שליפות עם אליקים העצני
המפד"ל? נושאת באשמת חורבן 25 יישובים יהודים. ערוץ 2? אליטה שמאלנית. ארץ נהדרת? מצחיקה וילדותית. לריסה? חידה. גולדשטיין? בושה. הר הבית? גדול הפשעים ההיסטוריים. אמנון אברמוביץ'? פטריית רעל
שירת בהגנה, נפצע קשה במלחמת השחרור, ושהה שנה וחצי בבתי חולים, מהם שוחרר כנכה בדרגת סגן. לאחר מכן למד משפטים, במחזור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים בהצטיינות. במקביל, ייסד העצני את "שורת המתנדבים" - ארגון התנדבותי שפעל בין השנים 1953-1957, ואשר מטרתו היתה סיוע חברתי לעולים ומלחמה בשחיתות הציבורית. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, היה אליקים העצני מיוזמי מפעל ההתיישבות ביש"ע. ב-1972 עבר לקריית ארבע – שם הקים משרד עו"ד ששירת ערבים ויהודים כאחד.
היה חבר המזכירות של תנועת "התחייה" עד לפירוקה, וחבר כנסת מטעמה בכנסת ה-12, בה שימש כחבר בוועדה לביקורת המדינה. כיום הוא חבר במועצת יש"ע, שאף היה ממקימיה, ונחשב לאחד מראשי הדוברים של המתנחלים. העצני משמש כעיתונאי המפרסם מאמרים רבים בעיתונים "מקור ראשון", "בשבע" ו"ידיעות אחרונות".
נשוי, אב לארבעה ומתגורר בקרית ארבע. בנו נדב הוא עיתונאי ב"מעריב".
אריאל שרון
"...שִחֲתוּ כרמי, בֹּסְסוּ את חלקתי, נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה"... (ירמיהו י"ב, י');
"מדוע דרך רשעים צָלֵחָה, שָלוּ כָּל-בֹּגדי בָגד?" (ירמיהו י"ב, א').
צה"ל
נולד מתוך קרע טראגי בין ”ההגנה" ל"אצ"ל" ול"לח"י", ולא פעם עם סממנים של מלחמת אחים. למשל, בפרשת "אלטלנה", תוך כדי מלחמה קשה בערבים הטביע הצבא, שאך זה עתה קם, אוניה עמוסה נשק הצלה וטבח באחים יהודים שקפצו לים. לכן, היה זה הישג בלתי רגיל, שצבא שנולד בנסיבות נוראות כאלה הצליח להתקבל כ"צבא העם", ולצד ניצחונות מזהירים גם רשם לזכותו תרומה חברתית-תרבותית עצומה בגיבוש העם, איחודו ועיצוב אישיותו וגאוותו הלאומית. עם זאת, מאז ומתמיד דאגה יד נעלמה לאייש את צמרת הצבא בקצינים "כשרים", לפי אמות המידה של האליטות השולטות.
מסע החורבן של גוש קטיף
אם לא די בכך, נחשפו יותר ויותר קצינים גבוהים לתקשורת וגילו הזדהות עם תמונת עולם שמאלנית. יתר על כן: הביטוי הנפוץ "שינוי דיסקט", כדי לתאר את מה שאריאל שרון חולל במוחותיהם של הקצינים הגבוהים, מציג את צמרת הצבא כרובוטים חסרי מוח ולב. העובדה, שלא נמצא אפילו קצין גבוה אחד, שהתפטר במחאה על גירוש יהודים והחרבת יישוביהם, מחזקת את הדימוי הזה.
גוש קטיף
פצע פתוח ומדמם, שלא יישכח ולא ייסלח.
תא"ל גרשון הכהן
חביב התקשורת, על חלקו המרכזי בגירוש יהודי עזה ועקירתם. הגיגיו הפסאודו-פילוסופיים זכו לחשיפה רחבה מפני שקירבתו לקרבנות הגירוש הוסיפה לתבשיל נופך פיקנטי. גרשון הכהן הוא דוגמא נוספת לאישיות צבאית שהאגדות מסביבה מתפוגגות ברגע שהיא פותחת את פיה בציבור.
