ראשי » חדשות » ירוק » סביבה

התנשמת והבז - לוחמי איכות הסביבה החדשים

השימוש בעופות דורסים במלחמה במזיקים מגיע גם אל העיר. על הדברה ביולוגית, יינות ירוקים ומזרח-תיכון חדש

לאחרונה נראה שהאדם גילה מחדש את העופות הטורפים ובמיוחד את התנשמת והבז. מתברר כי האויב של החקלאי (המכרסמים למיניהם) הוא גם הטרף האהוב ביותר על התנשמות והבזים, וכשהאויבים של הציפור והאדם משותפים, החברות ביניהם הופכת צמודה.

רעיון ההדברה הביולוגית, חיסול מזיקים ע"י שימוש בטורפיהם הטבעיים במקום בכימיקלים, עלה כפתרון לבעיית הנזקים הרבים שנגרמים משימוש בחומרי ההדברה הכימיים. השימוש בהדברה הכימית התרחב מאוד במאה הקודמת במסגרת המאבק העולמי במזיקים (הפוגעים בכ-35 אחוזים מהתוצרת החקלאית העולמית).

בשנות השבעים של המאה הקודמת החל להתברר כי השימוש הנרחב בחומרי ההדברה החריפים פוגע קשות במערכת האקולוגית. הכימיקלים מחלחלים אל מי התהום ובאופן פרדוכסלי גורמים להרעלות משניות אצל בעלי חיים רבים ביניהם דורסי היום והלילה, הכוללים את התנשמות והבזים שדווקא הם האויבים הטבעיים של המכרסמים.

חלוץ ההדברה הביולוגית בישראל היה קיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן שכבר שלושה עשורים מקדם את נושא החקלאות הידידותית לסביבה. ד"ר יוסי לשם, שכיהן כמנהל מרכז המידע על עופות דורסים של החברה להגנת הטבע, פנה בשנת 1983 לחברי הקיבוץ וביקשם לנסות את השימוש בתנשמות ובזים לצורך הדברה ביולוגית טבעית של המכרסמים. "תנשמות ובזים הם עופות טורפים מדהימים" מסביר לשם, "הרעיון היה להחליף את ההדברה הכימית בהדברה ביולוגית טבעית שלא תזיק לסביבה ולא תגרום נזק לחיות אחרות, דבר המתרחש כאשר משתמשים בכימיקלים כחומרי הדברה".

חברי שדה אליהו התלהבו מהרעיון וניגשו ליישומו.  בשנים הראשונות לניסוי גילו החקלאים כי קופסאות הקינון שהוצבו לצורך התנשמות משכו לא מעט זוגות לקנן בהם. הזוגות המקננים יצאו לצוד בשדות וכך הפחיתו באופן משמעותי את אוכלוסיית המכרסמים במטעים, בשדות התמרים, בפלחה ובגידולי השדה. הניסוי התפתח ולווה במחקר מדעי של אנשי אקדמיה וחקלאים, ובאמצע שנות התשעים התפשט לשדות קיבוצים נוספים בעמק בית שאן ואף לגולן, לעמק החולה, לגליל, לנגב המערבי ולעמק יזרעאל.

הסיפור הפך למרתק, ואולי טעים יותר, כשנכנסו גם יצרני היינות לסוד העניינים. "פרוייקט היינות התחיל כדי לקדם את שימורו והגנתו של הבז האדום בישראל", מספר לשם, "המרכז הבינלאומי לנדידת ציפורים בלטרון בשיתוף עם החברה להגנת הטבע הגישו הצעה לחברת כרמל מזרחי להפיק סדרת יינות בשם 'יין הבז האדום' כשעל כל בקבוק שנמכר נתרם סכום מסוים לטובת הגנתו. הפרויקט גרם להתלהבות רבה שהולידה יינות נוספים: יין 'זוג משמיים' - לטובת הזכר

והנקבה של הבזים ו'יין העגורים' - שהוקדש לפרויקט הגנת העגורים באגמון החולה".

לאחר זמן מה נטשה חברת כרמל מזרחי את הפרויקט ובמקומה הרים את הכפפה שלום בלייר, מנכ"ל יקבי רמת הגולן. "פנינו, אני ודן אלון מהמרכז להגנת הטבע לבלייר והוא הלך איתנו על פרויקט של 'יין תנשמות' - יין שרדונה מצפון הגולן", אומר לשם, "הבציר שלו מתבצע בכרם המעובדת ללא שימוש בריסוס כימי, אלא על ידי הדברה ביולוגית, כלומר של התנשמת עצמה".

כמו התנשמות והבזים, הפרויקט כולו פרש כנפיים והתפשט גם לסביבה העירונית. החזון הראשוני היה של אלי כהן, תושב שכונת נווה צדק שבתל אביב. "בעקבות אירוע מוות של הכלבה של שכני מהרעלה, התפתחה בי המודעות לנושא השימוש ברעלים והשלכותיו", מסביר כהן, " הרעיון שעלה במוחי היה להשתמש בתנשמות כמדבירות גם באזורים עירוניים, במקום הרעלים שבהם משתמשת העירייה. כך גם נגן על חיות המחמד שלנו, גם נשמור על סביבה נטולת רעלים, ואף חשוב יותר, ניצור אפקט הסברתי- חינוכי שיחבר את האנשים לעולם החי ויהווה דוגמא לחיים בהרמוניה עם הטבע".

כהן פנה לד"ר יוסי לשם, לצפרים ומומחים לתנשמות ולרשות שמורות הטבע והופתע מההתלהבות ומשיתוף הפעולה. גיורא בירן, מאגף התברואה בעיריית תל אביב, נרתם למשימה ובאופן הדרגתי הופחת השימוש בהדברה כימית ברחובות העיר והניסוי החל. ברגע שיוסקו מסקנות מהניסוי, מתכננים כל הנוגעים בדבר להרחיב את הפרויקט לערים נוספות וישנה אפילו הידברות עם חקלאים ירדנים שמעבר לגבול.

מה שבטוח הוא, שאם עד עכשיו היו הינשופים והתנשמות סמל לחוכמה, לאט לאט אפשר גם להוסיף לזכותן את הסיוע לאיכות הסביבה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...