מי פה האליטה?
גדי טאוב קורא לכולנו להתעורר ולהבין שמי שפונה היום לעשירים זה הליכוד, ולא העבודה
בצד אחד פרץ המזרחי, איש חיל החימוש, היונה, יו"ר ההסתדרות, שנאבק להצלת שירותי הרווחה. בצד שני נתניהו היאפי-אשכנזי, הנץ התומך במתנחלים על חשבון עיירות הפיתוח, איש סיירת מטכ"ל וכנס קיסריה, המקל את מסי העשירים בזמן שהוא חותך מקצבאותיהם של העניים והחלשים. מי כאן מייצג את "האליטה" ומי את "העם"?
הגיע הזמן שנתעורר. הגיע הזמן שנפסיק לחשוב על שנת 2005 במונחים של מנחם בגין מ-1977. כי בגין נתן לנו סמלים שפקחו עין אחת, ועצמו את השנייה. זאת היתה אחת הטרגדיות הגדולות של הפוליטיקה המפלגתית בישראל, כשבגין הצליח לרתום את הזעם המזרחי לטובת מפעל ההתנחלות וההפרטה הכלכלית.
זה לא שהמערך לא עשה עוולות, זה שהליכוד, שהציג את עצמו כמתקן של העוולות, בעצם הגדיל אותן. במשך שנים ארוכות המצביעים המזרחים של הליכוד נתנו לו את בסיס הכוח האלקטורלי, בזמן שהליכוד ניהל מדיניות בשירותה של אליטה אחרת, זאת של גוש אמונים.
אבל לא רק במובן הזה הליכוד הפך למפלגת האליטה. התהליך שהגיע לשיאו בקדנציה של בנימין נתניהו כשר אוצר, התחיל בקדנציה של שמחה ארליך: הפנייה החדה לכיוון הפרטה וכלכלה ימנית.
רוח הרפאים של מפא"י
עד היום, הזעם המזרחי והזעם של יוצאי חרות נגד "האליטה" מופנה נגד האליטה הישנה של מפא"י, נגד פנקסים האדומים של ההסתדרות, נגד תעסוקה מפלה עפ"י חברות מפלגתית. זו עדיין מלחמה ברוח הרפאים של מפא"י, אבל האליטה התחלפה מזמן.
והאליטה החדשה היא זו שנתניהו מגלם אותה, ומקדם את האינטרסים שלה: אליטה שחצנית, מחלקת ג'ובים לחברים, אדישה למצוקותיהם של חלשים ועניים, מבושמת מסמלים של צרכנות גלובלית, נוסעת בג'יפים ממוזגים שאפשר לסגור את חלונותיהם, להגביר את המוזיקה, ולא לשמוע על הורים שאינם יכולים לתת לילדיהם אפילו ארוחה חמה אחת ביום.
זה לא רק שהליכוד הקצה ומקצה משאבים להתנחלויות על חשבון הפריפריה. זה שהוא גם מנהל מדיניות כלכלית שתומכת במובהק בעשירים והמבוססים
מתוך אדישות יהירה וקרת לב כלפי כל מי שאין לו.
אני לא מייחל לזה שפרץ ינסה למשוך את ישראל לכלכלה סוציאליסטית, ואני לא חושב שזה מה שהוא יעשה. זה לא ריאלי, וזה גם לא טוב. די לנו בדרך שלישית, נוסח בלייר או שרדר. אבל צריך לקוות שבחירתו קודם כל תשבור את הקסם ההיפנוטי שעדיין כופה עלינו את האשליה שהליכוד משרת את "העם" והעבודה את האליטה.
הגיע הזמן להתעורר. לא רק מפני שפרץ הוא מזרחי, ואפילו לא רק בגלל שהשקפותיו הפוליטיות כוללות דאגה ממשית לחלשים. אלא גם מכיוון שבחירתו ליו"ר העבודה מדגישה את הצד השני של המשוואה: את מופרכות הרעיון שהליכוד - מפלגת הג'ובים, הכלכלה לעשירים, והבנייה למתנחלים על חשבון הפריפריה - הוא איכשהו מפלגת "העם".
עדכון אחרון : 14/11/2005 3:45
נא להמתין לטעינת התגובות