ניסו שחם
מי שעדיין שוגה באשליית "עמישראל" כעם נבחר בעל תכונות אנושיות נאצלות ("רחמנים בני רחמנים") רק צריך לדמיין לעצמו את הקצין הזה במדי משטר דיקטטורי דרום אמריקני או קומוניסטי כדי להתפכח. הייתי מאחל לכמה יהודים, המכורים בלבם ובנשמתם לפלסטין, שליקקו את אצבעותיהם מביצועי ניסו שחם ושכמותו, שיפלו לידיו. אולי כך הם היו לומדים משהו.
שנאה עצמית
פגם גנטי בעם היהודי, מהישראלי שהלשין על משה שהרג מצרי כדי להציל אחד מבני עמו, עבור באנשי "שלום עכשיו" המלשינים לזרים על אחיהם המגשימים את הציונות בלב מולדתם ההיסטורית, ועד ליהודים הסוטים, החוצים את הקווים לעבר האויב הפלסטיני.
אלוף אלעזר שטרן
ההתקפות עליו, מצד ציבור חובשי הכיפות הסרוגות חריגות בחריפותן. לדעתי הן שייכות לתפקיד שבו משחקים הדתיים והמתנחלים בחברה שלנו, כ"יהודי בין הישראלים". לתסמונת הזאת שייכת תגובת-יתר כלפי כל מי שנמנה, או היה נמנה, על "העדה" וחרג משורותיה. ספק, אם ראש אכ"א שלא היתה כיפה על ראשו היה מותקף כך.
כחלק מאותה התסמונת, עושים מיעוטים מאמצי-יתר כדי להידמות לסביבה ולהתקבל לתוכה, לפעמים עד כדי התבטלות עצמית. אולי שמץ מזה דבק גם באלעזר שטרן. בכל מקרה, את תכונת אומץ הלב – איש לא יוכל לשלול ממנו, ולטעמי יש להסיר את הכובע בפניו על פועלו בתחום הגיור ובהחדרת יהדות וערכי מולדת בצבא.
מועצת יש"ע
כל עוד נמצאו למועצת יש"ע בעלי ברית בתוך מערכות השלטון, וראש וראשון בהם היה אריאל שרון – היו לה הישגים גדולים. אולם, כאשר שרון התהפך והחל שומט את הקרקע מתחת לרגלי ההתיישבות – הסתירה המובנית בין סמיכות לשולחן הממשלה לבין הצורך הפוליטי "להפוך" לפעמים את השולחן הזה, הכשילה את מועצת יש"ע במאבקה להצלת היישובים. יוקרת מועצת יש"ע והאמון בה נפגעו קשות.
בנצי ליברמן
הוא מוכשר, מסור ונאמן, אך בעל מנטליות פייסנית כלפי הסביבה "הישראלית" העוינת - עיין ערך "האלוף אלעזר שטרן". ליברמן הוא חותם סדרתי על אמנות מסוג "אמנת כינרת", שם משלמים הדתיים-לאומיים מחיר אידיאולוגי כבד תמורת ההתחככות בסלבריטאים שמאלנים, מבקשי נפש ההתנחלות.
חשבון נפש
אי אפשר לפסוח על שתי הסעיפים: אם אכן גירוש, עקירה והריסת יישובים, של מדינה נגד אזרחיה – הם פשעים לאומיים וגם פשעים נגד האנושות, יש לנהוג בהתאם ולהילחם בכל האמצעים, להוציא אלימות. אין מקום לתיאומים, לחיבוקים ולהצגות סוחטות דמעות של ריעוּת חולנית בין רודף לנרדף, בין עוקר לנעקר.
בנימין נתניהו
לו היה קצת יותר "מענטש" – נאמן לחברים ולעוזרים, מגלה חמלה אמיתית, עומד בדיבורו, לו נמצא בקִרבו אופי חזק ויציב לדבוק בעקרונות ולעזאזל התקשורת העוינת והסקרים הקפריזים – עם כשרונותיו, עם השכלתו, עם אמנות הנאום והקומוניקציה שלו, עם יכולתו לסחוף אחריו המונים, הוא היה יכול להיות מנהיג גדול.
מני מזוז
שלושה יועצים משפטיים קירבו את המדינה למעמד של מדינת-חוק מתוקנת: מאיר שמגר, יצחק זמיר ואהרון ברק. אח"כ החלה ההידרדרות. לתפקיד הזה נחוצים – בנוסף על מלומדות משפטית - יושרה מוחלטת ואומץ לב ללא סייג. מנחם מזוז התחיל את דרכו ברגל שמאל.
