מלקקות דבש
איזה חיה חטפה טרף משבעה אריות, נכנסה לספר השיאים של גינס והיא מסוגלת להתכנס מתחת לעורה? רמז בכותרת
למה חצר מיוחדת? ראשית היא תהיה מודרנית ומרווחת. שנית, חשוב מאוד להקפיד על משטח מתאים לחפירה, אחרת לא תוכלנה הגיריות להתרבות. עם זאת, חשוב שהן לא יחפרו יותר מידי, כי אז פשוט, לא ניתן יהיה לראותן. בדיוק כמו שקרה כאשר הן רק הגיעו אלינו: שתי האדניות המשולשות הגדולות והרחבות ששימשו לצמחייה ולנוי בימי הרקונים, הפכו תוך שניות למוקד חפירה אינטנסיבי. הגיריות החרוצות התחפרו בפנים, ואת החול הן העיפו החוצה. לכן כשעמדנו מול תצוגתן וניסיננו להתבונן בהן כל מה שהצלחנו לראות זה חול וחול.
לאחר מספר ימים כאשר התרגלו הגיריות למעונן החדש, מיהר דורון תם ראש מחלקת טורפים, להסיר את האדניות, ואת החול העביר לבריכה ריקה ששימשה בזמנו את הרקונים לרחצה.
שמה הלטיני של גירית הדבש הואMellivora capensis , ופירושה: "אוכל הדבש של הכף (cape)". בשנת 1776 היא תוארה לראשונה באזור כף התקווה הטובה בדרום אפריקה ומכאן שמה. מוצאן כאמור באפריקה, המזרח התיכון והודו.
אורך הגוף של גירית הדבש הוא כ- 80 ס"מ בממוצע ואורך זנבה כ- 30 ס"מ. הנקבות קטנות עד פי שתיים מהזכרים. גופה בצבע שחור, ולרחובו פס לבן, המתחיל מעל העיניים ומסתיים בקצה הזנב.
גירית הדבש מסוגלת לטרוף נחשים ארסיים ביותר, שרעלם ממית בעלי חיים אחרים (כולל בני אדם) בדקות ספורות.
הגירית היא לא סתם עוד בעל חיים, היא חיה שעשו לה כבוד. היא מוזכרת בספר השיאים של גינס 2004 כבעל החיים האמיץ ביותר. קשה להאמין, אבל בשל עורה הרפוי והגמיש היא מסוגלת לנוע בתוכו בחופשיות, ולהשתמש בכפות ידיה בצורה מגוונת מאוד. כך, על פי חוקר הטבע והסופר ג'ונתן קינגדון, שלוש גיריות דבש העיזו לחטוף את טרפם מארבעה אריות צעירים ושלושה אריות כמעט בוגרים.
ובל נשכח את גירית הדבש האגדי "גרגורי", שהתפרסם בכלי התקשורת בזכות יכולת הלמידה המפותחת שלו - בכל פעם שהיה לו חם הוא הצליח לפתוח את ברז המים ועשה לעצמו מקלחות ובריכה בכיור. פעם אפילו גרם להצפה.
גיריות הדבש אוהבת לשחק בצעצועים כמו כפיסי עץ וסמרטוטים. בעבר סופר על אחת שנהגה לאסוף את צעצועיה לקופסת השינה שלה וללכת לישון כאשר היא מוצצת רצועה של נעל ספורט.
גם הגיריות שלנו מתברר פעילות מאוד. אנחנו מצדנו מנסים כל העת להעשיר את עולמן ולהוסיף אטרקציות. פעם זה חבל שאליו קשרנו את מזונן, והן היו צריכות לחשב את המרחק המדויק ולטפס על העצים שבחצר כדי להשיג את האוצר התלוי, ופעם אחרת הכנסנו לחצר קונוס עם דבש ומזון כלבים והן היו מתחפרות בו עם כל גופן עד שהן הצליחו להגיע למזון הנחשק.
עכשיו כל שנותר לנו הוא להמשיך ולהמציא אתגרים שונים ומשונים, ליצור גירויים ועניין ולקוות שעם כל ההתלהבות והשמחה הן גם לא ישכחו להזדווג ולהעמיד את דור ההמשך.
נא להמתין לטעינת התגובות
