"בני, הלוואי שתמות"
המשטרה הצליחה לגייס סוכן בדואי שהפליל עבריינים רבים, אך משפחתו סופגת איומי רצח, אחותו בסכנת אונס והוריו מאחלים שימות. עכשיו הוא ירד למחתרת
סקטור עברייני הנחשב, כנראה, לקשה ביותר מבחינת חדירה, מודיעין ושיתוף פעולה. בעגת העבריינים, הוא פתח על 12 עבריינים כבדים שעסקו בייבוא סמים קשים וקלים ובהברחות של אמצעי לחימה מסיני לישראל. ומאז הכל בלגן.
א' היה הסנונית שלא בישרה על שום אביב. כאשר חצה את הקווים ונחשף בגלוי, הפך לנרדף, לחיה נמלטת. חי בסיוטים מבועתים, לא ישן, בקושי אוכל, ובעיקר בודק. בודק בשבע עיניים שהמחסלים לא אורבים לו בפינה. ואלה רק מתרבים מיום ליום.
"זו מצווה לחסל מישהו שעובד בתור שטינקר של המשטרה. הוא חצה את הקווים האדומים וזה רק עניין של זמן עד שימצאו את הגופה שלו. יש לו שתי אופציות: או שיתאבד או שיחסלו אותו. הוא חי על זמן שאול", אומר בגילוי לב בכיר במגזר הבדואי.
זה לא סוד. משטרת ישראל לא הצליחה מעולם להחדיר סוכן סמוי לתוך המגזר הבדואי בנגב. המסורת הבדואית חזקה יותר מהכל. החוקים הנוקשים לא נותנים סיכוי לשרוד למי שעובד כמלשין בשורות הכחולים.
מאות נסיונות של קציני מיעוטים במשטרת המחוז הדרומי, לגייס סוכן בדואי שיחדור לתוך פירמידת העבריינים המסוכנים בתחום ייבוא הסמים ואמצעי הלחימה ויביא להפללתם, נכשלו כישלון טוטאלי.
המועמדים לתפקיד הסוכן הבדואי הסמוי, בדרך כלל עבריינים קטנים שנתפסו על עבירות רכוש, סמים וגניבות כלי רכב, העדיפו להישפט ולשבת בכלא שנים רבות. הכל עדיף על פני
עבריין בדואי מתל שבע משחזר: "עשרות פעמים שוטרי בילוש ממשטרת מרחב הנגב והעיירות היו תופסים אותי, מתנכלים לי כדי שאהיה מלשין שלהם ושאשמש כסוכן סמוי. סירבתי, חטפתי מכות פה ושם, אבל אמרתי לבלשים: ' עדיף שתתלו אותי על העץ הכי גבוה בנגב מאשר שאהיה סמוי'. דינו של סוכן סמוי במגזר הבדואי מוות ושל בני משפחתו נידוי לכל החיים, כולל נקמות דם של הצדדים הנפגעים. הם צפויים למרחץ דמים שלא יסתיים אף פעם".
לאורך השנים חרקה משטרת ישראל שיניים וסימנה כשלונות צורבים. העבריינים הגדולים במגזר המשיכו בחגיגות של ייבוא עשרות טונות של הרואין וקוקאין מירדן ומצרים לישראל ובהברחות טילי אר-פי-ג'י ואלפי רובי קלצ' ניקוב, כשהמשטרה, לכל היותר, מסתפקת במעצר דגי רקק. היבואנים, כמו תמיד, חומקים מעין הסערה בהיעדר ראיות נגדם.
גם א' היה מוכר ברהט כעבריין במשקל קל. בן למשפחה בת כ-150 איש, שהגיעה לרהט בשנות השמונים בעקבות פרשת נקמת דם שבה היתה מעורבת, כשבני משפחה אחרים עקרו לכסייפה.
בבית הספר היה תלמיד טוב יחסית, אך בחמש השנים האחרונות לדברי חבריו "הוא פשוט התקלקל. הוא היה בחור צעיר ונחמד שהפשעים הקטנים קרצו לו. קשה מאוד לשבור אותו ובכל פעם שהמשטרה תפסה אותו הוא ידע להתחמק מעונש. ברהט לא התייחסו אליו ברצינות, כי הוא בסך הכול היה עבריין קטן. כמוהו יש עוד מאות".