הכנסת
ביליתי בין כותליה למעלה משנתיים ובצאתי הרגשתי כמי שיצא מכלוב או הבריא ממחלה.
הפרדת הדת מן המדינה
אפשרית רק אם בהגדרה החוקית "מדינה יהודית דמוקרטית" יימחק המרכיב היהדותי.
המפד"ל
כשם שש"ס אפשרה את אסון אוסלו, כך המפד"ל, כשהכוונה בעיקר לאורלב, ליהלום ולסלומיאנסקי, נושאת באשמת חורבן 25 יישובים יהודים, פגיעה בעם ישראל, בארץ ישראל ובתורת ישראל – דברים שהמפלגה הזאת חרתה על דגלה. העונש בקלפי לא יאחר לבוא.
ציונות דתית
מחוץ למסגרת מפלגתית – במיטבה. כשהיא מאורגנת במפלגה – במִרעה, עיין ערך "המפד'ל".
הרב אברהם שפירא
לו שמעו לו כל אלה שהכתירו אותו מן השפה ולחוץ כ"גדול הרבנים הדתיים-לאומיים" והתיימרו לציית לפסיקותיו, לא מן הנמנע ש-25 יישובים יהודיים היו עומדים עכשיו על תִלם.
הרב מרדכי אליהו
רב בישראל אינו נביא, אינו אורים ותומים או להבדיל האורקל מדלפי - וגם אינו מתיימר להיות כזה. האמירה "היה לא תהיה" הייתה בחזקת משאלה, מעין קריאת עידוד והבעת עמדה נמרצת, ולא יותר מזה. כך אף היה צריך הציבור להבין אותה.
האיחוד הלאומי
גם נציגי האיחוד הלאומי ישבו בממשלה, כאשר האחרונה הניחה את הפסים למדינה הפלסטינית הנקייה מיהודים, ולא עזבו עד שגורשו.
משה פייגלין
אם לשפוט על-פי התגובות ההיסטריות שהוא מושך ממחנה שרון – הוא בדרך הנכונה.
גאולה כהן
לפי התנהלותו הפוליטית של בנה, צחי הנגבי, אין בפתגם "התפוח אינו נופל רחוק מן העץ" שמץ של אמת.
הרצל
ככל שמתרחקים ממנו בזמן, המציאות – מן השואה ועד לאנטישמיות החוזרת ומתלקחת היום בכל העולם – מעצימה את גאוניותו. בהשוואה לפוליטיקאים של דורנו הדמות הזאת נראית ענקית, בלתי ניתנת להשגה.
חזון ארץ ישראל השלמה
הובטח לאברהם העברי בברית בין הבתרים לפני למעלה מ- 3500 שנים, ומאז לא כבה אורו שהחזיק אותנו ביחד, כעם, גם בחשכת הגלות הארוכה. חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל בילה את הבבלים, הפרסים, היוונים, הרומים, הערבים, הצלבנים, הממלוכים, המונגולים, התורכים והבריטים – והוא יבלה גם שלטון "ישראלי" אנטי-יהודי.
דתי-מחמד
לדתיים ולמתנחלים מתייחסות האליטות בישראל כמו הגויים ליהודים בגולה. תגובת היהודי, וגם תגובת הדתי-מחמד לסביבה "ישראלית" עוינת, היא מציאת חן, מִגננה וניסיון פאתטי "להוכיח את עצמו".
ימין קיצוני
מילת גידוף שהמציא רבין המנוח כדי להשוות את מתנגדיו לפשיסטים או לניאו-נאצים גלוחי-הראש באירופה. יוצא דופן לשוני, שאין לו צורה ניגודית. מישהו שמע פעם על "שמאל קיצוני?".
ערוץ 2
בדומה ליתר כלי התקשורת ההמוניים בארץ, מדובר במונופול ובאחוזה טוטליטרית בלעדית של אליטות השמאל.
ארץ נהדרת
נשמעת לי לפעמים מצחיקה ולפעמים ילדותית. אולי גם מפני שאינני מעודכן בחומר, כמו שמות של סלבריטאים, גחמותיהם ופניני חכמתם. אני כבר "מבוגר" מדי. אבל לא אחת קורה שאני צוחק מכל לב, ואז הנכדים אומרים לי: אתה רואה??
