גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


דמוקרטיה של צד אחד

"יהודי חובש כיפה" רצח את רבין, כתוב באתר ההנצחה. כך חש מחנה שלם שהאשמה בו. כך חש מחנה שלם שהמגרש הדמוקרטי חסום בפניו

יונתן רוזנבלום | 6/11/2005 10:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
האמריקנים מציינים את הולדת שני נשיאיהם הגדולים ביותר בטקסים אזרחיים, המשמשים כגורם מלכד, בהם מונצחת תרומתם של וושינגטון ולינקולן לדמוקרטיה האמריקנית. ישראלים מציינים את הירצחו, לא את חייו, של רה"מ יצחק רבין, בדרכים המחריפות את הפערים שבין הקבוצות השונות של החברה. מדי שנה אנו מוחזרים לתקופה שמיד לאחר הרצח, תקופה בה לא היה אף יהודי דתי חסין בפני התגרויות בנוסח "רוצח".

אחד ה"לקחים" השגויים הרבים שנלמדו מה-4 בנובמבר 1995 הוא שצד אחד של המפה הפוליטית הוא כליל כל המעלות, בעוד שהשני מורכב מפנאטים שאינם חוששים לשפוך דם. אנדרטת רבין בתל-אביב מציינת במפורש, שהרוצח היה "יהודי חובש כיפה".

ההיסטוריה הציונית אינה תומכת בחלוקה הנוחה של כוחות אור וחושך. אלימות פוליטית, ואפילו רצח, לא היו מעולם נחלתו הבלעדית של הימין.פרופ' יעקב ישראל דה-האן, דיפלומט מטעם היישוב הישן, נרצח ב-1924 בהוראת הפיקוד העליון של ההגנה. הרוצח, אברהם תהומי, העיד לפני מותו, בראיון בטלוויזיה הישראלית, שלא ניתן היה להוציא פקודה כזאת ללא אישורו של יצחק בן-צבי, לימים הנשיא השני.

זמן רב לאחר ש"אלטלנה" הוצאה מכלל שימוש, ודגלים לבנים הונפו עליה, הוסיפו כוחות פלמ"ח לירות אל הניצולים שבמים, הורגים עשרה מהם, בתקווה לחסל את מנחם בגין. בזיכרונותיו תיאר יצחק רבין, את האירוע: יהודים יורים ביהודים - לאורך זמן רב. יהודים נהרגו ונפצעו בכדוריהם של יהודים אחרים. אבל לבי שלם עם החלטתו של בן-גוריון.

הלקח המצוטט ביותר של רצח רבין הוא שמילים הורגות, וכי יש לרדוף כל הסתה בעוז. אליה וקוץ בה, שכן רק צד אחד של הקשת הפוליטית יכול להיחשד בהסתה, משום שרק צד אחד מורכב מפנאטים שניתן להסיתם.

משום כך, אמירות בוטות מטעם השמאל - על אופיה המיטיב לפעמים של מלחמת אזרחים, קריאות לאינתיפאדה נגד אויבים פוליטיים או דתיים, שלטים "שרון רוצח" - נותרות פטורות בלא כלום, כביטוי לא מזיק של חופש הדיבור.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הצית לאחרונה דליקה, כשערער על המוסכמה השלטת, לפיה רצח רבין נבע מהסתה ימנית. מזוז לא הכחיש את ארסיות השיח הפוליטי שלנו, אך התעקש שמאמצים לדכא את כל הקריאות הקשות, למעט אלו שדומות לקריאות "אש" בקולנוע צפוף, לא יישאו פרי.
כשמגזר אוכלוסייה גדול מתחיל להאמין שהמערכת מוטה נגדו, או שרק נקודת השקפה אחת נשמעת בדיון הלאומי, הוא תוסס מבפנים. כך קרה כשצללנו לאוסלו ללא קונצנזוס לאומי מינימלי, על סמך קולותיהם של שני ח"כים אלמונים. בדומה לכך, תביעות בעוון הסתה נגד מתנגדי מדיניות הממשלה, עלולות לגרום למתנגדיה להסיק ששדה המשחקים הדמוקרטי אינו הוגן, ולהצדיק פעילות מחוץ לגדרו. במקרים כאלה הדיכוי הופך למסוכן יותר מהדיבור עליו.

הלקח האמיתי של רצח רבין הוא שחשוב לשמור על האמונה בצדקת מגרש המשחקים הדמוקרטי.

עדכון אחרון : 6/11/2005 10:49
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יונתן רוזנבלום

צילום: נעם וינד

יליד ארה"ב, בוגר אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת "ייל". כתב שמונה ביוגרפיות וספר על שכר ועונש. בעל טור ב "ג'רוסלם פוסט", "משפחה", "המודיע" ובעיתונים בינלאומיים. ראש ארגון ההסברה "עם אחד" וכותב דעות ב"מעריב".

לכל הטורים של יונתן רוזנבלום
  • עוד ב''יהדות''

לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים