מתה לוחמת זכויות השחורים
רוזה פארקס, שסירבה לפנות את כסאה באוטובוס לאיש לבן, והציתה מרד בחוקי הגזע, מתה בגיל 92
פארקס זכתה עם הזמן לכינוי "האמא של התנועה לזכויות האזרח". סיפורה התחיל בערב של חודש דצמבר, לאחר סיום עבודה מתיש בתור תופרת בכלבו המקומי, המתינה פארקס לאוטובוס. אוטובוס אחד עמוס באנשים חלף על פניה והיא לא הצליחה לעלות עליו. היא עלתה על האוטובוס הבא והתיישבה בספסלים במרכז האוטובוס, זאת על אף שלשחורים של אלבמה בשנות ה-50, מותר היה לשבת בספסליו האחוריים של האוטובוס, או במרכז, רק בתנאי שאף אדם לבן לא עומד ללא מקום ישיבה.
באותו יום, האוטובוס התמלא באנשים, ופארקס התבקשה לפנות את מקומה לאדם לבן שעלה אחריה. היא סירבה והתנגדותה הובילה להקמת תנועת המחאה השחורה הגדולה והחשובה בארה"ב.
פארקס נעצרה על ידי שלטונות אלבמה ומעצרה הוביל לגל של מחאות ברחבי ארה"ב. במשך 380 ימים החרימו השחורים באלבמה את התחבורה הציבורית וכומר בפטיסטי, אז עדיין אלמוני, מרטין לות'ר קינג ג'וניור, ארגן קו תחבורה פרטי, שבו הותרה הנסיעה רק לשחורים. המחאה החברתית נמשכה עד ליום בו קיבל בית המשפט העליון של ארה"ב את הערעור על מעצרה השגוי של פארקס וקבע בפסק דין תקדימי כי יש לבטל את ההפרדה הגזענית.
"בשל אצילותה והכבוד העצמי"
בספרו 'צעד על עבר החופש' כתב מרטין לותר קינג, שהפך למנהיג תנועת המחאה השחורה בארה"ב, כי מעשיה של רוזה פארקס היו "ביטוי פרטי לכמיהה הנצחית לכבוד אנושי וחופש". "היא נשתלה שם בשל אצילותה והכבוד העצמי. היא נקשרה לאותו כסא באמצעות העלבונות המצטברים של ימים עברו ושאיפות המחר של הדורות הבאים", כתב לותר קינג.
לאחר מעצרה אמרה רוזה פארקס כי לא הבינה מיידית את המשמעות של סירובה הפשוט. "זה היה יום ככל יום אחר. הדבר היחידי שהפך את זה למשמעותי הוא ההמונים שהצטרפו למחאה", היא אמרה כאשר יצאה מן המעצר. מאסרה והמחאות שהתעוררו לאחר מכן על ידי ארגוני שחורים ברחבי ארה"ב הובילו לשינוי החברתי החשוב ביותר בארה"ב - שוויון זכויות
לבני כל הגזעים.
ואין זה סתם שרוזה פארקס הפכה לסמל. המקרה שלה היה אבן הבוחן למהפכה החברתית דווקא בגלל שפארקס היתה שחורה מנומסת, חרוצה ופוקדת קבועה של הכנסייה בימי ראשון. היא זעמה במשך זמן רב על ההפרדה בדרום ארה"ב, על הכללים הנוקשים. ביום שבו סירבה לכללים באותו האוטובוס היתה כבר חברה פעילה באגודה לזכויות האזרחים השחורים, והאמינה בכל ליבה בצורך של השחורים לסייע לעצמם לצאת מן האפליה והנחיתות.
רוזה פארקס קיבלה בשנת 1996 את מדלית החופש מידיו של הנשיא קלינטון. היא כתבה ספר אוטוביוגרפי ונטלה חלק בכל פעילות המחאה השחורות ברחבי ארה"ב. אוטובוס 'רוזה פארקס' המקורי מוצג כיום במוזיאון הנרי פורד בדטרויט, מישיגן.
עדכון אחרון : 25/10/2005 10:32
נא להמתין לטעינת התגובות