חבר אחר: "הוא אהב את החיים הטובים ולא הזיז לו מה שהמשפחה שלו אומרת עליו, אפילו כשאיימו לנדות אותו. היה לו סטייל, אהב להתלבש טוב, עשה רושם חזק על צעירות, אוהב לנסוע לפעמים במכוניות גנובות יקרות. עבריין עם סגנון, לא אלים, אחד שנותן כבוד".
די במהירות התחבב א' על צמרת עברייני המגזר, שראו בו נער שעשועים, שליח לכל מטרה. מישהו בימ"ר דרום הבין שזה אולי האיש שיצליח לסייע להם לחסל את הפשיעה החמורה במגזר הבדואי הסגור.
הבלשים עקבו אחרי א', תיעדו את מעלליו, ובאחת הפעמים, כאשר נתפס על חם מבצע עבירת רכוש, החליטו שזה העיתוי להתחיל ולשכנע. מסע הפיתויים והשכנועים של מפעילי הסוכנים המנוסים של ימ"ר דרום נמשך כמה שבועות.
קצין במחוז: "הוא לא טיפוס שקל לשבור אותו. הסבר נו לו שכדאי לו לעזור לנו, כי בגלל התיקים הרבים שהיו לו הוא הולך לחטוף כמה שנים טובות בכלא. בהתחלה הוא היסס. כעבור כמה שבועות, כשהבין שהחבל מתהדק סביב צווארו, הסכים לשמש כסוכן".
א' נפל לרשת שנטוותה עבורו והסכים לחתום על עסקה עם המשטרה: בתמורה לסגירת התיקים נגדו הוא יפעל כסוכן סמוי בקרב צמרת עברייני המגזר הבדואי בנגב.
א', שגילה תושייה רבה במהלך הפעלתו, כולל יכולת משחק תאטרלית משובחת, סיפק את הסחורה. הוא רכש מיבואני הסמים כמויות גדולות של הרואין וכן אמצעי לחימה. עלות הפעלתו למשטרת ישראל הסתכמה בכמה מאות אלפי שקלים, אבל הוא היה שווה כל פרוטה.
"זו היתה הפעלה איכותית מאוד, נדירה, ברמות הכי גבוהות שלא מכירים במשטרה מזה שנים רבות", אומר סנ"צ בדימוס יוסי קופל, שבעבר שימש ראש מחלק בילוש ומודיעין בימ"ר דרום. "זו היתה הפעם הראשונה שסוכן בדואי חודר למגזר שנחשב לבלתי ניתן לפיצוח ומפליל עבריינים מהשורה הראשונה, לא סתם דגיגונים. הוא שבר את הקוד האתי של המסורת הבדואית כשהוא מסכן את חייו וחיי בני משפחתו, ופעל בצורה מדהימה. פשוט כל הכבוד לשוטרים".
א' פעל במסגרת "עוף החול", מבצע של המחוז, שבמהלכו הופעלו עוד חמישה סוכנים אשר הפלילו 113 עבריינים. הוא תיעד את כל העסקות בטייפ מנהלים זעיר שהוצמד לגופו, מסר למפעיליו דוח מפורט וזכה לשבחים רבים על עבודתו.
לפני כשלושה שבועות עבר א' למצב גלוי. באישון לילה פשטו עשרות בלשי ימ"ר דרום על בתיהם של העבריינים ההמומים ועצרו אותם. אלה היו בטוחים ששוב המשטרה טעתה בכתובת, שהם יישבו יום-יומיים במעצר ובית המשפט ישלח אותם הביתה. אבל כאשר בכירי עברייני המגזר הבדואי נכנסו לחדר החקירות וראו את א' יושב לצדם, נפל האסימון. החבר הטוב שלהם הוא בעצם סוכן משטרתי שמכר אותם למשטרה.
השמועה על א' שהפך את עורו פשטה כאש מטורפת בשדה הקוצים של המגזר הבדואי בכלל והעיר רהט בפרט. חומר החקירה בעניין תריסר העבריינים הכבדים הועבר להכנת כתבי אישום בפרקליטות מחוז הדרום.
העבריינים הכלואים הבינו שעדות הסוכן תשלח אותם לכלא לשהות של עשר עד 15 שנות מאסר והחליטו לנטרל בכל מחיר את רוע הגזרה. א' נשלח על ידי המשטרה לדירת מסתור, אולם סירב לקבל הגנה משטרתית כדי לא להרגיש כלוא. מפעיליו נאלצו, בלית ברירה, להיעתר לבקשתו.
