סופית: בחירות ב-28 במרס
אפשר לפתוח יומנים: היועץ המשפטי לממשלה אישר הפשרה עליה סיכמו יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת חוקה, לפיה הבחירות יערכו ב-28 במרס. ההסכם נותן מענה לרצונם של הח"כים ורה"מ
בחירות 2006 – כל השאלות והתשובות
על-פי הפשרה שהתקבלה, תחוקק הכנסת בימים הקרובים חוק שיאפשר את פיזור הכנסת. החוק ייכנס לתוקפו ב-9 בדצמבר, אך אם הדבר לא ייצא אל הפועל, הנשיא יוכל לחתום על צו לפיזור הכנסת עד ה-8 בדצמבר. במקרה כזה יוכל ראש הממשלה למנות שרים ללא אישורם של חברי הכנסת.
עוד הוסכם כי כל שמונה הצעות החוק לפיזור הכנסת שהוגשו לאחרונה יאוחדו להצעת חוק אחת. "גם בימים של פילוגים ומריבות אפשר להגיע להסכמה", אמר הערב ח"כ מיכאל איתן. "היתה כאן הסכמה של 84 ח"כים והסכמה לא פחות חשובה בין הרשות המבצעת למחוקקת בשאלה מי גובר על מה - החוק על הצו או ההפך".
במהלך ההתייעצויות שקדמו לסיכום על הפשרה שוחחו יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת החוקה עם נשיא המדינה, כדי להיוועץ עמו ולעדכן אותו. הבוקר ייפגשו הנשיא קצב, יו"ר הכנסת ריבלין, מזכיר הממשלה ישראל מימון והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. בפגישה, שתתקיים בבית הנשיא, יסכמו המשתתפים סופית את הצעת הפשרה.
יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ, הודיע כי הוא מאמץ את הפשרה. עם זאת, מקורביו של פרץ מזהירים את שרון מפני ניצול לרעה של הזכות למנות שרים, אם זו תינתן לו. "מצופה משרון לנהוג באחריות לאומית ולא בהפקרות לאומית בכל מה שקשור למינוי השרים", אמרו המקורבים. "אם שרון ינצל את סמכותו, הציבור לא ישכח לו את זה ביום הבחירות".
גם בליכוד הודיעו על אימוץ הפשרה. יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער, אמר אתמול בערב כי ההסדר שהושג עם נשיא המדינה מהווה "הישג חשוב לכנסת ולדמוקרטיה הישראלית". סער הוסיף כי ההסכם עונה לדרישות מרבית סיעות הבית, ומונע קביעה חד-צדדית של מועד הבחירות.
לאחר ששלשום פנה ראש הממשלה אריאל שרון לנשיא קצב וביקש ממנו לפזר את הכנסת, ובמקביל פעלה הכנסת לפזר את עצמה באמצעות 8 הצעות חוק שזכו לרוב גדול, הפך תפקידו של הנשיא למכריע מאי פעם.
"חוק יסוד: הממשלה" מניח לכאורה בידי נשיא המדינה את הסמכות העליונה לקבוע תאריך לבחירות חדשות. החוק קובע כי אם ראש הממשלה נוכח שהממשלה לא יכולה לפעול באורח תקין, הוא יכול לפנות לנשיא ולבקש ממנו להוציא צו לפיזור הכנסת.
שרון ניסה בצעד שנקט בו להקדים את הבחירות ככל שניתן, כדי ליהנות מהאהדה שהוא זוכה לה כעת, בעוד שיוזמי הצעת החוק לפיזור הכנסת ביקשו
נשיא המדינה נפגש שלשום פעמיים עם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כדי להבין ממנו לעומק את משמעות החוק, האופציות, ותפקיד הכנסת והנשיא במציאות שנוצרה. מזוז הסביר לקצב כי הצו לפיזור הכנסת שייחתם על-ידו גובר על כל הצעת חוק לפיזור הכנסת עליה יצביעו הח"כים לאחר הוצאת הצו. אולם, אם הכנסת מצביעה על החוק לפיזור הכנסת לפני שהנשיא הספיק לחתום על הצו לפיזורה, גובר חוק זה על הצו שהנשיא יוציא.
קצב הסביר שלשום כי הוא מעדיף להשאיר בידי הכנסת את הסמכות להצביע על פיזורה ולקבוע תאריך חדש לבחירות, אך הדגיש כי לא יאפשר מצב שבו הבחירות ייערכו לאחר ה-28 במרס. קצב אמר כי לא ייתן שתקופת הביניים תנוצל למשחקים פוליטיים ולהתנהלות בלתי תקינה של המדינה.
שלשום אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעות החוק לפיזור הכנסת, ואתמול הן הועברו לטיפולה של ועדת הכנסת, שהעבירה אותן הלאה - לוועדת החוקה. הנשיא קצב פנה ליו"ר הכנסת ודרש ממנו שלא לקיים את הדיון שעמד להתחיל בוועדת החוקה ולמשוך את ההצעה. קצב הסביר כי הוא מתכוון לפרסם צו לפיזור הכנסת תוך כמה ימים.
הנשיא, לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי מזוז, חשש כי הליכי פיזור הכנסת יתמשכו זמן בלתי סביר, וכי חברי הכנסת יקשו על שרון למנות שרים חדשים ובכך יפגעו בתפקודה התקין של מערכת השלטון. "משנוכח הנשיא כי התקיימו התנאים הקבועים בחוק להוצאת צו על-ידי ראש הממשלה, וראש הממשלה עומד על דעתו להוציא את הצו, לא נראה שבידי הנשיא לסרב לכך'', כתב מזוז לקצב.
בעקבות פנייתו של קצב, זימן יו"ר הכנסת בדחיפות את יוזמי החוק ואת יושבי סיעות הבית לדיון חירום בלשכתו. הישיבה של ועדת החוקה בוטלה, אך בתום הדיון שכינס ריבלין הוחלט לכנס את הוועדה בכל זאת, מכיוון שחלק ממציעי החוק הודיעו כי אינם מסכימים להסרתו.