טומי לפיד
ארצ'י בנקר.
איתמר בן-גביר
עוד צריך ללמוד הרבה כדי להתמודד עם "אנרכיסטים של הגדר", "נשים בשחור" ו"גוש שלום".
לריסה טרימבובלר
האמת? התקשורת דווקא נוהגת בה כבוד, כראוי להופעתה השקטה והתרבותית. מה משך אישה כמוה אל אסיר עולם שביצע את הפשע הנורא מכל – רצח, ועוד רצח ראש ממשלה, ועוד יהודי ביהודי? חידה היא בעיניי. אולם, אם לא הרגו את יגאל עמיר בין הירייה הראשונה לשלישית, לחברה אנושית תרבותית אין מנוס מלנהוג בו כביצור אנוש.
ברוך גולדשטיין
אני מתבייש. ללא תירוצים. ללא הסברים פסיכולוגיסטיים ומבלי לחפש סיבות וגורמים ושותפים לאשמה. מבלי לספר מעשיות שלא היו ולא נבראו. צער, התקוממות פנימית, ובעיקר – בושה.
הר הבית
גדול מחדלי "היום השביעי" שלאחר ששת הימים, וגם גדול הפשעים ההיסטוריים. מדינת היהודים הרשתה להכניס להר מסור-אבן ענק, כלי חפירה ומשאיות, כדי לאפשר להוציא את אוצרות עברנו, החבויים למטה, להרוס ולגרוס אותם, ולהקים שם מסגד-ענק תת-קרקעי. שלטונות ישראל היו מודעים היטב לכוונת הערבים להשמיד כל זכר לשני בתי המקדש של היהודים, ופשוט לא היה איכפת להם. העיקר – לקנות קצת שקט.
כל המפלגות שותפות למעל הזה, הכול שמעו את ההכחשה הערבית המרושעת, לפיה מאז ומעולם לא היה ליהודים דבר וחצי דבר בהר הזה. העמודים, הכותרות וכל עתיקה אחרת שגורסו והושמדו, הוצאו מהר הבית במשאיות והושלכו למזבלה. כל הכלים, המשאיות והפועלים נכנסו להר דרך כניסת שער האריות, תחת עיניה של משטרת ישראל. עַם, המשליך את קודשיו היקרים ביותר למִזבלה, עתיד לשלם על כך ביוקר.
בג"צ
אהרון ברק הביא אותו אל שיא פסגתו, ואהרון ברק הוריד אותו לנקודת השפל. כנראה שגם באולימפוס של היכל המשפט, הכוח משחית.
אבו מאזן
טרוריסט בחליפה, וגם שונא ישראל. האשליה התורנית של אדוקי "כנסיית השלום". יחד עם הדוקטורט להכחשת השואה ולהאשמת הציונות בתכנון השואה ביחד עם הנאצים, למד במוסקבה הסובייטית גם את תורת ההטעיה, ההסוואה והולכת השולל, שאותה הוא מיישם בהצלחה מולנו ומול האמריקנים.
הסכמי אוסלו
קבר פתוח שנכרה למדינה היהודית בארץ ישראל. 1500 חללים כבר נפלו לתוכו. הולדת ההסכם במִרמה ובהפרת חוק, חקיקתו בשחיתות ותוצאתו לא שלום, גרמו לשתי מלחמות עקובות מדם ולמדינת מחבלים בתוך ארצנו.
היום, גם חסידי אוסלו אינם מדברים עוד על "שלום", אלא על שקט זמני לכל היותר. סיסמת אוסלו: "אדמה תמורת שלום" התחלפה באדמה תמורת טרור. אריאל שרון העלה מחדש על המסילה את הקרונות ההפוכים של אוסלו, והמסילה היא "מפת הדרכים" לגיהינום.
ערביי ישראל
לו הם היו באמת ערביי-ישראל, פשוטו כמשמעו - אהלן וסהלן. הצרה היא, שהם ומנהיגיהם החלו מדברים ומתנהגים כערביי פלסטין. זו בעיה לנו, ובעיה להם.
אמנון אברמוביץ'
פטריית רעל. הוא אינו מסוגל להפיק מעצמו ולו משפט אחד שאין בו עוקץ של שנאה, ארס, ציניות הרסנית, מיזאנטרופיה, ובעיקר תיעוב פתולוגי לכל מה שמריח דת, מתנחלים ולאומיות יהודית.
חיים יבין
"מר טלוויזיה", כלומר מר לימין הלאומי-דתי, מתוק לשמאל הפרו-פלסטיני. מנצל עד תום את דימויו הכל-לאומי, את קולו הרדיופוני והופעתו "הממלכתית", כדי להעביר מתוך עמדה "אובייקטיבית" כביכול מסר של שמאלנות צרופה.
אביב גפן
פסימיסטים ורואי שחורות, נביאי חורבן ומקוננים על השפל שאליו הגיע הפרופיל התרבותי שלנו, יאמרו: "פני הדור כפני אביב גפן".
הצופה, בשבע, מקור ראשון
כבשת הרש שהאליטות, שהן מיעוט בעם, השאירו בתקשורת לרוב הגדול שאינו חולם בלילות על "פלסטין".
ערוץ 7
הצלחתו סיכנה את השלטון הדיקטטורי של השמאל בתקשורת הישראלית עד כדי כך, שהיה צורך להשתמש בממשלה ובבית המשפט העליון כדי לסגור את התחנה.
רחבעם זאבי
מי היה בין המספידים והמעלים על נס את זכרו? אהוד אולמרט, שהשחיר את שמו בפומבי והאשימם אותו בהתרועעות עם אנשי "הפשע המאורגן". אבל מה? האיש גם תקף את אוסלו בחריפות והיום אוסלו "על ראש שמחתו". אולמרט היה בעברו ימין רדיקלי ("אף שעל"), והיום הוא שמאל קיצוני.
הציניות חגגה גם בדברי מספידיו מן השמאל, מראש הממשלה ומטה. אלא מה? הדברים על אהבתו הלוהטת כל שעל מאדמת המולדת, על נאמנותו התמימה, עד הסוף, לציונות בטהרתה, צלצלו באופן כל כך משכנע, עד שעולה החשד שמא ברובד כלשהוא בתת הכרת המספידים מן השמאל עוד נותר ניצוץ מחזון א"י?
ברגר-ברזילי, קומוניסט מושבע, ירד מן הארץ וחזר לרוסיה הסובייטית כדי לתפוס שם תפקיד רם ב"קומינטרן", המשרד שעסק בחתרנות-חוץ, ובין השאר עכר את הציונות ורדף ציונים. הטיהורים של סטלין לא פסחו עליו, והוא בילה שנים ארוכות ואיומות בסיביר. כאשר חזר הנה, שבור ורצוץ, שאלו אותו איך החזיק מעמד. תשובתו היתה מהממת: "חשבתי על הכותל המערבי!" מתברר, שבכל השנים שבהם רדף יהודים ויהדות, משהו בכל זאת לא נמחק מן ההארד-דיסק שלו. אולי, אולי, גם זכרו של גנדי עשה משהו, אף ל"בולשביקים" שלנו...?
טרנספר
העברת אוכלוסין, בדרך כלל בהקשר לחימה. בעקבות מלחמת השחרור ברחו/גורשו מאות אלפי ערבים מן השטח שהוא היום מדינת ישראל. אלה עובדות חיים בכל המלחמות, וכדאי לכל תוקפן לקחת זאת בחשבון בטרם יצית מלחמה. לעומת זאת, גירוש בכפייה של אוכלוסייה שלא בהקשר מלחמתי מתוך דאגות דמוגרפיות וכיוצ"ב, יש לשלול מכל וכול – מסיבות מוסריות ופרקטיות כאחד. אין לעולל לאוכולסיה ערבית את אשר עוללו שרון וממשלתו ליהודי עזה וצפון השומרון.
יונתן פולארד
כתם על מצפון העם בישראל ועל מדינתו וכתם על מצפון יהדות ארה"ב. מדובר בתזכורת מכאיבה, שגם בדמוקרטיה הגדולה והידידותית ביותר לישראל, השורש האנטישמי לא נעקר, וכנראה אינו ניתן לעקירה.
תנועת "כך"
ממלאים את תפקיד "העצורים הרגילים", שאילולא היו קיימים היה צריך להמציאם. חבורה רועשת, שקל לשנוא ולהשניא, שק חבטות נוח, כשמגיע להם וגם כאשר לא מגיע להם.
נא להמתין לטעינת התגובות