מסע הטרור מטעם העצורים הגיע מהר מאוד אל משפחתו של א'. רעולי פנים הגיעו באישון לילה לבית הוריו באחת השכונות ברהט, ירו כמה כדורים, שלפו סכינים ואיימו שבפעם הבאה זה ייגמר ברצח.
"אם הבן שלכם יעיד זה הסוף שלכם, נרצח אותכם, נאנוס את הבת שלכם, נגמור לכם את כל המשפחה. אם הוא לא יעיד בבית המשפט נסלח לו על הכל", איימו רעולי הפנים.
הוריו של הסוכן התקשרו אליו בבהלה והתחננו בפניו לבל יעז להעיד נגד העבריינים שהפליל. "הלוואי שתמות, אתה מביא בושה וסכנה למשפחה", איחלה אמו בשיחת טלפון. אביו של א', כדי להרגיע את הרוחות, הבטיח למאיימים שבנו לא יעיד נגדם ולא יתעמת עימם בחקירה.
א' נשבר. לפני כשלושה שבועות, בשעות הבוקר, נסע א' הנרגש בניידת משטרה שהובילה אותו ממשרדי ימ"ר דרום לכיוון ערד כדי להתעמת בחדרי החקירות עם העבריינים שהפליל. במהלך הנסיעה הוא שלף ראש של מצת ובלע אותו במטרה להתאבד. הבלשים מוטי סקירה ואשר חסון, שהבחינו שפניו של א' הופכות כחולות, עצרו את הניידת וניסו להציל את חייו.
בזיכרון דברים פנימי של המשטרה, שכתב רס"מ אשר חסון, מתוארת הדרמה שהתרחשה בניידת: "א' לקח את ראש המצת וניסה לבלוע אותו. תפסתי את פיו וניסיתי להוציא את ראש המצת. לאחר כמה שניות הצלחתי להוציא חתיכה קטנה מפיו והנ"ל התחיל להיחנק. הוא הפך להיות אדום מאוד בפניו כשאינו מצליח לנשום. הוצאתי את הנ"ל מהרכב, חבטתי בחוזקה בגבו, עד שהבלש מוטי סקירה דיווח לי שיצאה חתיכה מפיו. הנ"ל חזר לנשום כרגיל".
הסוכן הבהיר לחוקרי ימ"ר דרום שהוא לא מתכוון להתעמת עם העבריינים. "המשפחה שלי מאוימת, אני לא יכול. אם היה לידי אקדח הייתי יורה לעצמי כדור בראש", אמר בייאוש למפעיליו.
החוקר חסון: "ניסית להתאבד, מדוע עשית זאת?".
א': " מרוב לחץ שמפעילים בדואים על המשפחה שלי בגלל שיצאתי סוכן, יש איומים לפגוע בהם. המשפחה שלי התרחקה מההורים שלי בגלל שיצאתי סוכן ובגלל האיומים עליהם כדי שאני אפסיק לעשות את העימותים עם העצורים ובשביל שאני לא אעיד נגדם, נגד האנשים שהפללתי".
חסון: "אז מדוע ניסית להתאבד?".
א': " הסיבה הראשונה שכל המשפחות של העצורים אמרו שהם סולחים לי אם לא אעיד נגד הבנים שלהם. הם אמרו 'קרה מה שקרה, אנחנו סולחים לו'. אבל אם אני אעיד הם יתנקמו בהורים שלי, במשפחה שלי. הם מוכנים להבטיח מול שייח'ים, שופטים ונכבדים שאם לא אעיד לא יפגעו בי, בהורי ובמשפחתי. ולא, הם יטרטרו את ההורים שלי על הנזקים שנגרמו להם באמצעות משפטים בדואים".
חסון: "אתה יכול לפרט אילו איומים היו על משפחתך?".
א': "משפחות של העצורים התחילו להגיע לבית הורי ולאיים עליהם. הם אמרו להם 'עדיף לכם שהוא לא יעיד, זה לטובתכם, שלא תאבדו את עצמכם'. זה נובע מזה שפגעתי בכבוד שלהם ולכן יפגעו בכבוד של הורי, יחטפו את אחת האחיות שלי, יקיימו איתה יחסי מין בכוח, יאנסו אותה, וזו בושה למשפחה שלי ולהורים שלי.
"האונס יגרום לרצח וסכסוך בין המשפחות. רעולי פנים חמושים ברובים וסכינים הגיעו לבית הורי ואמרו שלא יסתפקו ברצח שלהם אלא הם ירצו לרצוח יותר ויותר אנשים מהמשפחה שלי. משפחות העצורים ממתינות לדעת אם אני ממשיך בעימותים ובעדויות שלי. מהפחד ההורים שלי הבטיחו להם שאני לא אמשיך בעימותים ובעדויות. בגלל זה ובגלל כל האיומים התאבדתי".
