונה, שמחה וצחוק, הודיה, שלווה פנימית וחדוות הקיום". הנכד חשב על זה במשך דקה ואז שאל את סבו: "אז איזה זאב מנצח?". והאינדיאני ענה בפשטות: "זה שאתה מאכיל''.
odetta@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