חסון: "מי סיפר לך על כל האיומים?".
א': "אבא שלי. הוא בכה לי בטלפון, הוא גם סיפר לי שאמא שלי וארבעת האחים שלי ברחו ללוד. התקשרתי לאימא שלי והיא אמרה לי: 'הלוואי שתמות ולא תעשה לנו דבר כזה'. היא גם סיפרה לי על רעולי פנים עם אקדח וסכינים שאיימו לפגוע בהם אם אעיד נגדם. אמרו לי שהגיעו מחמש משפחות של העצורים ולא רצו לספר לי מי בשביל שאני לא אסבך אותם.
"אני לא אגיד לך מי, כי המשפחה שלי תיפגע, וייעצו לי, לטובת המשפחה, שלא אעיד נגד העצורים. הוריו של אחד החשודים אמרו להורים שלי שאם אפתח פה עליו הם לא יהיו יותר שכנים שלנו, זה אומר אצל הבדואים שיפגעו בהורים שלי".
חסון: "מה יש לך להוסיף?".
א': " אני רוצה להתאבד. מהפחד שיפגעו בהורים שלי". . . ( ובהמשך) "בגלל שהפללתי את העבריינים שמהם קניתי נשקים וסמים הם מתכוונים לחטוף את אחותי ולאנוס אותה".
כמה ימים לאחר נסיון ההתאבדות הכושל נעלם א' מדירת המסתור ששכרה עבורו המשטרה, כאילו בלעה אותו האדמה. מצדה של המשטרה, עסקים כרגיל.
דוברת מחוז הדרום במשטרה, סנ"צ עינת גיל-צוברי: "סוכן סמוי המופעל על ידי המשטרה זכאי לקבלת דיור עד לסיום תקופת הפעלתו. במקרה דנן, הסוכן בחר שלא להשתמש בדיור ולפיכך הוא מתגורר במקום אחר. הסוכן נמצא בקשר יומיומי עם מפעיליו ואינו בחזקת נמלט או בורח, שכן אינו עצור או חשוד במאומה. חשוב לציין שתיקי החקירה שנפתחו על ידי המשטרה כנגד אותם עבריינים שהופללו על ידי הסוכן מגובים בשלל ראיות, ואין חשש או סכנה שהחקירה בעניינם תינזק".
אכן, במשטרת ישראל עדיין שיכורים מההצלחה המסחררת. מפקד המחוז הדרומי, ניצב אורי ברלב, אמר בתום מבצע "עוף החול": "אני מקווה שיחד עם המנהיגים הבדואים נגייס עוד סוכנים כאלה שידאגו לרווחת הציבור הבדואי ויסייעו לבער שם את נגע הסמים והפשיעה".
אבל יש גם ביקורת. סנ"צ בדימוס יוסי קופל, ששימש במשך שנים רבות כקצין מודיעין ובילוש, טוען כי הפעלתו של א' יכולה להיות בעלת השלכות הרות גורל בעתיד. "זו לא היתה סתם הפעלה. מדובר בהפעלה מורכבת, מתוחכמת, והחדרתו של הסוכן לשורות ארגון הפשיעה של המגזר הבדואי היא הישג, אבל מאידך גיסא, בגלל הקוד האתי והמסורתי במגזר הבדואי, חייו וחיי בני משפחתו יהיו בסכנה מתמדת. הלשנה במגזר הבדואי כמוה כגזר דין מוות. זה יכול לגרום למלחמה בין שבטים וחמולות ולהסתיים בגל של מקרי רצח".
והמגזר הבדואי סוער. "אם הבן שלנו ייכנס לכלא בגללו", אומר אבי אחד העצורים, "זה הסוף של המשפחה שלהם. אנחנו נוריד אותם אחד אחד, יש לנו נשק ואנשים שיסגרו חשבון".
מאיד , כמה נכבדים ברהט מביעים סיפוק מהפעילות שלו. "נכון שהוא שטינקר, ובעיני רבים, זבל אחד גדול בגלל מה שעשה", אומר שייח' ידוע ברהט, "אבל כשמסתכלים על הדברים מבינים שהוא ניקה לנו את העיר מעבריינים שמכרו סמים לילדים שלנו. הלוואי שהיו עוד כמה כמוהו".
בכיר בעירייה,בעילום שם כמובן, מוסיף: "צריך לתת לו תעודת הוקרה ולא להוקיע אותו. החברה הבדואית צריכה להתבגר ולהבין שמקומם של העבריינים אינו בתוכה ואותם יש לזרוק החוצה ולא את הסוכן".
קצין המיעוטים לשעבר במשטרת מרחב הנגב, רפ"ק בדימוס אלברט בן-סעיד, מדגיש כי ברגע שמתהווה איום על משפחתו של הסוכן הוא כבול למסורת הבדואית ולשמירה על השבט שלו. "היו כשלונות רבים במשטרה בנסיונות לגייס סוכנים בדואים למשטרה. לא הצליחו לגייס אותם אפילו כעדי מדינה", הוא אומר.
"הנאמנות השבטית כל כך חזקה בתודעה עד שבלתי אפשרי להחדיר סוכנים לתוך המגזר. יש להם קווים אדומים שקשה מאוד לבדואי לחצות. אם מישהו הופך להיות סוכן עושים לו משפט בדואי, כאשר בהליך הזה הוא ובני משפחתו הקרובה והרחוקה יכולים להינזק כלכלית באופן כבד. יכולים לנדות אותם, להוציא אותם מהשבט ומהעיר".
לדברי בן-סעיד, הנחשב למומחה מספר אחת בנושא המגזר הבדואי בנגב, סוכן סמוי בדואי יכול לפעול בלי בעיות במגזר היהודי העברייני כי איש לא יפגע בו. אבל במגזר שלו "עלולה להיות נקמת דם של בני משפחות העצורים שלא יסלחו לסוכן ולמשפחתו. משפחתו הופכת להיות הפקר לכל דכפין וכל אחד יכול לפגוע בהם. חוקי המדבר גוברים על החוקים הישראלים והמוסלמים".
מה יכולה המשטרה לעשות כדי להציל את חייו?
"להחליף לו זהות ולהטיס אותו לחו"ל. אם זה לא יקרה, למשטרה אין יכולת לשמור על הסוכן 24 שעות ביממה. מעבר לכך, קשה לי להאמין שסוכן כזה יגיע להעיד בבית המשפט ואם יעיד, זה יהיה בדלתיים סגורות. סוגיית הפעלת סוכן בדואי במגזר היא בעייתית. אם לא יעיד, כתבי האישום עלולים להתבטל והעבריינים ישוחררו לחופשי".
ובאמת, א' כבר הבהיר למפעיליו שהוא אינו מתכוון להעיד בבית המשפט. צמרת פרקליטות מחוז הדרום ערכה באחרונה פגישות בהולות עם בכירי היחידה המרכזית כדי לבדוק את מצבו של הסוכן.
בכירי הימ"ר אמנם הבהירו לפרקליטים שהם יעשו הכל כדי שהסוכן יגיע אל בית המשפט, אבל הבטחות לחוד ומעשים לחוד. הסוכן נעלם והמשטרה בלחץ. מי שצפוי להרוויח מכך הם העבריינים, שעלולים לצאת לחופשי וכל עבודת המשטרה תרד לטמיון.
עו"ד יוסי לין, המייצג את אחד העצורים בפרשה, סבור כי ללא עדות הסוכן והעימותים שהיו אמורים להיערך תתקשה המשטרה לבסס ראיות שיובילו להרשעת הנאשמים.
"עדות הסוכן והעימותים חשובים מאוד, כדי שבית המשפט יבחן את רמת האמינות של הסוכן. אם הוא לא יגיע להעיד המשטרה תצטרך לשבור את הראש כיצד לחזק את הראיות שלה נגד המעורבים, ולהערכתי רובם ישוחררו או שיגיעו עימם לעסקות טיעון".
יש במשטרה כאלה ששומרים על קור רוח. בכיר במחוז הדרומי: "אם א' לא יגיע להעיד נוציא נגדו צו הבאה ונביא אותו בכוח לעדות. הסכמנו שהוא יגור לבד, כי הוא לא רצה הגנה משטרתית ואי אפשר היה להכריח אותו. נכון שיש חשש לחייו ולקחנו את זה בחשבון בעת הפעלתו".
אבל בשורה התחתונה, שעון החול של המשטרה והפרקליטות אוזל. א' ירד למחתרת והסיכוי שיגיע לתת עדות הוא כמו הסיכוי של רהט לזכות בגביע המדינה בשנה הקרובה. בימ"ר דרום כוססים ציפורניים.
נא להמתין לטעינת התגובות
